ז'אן-בטיסט פרן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
ז'אן-בטיסט פרן
Jean Perrin
לידה 30 בספטמבר 1870
ליל, נור, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 17 באפריל 1942 (בגיל 71)
ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי פיזיקה, מדעים פיזיקליים עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה הפנתאון של פריז עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מנחה לדוקטורט Jules Violle עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
תלמידי דוקטורט René Gosse, Yvette Cauchois, Horia Hulubei עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס נובל לפיזיקה (1926)
  • פרס לה קאז (1914)
  • חבר זר של החברה המלכותית (28 בפברואר 1918)
  • Vallauri Prize (1907)
  • מפקד במסדר לאופולד השני (1926)
  • מפקד בלגיון הכבוד (1926)
  • מדליית זהב של החברה לעידוד הקדמה (1938)
  • מדליית מאטאוצ'י (1911)
  • בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Henriette Perrin-Duportal עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים פרנסיס פרין, Aline Lapicque עריכת הנתון בוויקינתונים
תרומות עיקריות
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ז'אן בטיסט פרןצרפתית: Jean Baptiste Perrin;‏ 30 בספטמבר 187017 באפריל 1942) היה מדען צרפתי שמחקריו בתנועה בראונית על חלקיקים זעירים בנוזל, אישרו את ההסבר של אלברט איינשטיין לתופעה ובכך גם את האופי האטומי של החומר. על כך זכה בפרס נובל לפיזיקה בשנת 1926.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרן נולד בליל, צרפת. הוא למד באקול נורמל סופרייר, הגרנד אקול היוקרתי בפריז.

בשנים 1894-1897 הוא נהיה אסיסטנט (עוזר מחקר) והחל במחקר על קרני רנטגן וקרניים קתודיות. בשנת 1897 הוענק לו תואר דוקטור למדעים. כמו כן באותה שנה הוא מונה למרצה בכימיה פיזיקלית בסורבון שבפריז.

בשנת 1910 הוא מונה לפרופסור באוניברסיטה והחזיק במשרה זו עד לכיבוש הגרמני של צרפת במהלך מלחמת העולם השנייה.

פרן היה אתאיסט וסוציאליסט הוא חשש שהשקפותיו הפוליטיות והדתיות יהיו בעיה ולכן כשגרמניה פלשה לצרפת ב-1940 הוא נמלט לארצות הברית.

הוא נפטר בניו יורק ובשנת 1948 לאחר המלחמה שרידיו הובאו לקבורה בפנתאון של פריז.

מחקר והישגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1895 פרן הראה שקרניים קתודיות הן בעלות מטען שלילי, כמו כן חישב את מספר אבוגדרו במספר דרכים. והסביר את אופן פעולת אנרגיה סולרית באמצעות תהליכי היתוך במימן.

לאחר שאלברט איינשטיין פרסם את מאמרו התאורטי (1905) על תנועה בראונית במונחים של אטומים, פרן עשה את העבודה הניסויית על מנת לבחון את מחקרו של איינשטיין בפרקטיקה, ובכך הכריע במחלוקת המתמשכת מאה שנים על התורה האטומית של ג'ון דלטון.

על עבודתו זו ועל עבודתו על המבנה הלא רציף של החומר, ששמה סוף למחלוקת על הקיום הפיזי של מולקולות, פרן זכה בפרס נובל לפיזיקה בשנת 1926.

פרן זכה במספר פרסים נוספים ביניהם, בפרס ג'אול של החברה המלכותית בשנת 1896 ובפרס לה קאזה של האקדמיה למדעים של פריז. כמו כן, הוא השתתף פעמיים בכנס סולווה בבריסל בשנים 1911 ו-1921 ,והיה חבר בחברה המלכותית של לונדון ובאקדמיות למדעים של שוודיה, בלגיה, פראג, רומניה וסין.

בשנת 1919 פרן הציע שתגובות גרעיניות הן אלו שיכולות להוות מקור לאנרגיה של כוכב, הוא טען שמסת אטום הליום קטנה ממסת ארבעת אטומי מימן ובאמצעות ההקבלה בין מסה ואנרגיה של איינשטיין, האנרגיה שתשתחרר מתהליך הפירוק של ארבעת אטומי מימן לאטום הליום תוכל לגרום לכוכב לזהור במשך מיליארדי שנים.

פרן נחשב לאב המייסד של המרכז הלאומי למחקר מדעי (CNRS). בעקבות עצומה על ידו שנחתמה על ידי 80 מדענים ביניהם 8 זוכי פרס נובל, שר החינוך הצרפתי הקים את המועצה הלאומית למחקר צרפתי באפריל 1933. בשנת 1936 פרן הקים את הסוכנות המרכזית הצרפתית לחקר מדעי, ושני המוסדות אוחדו תחת המרכז הלאומי ב-19 באוקטובר 1939.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ז'אן-בטיסט פרן בוויקישיתוף