שאלת גשמים
שאלת גשמים היא חובה הלכתית להוסיף בברכת השנים שבתפילת העמידה בימות החורף בקשה מיוחדת לירידת גשמים.
נושאה הכללי של ברכת השנים הוא בקשה מה' שייתן ברכה בתבואת השדה, ולכן בימי החורף מוסיפים בברכה זו בקשה על גשמי ברכה הנצרכים לגידול התבואה. בנוסח אשכנז וספרד, נוסח הברכה הכללי זהה בין בחורף ובין בקיץ, וההבדל מתבטא רק בהוספת הבקשה המחויבת "ותן טל ומטר לברכה", אך בנוסח הספרדים ותימן נהגו לשנות את כל נוסח הברכה, כך שבימות החורף אומרים "ברך עלינו" – נוסח מורחב הכולל בתוכו גם את בקשת הגשם, ובימות הקיץ אומרים "ברכנו" – נוסח מקוצר ללא הזכרת גשם.
זמן שאילת הגשמים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בכל המקומות ולכל הדעות מפסיקים לשאול גשמים בחג הפסח, כשם שפוסקים מלומר מוריד הגשם בברכת גבורות.[1] לעומת זאת, תחילת זמן שאלת הגשמים אינה זהה לתחילת זמן אמירת מוריד הגשם בשמיני עצרת, ויש בה הן חילוק בין מקומות שונים והן דעות שונות בהלכה.
בארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
במשנה, מסכת תענית, פרק א', משנה ג' מובאת מחלוקת תנאים אם מתחילים לשאול גשמים בג' בחשוון או בז' בחשוון. הדעה הראשונה סוברת כי ממתינים עד לג' בחשוון ולא מתחילים לשאול בשמיני עצרת, משום שג' בחשוון הוא העונה בה מתחיל בפועל לרדת גשם ("רביעה ראשונה"). אמנם, לדעת רבן גמליאל ממתינים עד ז' בחשוון, כיוון שבזמן שבית המקדש היה קיים, היו עולים לרגל רבים מגיעים למקדש בחג הסוכות, ורק בסיום החג חזרו לביתם[2]. בשל כך, קבעו חז"ל (לדעת רבן גמליאל) להמתין עם בקשת הגשמים עד שיעברו חמישה עשר יום מתום החג, כדי שהעולים הגרים מעבר לנהר פרת יספיקו להגיע לביתם. לעומת זאת, הזכרת הגשמים באמירת "מוריד הגשם" אינה בקשה שהגשם ירד אלא רק הזכרת כוחו של ה' בהורדת גשם, ולכך ניתן להזכירה מיד בתחילת זמן הגשמים.
לדעת חלק מן האמוראים, בזמן שאין מקדש ולא נוהגת מצוות עלייה לרגל יש לשוב לעיקר הדין ולשאול גשמים מיד לאחר החג, ולא להמתין לז' בחשוון. וכך נאמר גם בתלמוד הירושלמי:
והא תנינן בשלשה במרחשון שואלין את הגשמים? אמר רבי תנחום בר חייה בשעת המקדש שאני
ואף חלק מהראשונים פסקו כך שבזמן הזה יש לשאול גשמים מיד בשמיני עצרת[3], אמנם למעשה המנהג כיום בארץ ישראל להתחיל לשאול גשמים בז' בחשוון.[4]
הפסקת הבקשה[עריכת קוד מקור | עריכה]
כאמור, לדעת רבן גמליאל מתחילים לשאול רק חמישה עשר יום לאחר סיום חג הסוכות כדי שכל עולי הרגלים יספיקו לחזור לביתם. האחרונים העירו מדוע אם כך אנו מפסיקים לבקש על הגשמים, רק ביום טוב ראשון של פסח, היה היה עלינו להפסיק את הבקשה, חמישה עשר יום קודם לחג הפסח, על מנת שעולי הרגלים שצריכים לעלות לירושלים לחג הפסח, יוכלו לעלות ללא הפרעת הגשמים.
באחרונים כתבו לבאר בכמה דרכים[5]:
- רבי יוסף שלום אלישיב כתב שלצורך עולי הרגלים ניתן לדחות את הגשמים, אבל אינו מן הראוי להפסיקם לאחר שהחלו לרדת.
- רבי שלמה זלמן אוירבך כתב בפשיטות, שעולי הרגל בסוכות, אינם ערוכים ולבושים לחורף, ולכן ראוי לדחות את הבקשה עד שיגיעו לביתם, אך עולי הרגלים לפסח, שנמצאים בביתם יכולים להתארגן די הצורך גם עם ירדו גשמים, ולא ימנעו מלעלות לרגל עקב ירידתם הגשמים.
בחוץ לארץ[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתלמוד נקבע שבבבל יש להתחיל לשאול את הגשמים ביום ה-60 מתקופת תשרי,[6] כיוון שאז מתחיל הצורך לגשם בבבל. בהתאם לכך נוהגים בכל המקומות בחוץ לארץ. הואיל ותקופת שמואל מבוססת על שנה יוליאנית, זמן השאלה אינו קבוע בלוח העברי אלא בלוח היוליאני ודומיו. התאריך בלוח היוליאני הוא 22 בנובמבר ברוב השנים[7] ו-23 בנובמבר לפני שנה מעוברת.[8] במאות ה-20 וה-21, זה חל בלוח הגרגוריאני ב-5 בדצמבר כשחודש פברואר שאחריו 28 יום, או ב-6 בדצמבר כשחודש פברואר שאחריו 29 יום, ומתחילים לפי היום ההלכתי, דהיינו בתפילת ערבית של היום שלפניו.[9] הרא"ש[10] תמה על המנהג לשאול בכל המקומות לפי ההלכה שנקבעה בבבל לפי צורכי הגשם המקומיים בה. לכאורה, על פי העיקרון שנקבע בתלמוד הקובע שכל מקום שואל גשמים על פי צרכיו, אין סיבה שכל העולם ינהג כבבבל, ובמקומות שצריכים גשם בכל השנה יש לשאול גשם כל השנה. על אף דבריו, בשולחן ערוך נפסק שבכל מקום שאינו ארץ ישראל נגררים אחרי בבל ומתחילים לשאול גשם 60 יום אחרי תקופת תשרי. עם זאת, אומרים שהרב חיים הלוי סולובייצ'יק חשש לדברי הרא"ש, ואמר "ותן טל ומטר לברכה" בברכת שומע תפילה במשך כל השנה.[דרוש מקור]
נוסח שאילת הגשמים[עריכת קוד מקור | עריכה]
כאמור לנוסח אשכנז וספרד בימות החורף מזכירים ותן טל ומטר בניגוד לימות החמה שאומרים ותן ברכה.
אך לנוסח עדות המזרח בימות החורף משנים את כל נוסח הברכה כדלהלן: ”ברך עלינו ה' אלהינו את השנה הזאת ואת כל מיני תבואתה לטובה. ותן טל ומטר לברכה על כל פני האדמה, ורוה פני תבל, ושבע את העולם כלו מטובך, ומלא ידינו מברכותיך ומעושר מתנות ידיך, שמרה והצילה שנה זו מכל דבר רע ומכל מיני משחית ומכל מיני פורענות, ועשה לה תקוה טובה ואחרית שלום. חוס ורחם עליה ועל כל תבואתה ופרותיה, וברכה בגשמי רצון ברכה ונדבה, ותהי אחריתה חיים ושבע ושלום כשנים הטובות לברכה, כי אל טוב ומטיב אתה ומברך השנים. ברוך אתה ה' מברך השנים.”
בנוסח איטליה, בנוסח פרובאנס ובנוסח קטלוניה, אומרים בימות הקיץ "ותן טל לברכה על (כל) פני האדמה", ובחורף מוסיפים מלת "ומטר" לפני ה"לברכה".[11]
דיני הטועה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מתפלל ששכח לשאול גשמים (לומר "ותן טל ומטר...") בחורף:
- אם לא סיים את הברכה (דהיינו, שלא אמר את ה' שבין "ברוך אתה" ל"מברך השנים") יאמר "ותן טל ומטר" במקום בו נזכר וימשיך בתפילתו.
- אם נזכר אחר שאמר "וברך שנתנו כשנים הטובות" יאמר "ותן טל ומטר" ויאמר שוב "וברך שנתנו כשנים הטובות" כדי שיהיה מעין חתימה סמוך לחתימה וטוב יותר שיתחיל ותן טל ומטר ויגמור כסדר.
- אם סיים את הברכה (דהיינו, שאמר את ה' שבין "ברוך אתה" ל"מברך השנים") ונזכר לפני ברכת שומע תפילה יאמר אחרי המילים "ושמע תפילתנו" בברכת "שומע תפילה": "ותן טל ומטר לברכה על פני האדמה" וימשיך בתפילתו.
- אם נזכר לאחר ברכת שומע תפילה אך לא התחיל בברכת העבודה חוזר לברכת שומע תפילה וממשיך כבאפשרות הקודמת.
- אם נזכר לאחר ברכת העבודה יחזור לברכת השנים ויחזור משם על תפילתו.
- אם נזכר לאחר שסיים תפילת שמונה עשרה יחל את תפילתו מחדש. (אם נזכר לפני חזרת הש"ץ ימתין ויחזור על תפילתו עם החזן, אך אם נזכר לאחר מכן יחזור ביחידות)
אותיות של טל ומטר[עריכת קוד מקור | עריכה]
המילים "ותן טל ומטר" הנוספות לתפילה רק בחלק מחודשי השנה, מודפסות בדרך כלל בסידור באותיות קטנות מהרגיל, לכך נהוג לעיתים לכנות אותיות בכתב קטן במיוחד, בשם 'אותיות של טל ומטר', זאת בניגוד ל'אותיות קידוש לבנה' המציינות אותיות גדולות במיוחד, מאחר שבהרבה בתי כנסת נהוג לרשום את סדר "קידוש לבנה" על שלט התלוי מחוץ לבית הכנסת באותיות גדולות.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן קי"ז, סעיף א'. בפועל, מאחר שביום טוב מתפללים תפילת שבע שאין בה ברכת השנים, ולא תפילת שמונה עשרה, שאלת הגשם האחרונה היא כבר בערב פסח, אך מפסיקים לומר מוריד הגשם רק בתפילת מוסף של פסח. עיין גם ביאור הלכה שם, ד"ה עד.
- ^ מקום המגורים המרוחק ביותר באותה העת, היה באזור נחל פרת. הדרך אליו מירושלים ארכה חמישה עשר יום.
- ^ פירוש רבינו חננאל, רבינו גרשום, הרמב"ן הריטב"א ועוד תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף ד', עמוד ב'.
- ^ הרב אליעזר מלמד, הזכרת גשמים ושאלתם, באתר פניני הלכה
- ^ מדוע לא פוסקים מלשאול "ותן טל ומטר" כבר שבועיים לפני יו"ט ראשון של פסח?, באתר דרשו, 11 באפריל 2018.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף י', עמוד א'. תלמוד ירושלמי, מסכת תענית, פרק א', הלכה א'.
- ^ אברהם בר חייא, ספר העיבור, המאמר השלישי השער התשיעי.
- ^ יצחק בן יוסף הישראלי, יסוד עולם, מאמר רביעי פרק י"ז.
- ^ חיים סיימונס, תאריך התחלת שאלת גשמים בחוץ לארץ.
- ^ פסקי הרא"ש, מסכת תענית, פרק א' סימן ד'.
- ^ הלל משה סרמוניטה ואנג'לו מרדכי פיאטילי, סדר תפלות כמנהג בני רומה, ירושלים תשע"ד, עמ' לז; סדר התמיד, אויגנייון תקכ"ז, דף כד ע"ב.
| תפילת העמידה | ||
|---|---|---|
| שלוש הברכות הראשונות | ||
| ברכות שבח | ברכת אבות • ברכת גבורות • ברכת קדושת השם | 
|
| הברכות האמצעיות | ||
| בקשות תפילת שמונה עשרה | ברכת חונן הדעת • ברכת תשובה • ברכת סליחה • ברכת גאולה • ברכת רפואה • ברכת השנים • ברכת קיבוץ גלויות • ברכת המשפט • ברכת המינים • על הצדיקים • ברכת ירושלים • מצמיח קרן ישועה • שומע תפילה | |
| בתפילת שבע | ברכת קדושת היום | |
| בתפילת תשע | מלכויות זכרונות ושופרות | |
| בתפילת עשרים וארבע | זכרונות • שופרות • אל ה' בצרתה לי • אשא עיני אל ההרים • ממעמקים קראתיך ה' • תפלה לעני כי יעטוף | |
| שלוש הברכות האחרונות | ||
| ברכות הודאה | ברכת עבודה • ברכת הודאה • ברכת שים שלום | |
| תוספות | ||
| הזכרות | משיב הרוח ומוריד הגשם • מוריד הטל • ותן טל ומטר | |
| בחזרת הש"ץ | קדושה • מודים דרבנן • ברכת כהנים | |
| בזמנים מיוחדים | אתה חוננתנו • יעלה ויבוא • על הנסים • תפילת נחם • תפילת עננו • ועננו בורא עולם • ותערב • הוספות ושינויים לעשרת ימי תשובה • וידוי | |
| תפילות העמידה השונות | ||
| בכל יום | תפילת שחרית • תפילת מנחה • תפילת ערבית | |
| בשבתות ובמועדים | תפילת מוסף | |
| ביום הכיפורים (ובתענית ציבור) | תפילת נעילה | |