ורה רובין

ורה רובין
Vera Rubin
לידה	23 ביולי 1928; פילדלפיה, ארצות הברית
פטירה	25 בדצמבר 2016 (בגיל 88); פרינסטון, ארצות הברית
שם לידה	Vera Florence Cooper
ענף מדעי	אסטרונומיה
מקום מגורים	ארצות הברית
מקום לימודים	אוניברסיטת ג'ורג'טאון; אוניברסיטת קורנל; מכללת ואסר ;
מנחה לדוקטורט	ג'ורג' גאמוב
מוסדות	אוניברסיטת ג'ורג'טאון
תלמידי דוקטורט	סנדרה פאבר
פרסים והוקרה	המדליה הלאומית למדעים (1993); מדליית ג'יימס קרייג ווטסון (2004); פרס לזכר ריצ'טמייר (2008); פרס דיקסון במדעים (1994); פרס נשים במדע החלל (2009); פרס ויצמן לנשים במדע (1996); מדליית זהב של החברה המלכותית לאסטרונומיה (1996); מדליית ברוס (2003); פרס גרובר בקוסמולוגיה (2002); הרצאת הנרי נוריס ראסל (1994); Clarivate Citation Laureates (2008) ;
בן או בת זוג	Robert Joshua Rubin (1945–2007)
צאצאים	Karl Rubin, ג'ודית יאנג
תרומות עיקריות
	מחקר החומר האפל

ורה פלורס קופר רוּבּין (באנגלית: Vera Florence Cooper Rubin;‏ 23 ביולי 1928 - 25 בדצמבר 2016^[1]) הייתה אסטרונומית אמריקאית יהודייה. נודעה במחקריה על תנועת גז וכוכבים בגלקסיות, מחקרים שהייתה להם תרומה משמעותית בגילוי מרכיבים בלתי ידועים של היקום ובמיוחד החומר האפל^[2].

קורות חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רובין נולדה בפילדלפיה ב-23 ביולי 1928, למשפחה יהודית. אביה פיליפ קופר, יליד וילנה, היה מהנדס חשמל. אמה רוזה אפלבאום, ילידת בסרביה, עבדה בחברת הטלפון בל. בגיל צעיר עברה עם משפחתה לוושינגטון. כבר בילדותה התעניינה באסטרונומיה. אביה עודד אותה בכך, לקח אותה למפגשי אסטרונומים חובבים ועזר לה לבנות את הטלסקופ הראשון שלה, כשהייתה בת 14.

בגיל 20 נישאה לרוברט רובין, כימאי פיזיקלי, שאותו הכירה במהלך לימודיהם באוניברסיטת קורנל. לזוג בת ושלושה בנים, וארבעתם הם בעלי תואר דוקטור למדעים. ב-25 בדצמבר 2016 נפטרה רובין^[1].

השכלה ומסלול מדעי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ורה קיבלה תואר ראשון במכללת ואסר בשנת 1948. היא רצתה ללמוד אסטרונומיה באוניברסיטת פרינסטון, אולם נשים לא יכלו ללמוד במסלול זה עד לשנת 1975^[3]. על כן למדה לתואר שני במחלקה לפיזיקה באוניברסיטת קורנל, את התואר השלימה ב-1951. בין מוריה היו ריצ'רד פיינמן והנס בתה^[3].

את הדוקטורט קיבלה בשנת 1954 מאוניברסיטת ג'ורג'טאון, המנחה שלה בדוקטורט היה ג'ורג' גאמוב. עם תום לימודיה הועסקה כעוזרת מחקר באוניברסיטת ג'ורג'טאון. ב-1962 קודמה שם לדרגת פרופסור חבר. החל מ-1965 קיבלה גם מינוי כאסטרונומית במכון קרנגי למדע בוושינגטון. שם היא הגיעה למעמד של חוקר בכיר (Senior Fellow). בשנת 1965 גם זכתה להיות האישה הראשונה שהורשתה להשתמש בטלסקופים של מצפה הכוכבים פאלומר.

רובין הייתה שותפה בכתיבת למעלה מ-110 מאמרים מדעיים^[4].

המאבק המגדרי[עריכת קוד מקור | עריכה]

רובין גילתה כבר בשלב מוקדם בחייה את האפליה המגדרית במערכת המדעית. היא ניסתה להתקבל ללימודי התואר השני באסטרונומיה באוניברסיטת פרינסטון אלא שהם לא קיבלו נשים באותן השנים. ניסיון מוקדם זה הביא אותה למאמץ מתמשך להשגת שוויון לנשים במדעי הטבע. במיוחד בתחום שלה, האסטרונומיה. היא נאבקה לשיתוף יותר נשים במחקר האקדמי, לצירוף יותר נשים לאקדמיה הלאומית למדעים ולוועדות שיפוט אקדמיות.

פעילותה המדעית[עריכת קוד מקור | עריכה]

רובין נודעה במחקריה על דינמיקת גז וכוכבים בגלקסיות, מחקרים שהייתה להם תרומה משמעותית בגילוי מרכיבים בלתי ידועים של היקום ובמיוחד החומר אפל. עוד במהלך לימודיה לתואר השני הייתה מהראשונים לגילוי הסטיות מקבוע האבל של הגלקסיות. היא העלתה השערה, שהייתה שנויה במחלוקת בזמנה, שהגלקסיות מסתובבות סביב גורם לא ידוע, זאת בנוסף לתנועתן "החוצה" על פי תאוריית המפץ הגדול.

הדוקטורט שלה היה מהעבודות הראשונות על קיום צבירי גלקסיות, תאוריה שהפכה למקובלת רק שני עשורים מאוחר יותר. מחקריה הראשונים, לאחר סיום הלימודים, עסקו בעקומות סיבובי גלקסיות (אנ'). היא גלתה את אי ההתאמה בתנועה הזוויתית של הגלקסיות בין הערכים המחושבים לפי התאוריה לבין הערכים הנצפים. המהירות הזוויתית של הסיבוב, כפי שנצפתה על ידה, הייתה צריכה להביא ל"העפה" החוצה של חלקי הגלקסיה החיצוניים. רובין ראתה בכך הוכחה נסיונית לקיום החומר האפל^[5].

תפקידים ואותות הוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברה באקדמיה הלאומית למדעים (ארצות הברית) - 1981 - האסטרונומית השנייה שנבחרה להיות חברה^[1].
חברה בחברה הפילוסופית האמריקאית - 1995
מדליית זהב של החברה המלכותית לאסטרונומיה - 1996. האישה השנייה הזוכה במדליה, אחרי קרוליין הרשל שזכתה במדליה בשנת 1828^[6].
חברה באקדמיה האפיפיורית למדעים - 1996
פרס מכון ויצמן למדעניות מצטיינות - 1996^[7]
קיבלה מספר תוארי דוקטור לשם כבוד, בין השאר מאוניברסיטת פרינסטון, אוניברסיטת הרווארד ואוניברסיטת ייל.

על שמה נקראים:

אפקט רובין-פורד (אנ')
האסטרואיד 5726 Rubin שהתגלה על ידי בני הזוג יוג'ין וקרוליין שומייקר^[8]
מצפה הכוכבים ורה רובין {טלסקופ סקר סינופטי גדול (LSST)} (אנ')^[9]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא ורה רובין בוויקישיתוף

קריסטין לרסן, ורה רובין, באנציקלופדיה לנשים יהודיות (באנגלית)
איתי נבו, מכון דוידסון, נפטרה המדענית שמאחורי החומר האפל, באתר ynet, 27 בדצמבר 2016
איתי נבו, האישה שמאחורי החומר האפל, במדור "היום לפני במדע" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 27 בדצמבר 2016
דף אישי באתר Carnegie Institution for Science
ורה רובין, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ ¹ ² ³ ורה רובין, האסטרונומית שעזרה לגלות עדויות לחומר האפל, מתה בגיל 88 עיתון הגארדיאן, 26 בדצמבר 2016
^ מההנמקה לקבלת פרס גרובר בקוסמולוגיה (אנגלית)
^ ¹ ² Vera Rubin: 1928-2016 באתר scientific american, מתאריך 26 בדצמבר 2016
^ Vera Rubin Bibliography, אתר phys-astro
^ מאתר החומר האפל (אנגלית)
^ רשימת זוכי מדליית הזהב של החברה המלכותית אתר החברה המלכותית לאסטרונומיה
^ זוכות פרס מכון ויצמן למדע אתר מכון ויצמן
^ (5726) Rubin In: Dictionary of Minor Planet Names. Springer. 2003. doi:10.1007/978-3-540-29925-7_5411. ISBN 978-3-540-29925-7.
^ Meghan Bartels, It's Official: Vera Rubin Observatory Named to Honor Dark Matter Scientist, space.com, January 07, 2020.

[מות-1] ¹ ² ³ ורה רובין, האסטרונומית שעזרה לגלות עדויות לחומר האפל, מתה בגיל 88 עיתון הגארדיאן, 26 בדצמבר 2016

[2] מההנמקה לקבלת פרס גרובר בקוסמולוגיה (אנגלית)

[סיינטיפיק-3] ¹ ² Vera Rubin: 1928-2016 באתר scientific american, מתאריך 26 בדצמבר 2016

[4] Vera Rubin Bibliography, אתר phys-astro

[5] מאתר החומר האפל (אנגלית)

[מדליהאישה-6] רשימת זוכי מדליית הזהב של החברה המלכותית אתר החברה המלכותית לאסטרונומיה

[ויצמן-7] זוכות פרס מכון ויצמן למדע אתר מכון ויצמן

[8] (5726) Rubin In: Dictionary of Minor Planet Names. Springer. 2003. doi:10.1007/978-3-540-29925-7_5411. ISBN 978-3-540-29925-7.

[9] Meghan Bartels, It's Official: Vera Rubin Observatory Named to Honor Dark Matter Scientist, space.com, January 07, 2020.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]