ז'אן-בטיסט פרן
 |
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
| |
| יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. | |
 | |
| לידה |
30 בספטמבר 1870 ליל, נור, צרפת  |
|---|---|
| פטירה |
17 באפריל 1942 (בגיל 71) ניו יורק, ארצות הברית |
| ענף מדעי |
פיזיקה, מדעים פיזיקליים |
| מקום קבורה |
הפנתאון של פריז |
| מקום לימודים |
|
| מנחה לדוקטורט |
Jules Violle |
| מוסדות | |
| תלמידי דוקטורט |
René Gosse, Yvette Cauchois, Horia Hulubei |
| פרסים והוקרה |
|
| בן או בת זוג |
Henriette Perrin-Duportal |
| צאצאים |
פרנסיס פרין, Aline Lapicque |
| תרומות עיקריות | |
| חתימה |
 |
  | |
ז'אן בטיסט פרן (בצרפתית: Jean Baptiste Perrin; 30 בספטמבר 1870 – 17 באפריל 1942) היה מדען צרפתי שמחקריו בתנועה בראונית על חלקיקים זעירים בנוזל, אישרו את ההסבר של אלברט איינשטיין לתופעה ובכך גם את האופי האטומי של החומר. על כך זכה בפרס נובל לפיזיקה בשנת 1926.
חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרן נולד בליל, צרפת. הוא למד באקול נורמל סופרייר, הגרנד אקול היוקרתי בפריז.
בשנים 1894-1897 הוא נהיה אסיסטנט (עוזר מחקר) והחל במחקר על קרני רנטגן וקרניים קתודיות. בשנת 1897 הוענק לו תואר דוקטור למדעים. כמו כן באותה שנה הוא מונה למרצה בכימיה פיזיקלית בסורבון שבפריז.
בשנת 1910 הוא מונה לפרופסור באוניברסיטה והחזיק במשרה זו עד לכיבוש הגרמני של צרפת במהלך מלחמת העולם השנייה.
פרן היה אתאיסט וסוציאליסט הוא חשש שהשקפותיו הפוליטיות והדתיות יהיו בעיה ולכן כשגרמניה פלשה לצרפת ב-1940 הוא נמלט לארצות הברית.
הוא נפטר בניו יורק ובשנת 1948 לאחר המלחמה שרידיו הובאו לקבורה בפנתאון של פריז.
מחקר והישגים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1895 פרן הראה שקרניים קתודיות הן בעלות מטען שלילי, כמו כן חישב את מספר אבוגדרו במספר דרכים. והסביר את אופן פעולת אנרגיה סולרית באמצעות תהליכי היתוך במימן.
לאחר שאלברט איינשטיין פרסם את מאמרו התאורטי (1905) על תנועה בראונית במונחים של אטומים, פרן עשה את העבודה הניסויית על מנת לבחון את מחקרו של איינשטיין בפרקטיקה, ובכך הכריע במחלוקת המתמשכת מאה שנים על התורה האטומית של ג'ון דלטון.
על עבודתו זו ועל עבודתו על המבנה הלא רציף של החומר, ששמה סוף למחלוקת על הקיום הפיזי של מולקולות, פרן זכה בפרס נובל לפיזיקה בשנת 1926.
פרן זכה במספר פרסים נוספים ביניהם, בפרס ג'אול של החברה המלכותית בשנת 1896 ובפרס לה קאזה של האקדמיה למדעים של פריז. כמו כן, הוא השתתף פעמיים בכנס סולווה בבריסל בשנים 1911 ו-1921 ,והיה חבר בחברה המלכותית של לונדון ובאקדמיות למדעים של שוודיה, בלגיה, פראג, רומניה וסין.
בשנת 1919 פרן הציע שתגובות גרעיניות הן אלו שיכולות להוות מקור לאנרגיה של כוכב, הוא טען שמסת אטום הליום קטנה ממסת ארבעת אטומי מימן ובאמצעות ההקבלה בין מסה ואנרגיה של איינשטיין, האנרגיה שתשתחרר מתהליך הפירוק של ארבעת אטומי מימן לאטום הליום תוכל לגרום לכוכב לזהור במשך מיליארדי שנים.
פרן נחשב לאב המייסד של המרכז הלאומי למחקר מדעי (CNRS). בעקבות עצומה על ידו שנחתמה על ידי 80 מדענים ביניהם 8 זוכי פרס נובל, שר החינוך הצרפתי הקים את המועצה הלאומית למחקר צרפתי באפריל 1933. בשנת 1936 פרן הקים את הסוכנות המרכזית הצרפתית לחקר מדעי, ושני המוסדות אוחדו תחת המרכז הלאומי ב-19 באוקטובר 1939.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ז'אן-בטיסט פרן, באתר פרס נובל (באנגלית)
- ז'אן-בטיסט פרן, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
- ז'אן-בטיסט פרן, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- ז'אן-בטיסט פרן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
| זוכי פרס נובל לפיזיקה | ||
|---|---|---|
| 1901-1925 | רנטגן (1901) • לורנץ, זימן (1902) • בקרל, פ' קירי, מ' קירי (1903) • ריילי (1904) • לנארד (1905) • תומסון (1906) • מייקלסון (1907) • ליפמן (1908) • מרקוני, בראון (1909) • ואלס (1910) • וין (1911) • דאלן (1912) • אונס (1913) • לאואה (1914) • ה' בראג, ל' בראג (1915) • לא חולק (1916) • ברקלה (1917) • פלאנק (1918) • שטארק (1919) • גיום (1920) • איינשטיין (1921) • בוהר (1922) • מיליקן (1923) • סיגבאן (1924) • פרנק, הרץ (1925) | |
| 1926-1950 | פרן (1926) • קומפטון, וילסון (1927) • ריצ'רדסון (1928) • ברויי (1929) • רמאן (1930) • לא חולק (1931) • הייזנברג (1932) • שרדינגר, דיראק (1933) • לא חולק (1934) • צ'דוויק (1935) • הס, אנדרסון (1936) • דייוויסון, תומסון (1937) • פרמי (1938) • לורנס (1939) • לא חולק (1940-1942) • שטרן (1943) • רבי (1944) • פאולי (1945) • ברידג'מן (1946) • אפלטון (1947) • בלקט (1948) • יוקאווה (1949) • פאוול (1950) | |
| 1951-1975 | קוקרופט, וולטון (1951) • בלוך, פרסל (1952) • זרניקה (1953) • בורן, בותה (1954) • לם, קוש (1955) • שוקלי, ברדין, בראטיין (1956) • יאנג, לי (1957) • צ'רנקוב, פרנק, תם (1958) • סגרה, צ'מברלין (1959) • גלייזר (1960) • הופסטדטר, מסבאואר (1961) • לנדאו (1962) • ויגנר, גופרט-מאייר, ינסן (1963) • טאונס, באסוב, פרוכורוב (1964) • טומונאגה, שווינגר, פיינמן (1965) • קסטלר (1966) • בתה (1967) • אלוורז (1968) • גל-מאן (1969) • אלפוון, נל (1970) • גאבור (1971) • ברדין, קופר, שריפר (1972) • אסאקי, גיאור, ג'וזפסון (1973) • רייל, הייוויש (1974) • בוהר, מוטלסון, ריינווטר (1975) | |
| 1976-2000 | ריכטר, טינג (1976) • אנדרסון, מוט, ולק (1977) • קפיצה, פנזיאס, וילסון (1978) • גלאשו, סלאם, ויינברג (1979) • קרונין, פיץ' (1980) • בלומברגן, שולוב, סיגבאן (1981) • וילסון (1982) • צ'נדארסקאר, פולר (1983) • רוביה, מיר (1984) • קליצינג (1985) • רוסקה, ביניג, רורר (1986) • בדנורץ, מילר (1987) • לדרמן, שוורץ, שטיינברג (1988) • רמזי, דמלט, פאול (1989) • פרידמן, קנדול, טיילור (1990) • דה-זֶ'ן (1991) • שרפק (1992) • הלס, טיילור (1993) • ברוקהאוז, שול (1994) • פרל, ריינס (1995) • לי, אושרוף, ריצ'רדסון (1996) • צ'ו, טנוג'י, פיליפס (1997) • לפלין, שטורמר, צוי (1998) • 'ט הופט, פלטמן (1999) • אלפרוב, קרמר, קילבי (2000) | |
| 2001-היום | קורנל, קטרלה, וימן (2001) • דייוויס, קושיבה, ג'אקוני (2002) • אבריקוסוב, גינזבורג, לגט (2003) • גרוס, פוליצר, וילצ'ק (2004) • גלאובר, הול, הנש (2005) • מאת'ר, סמוט (2006) • פר, גרינברג (2007) • נאמבו, קובאיאשי, מסקאווה (2008) • קאו, בויל, סמית' (2009) • גיים, נובסלוב (2010) • פרלמוטר, שמידט, ריס (2011) • הרוש, וינלנד (2012) • אנגלר, היגס (2013) • אמאנו, אקסאקי, נקמורה (2014) • קג'יטה, מקדונלד (2015) • ת'אולס, הולדיין, קוסטרליץ (2016) • וייס, בריש, ת'ורן (2017) • אשקין, מורו, סטריקלנד (2018) • קלו, מאיור, פיבלס (2019) • פנרוז, גז, גנצל (2020) • מנבה, האסלמן, פאריזי (2021) • אספה, קלאוזר, ציילינגר (2022) • אגוסטיני, קראוס, ל'ווילייה (2023) | |