ועידת רבני אירופה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
ועידת רבני אירופה
Conference of European Rabbis
כשרות אירופה שעל ידי ועידת רבני אירופה
סמל כשרות אירופה
נשיא המדינה ראובן ריבלין בפגישה עם ראשי ועידת רבני אירופה במשכן הנשיא, נובמבר 2018
נשיא המדינה ראובן ריבלין בפגישה עם ראשי ועידת רבני אירופה במשכן הנשיא, נובמבר 2018
מייסדים ישראל ברודי עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1956–הווה (כ־68 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
www.rabbiscer.org
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ועידת רבני אירופה הוא ארגון רבני אורתודוקסי באירופה. בארגון חברים כ-700 רבנים של קהילות ובתי כנסת ביבשת.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ועידת רבני אירופה (CER-Conference of European Rabbis) נוסדה בשנת 1956 ביוזמתו של הרב הראשי לבריטניה סר ישראל ברודי, כדי להחיות את שארית הקהילות היהודיות ביבשת אירופה לאחר השואה. הרב ברודי נתמך על ידי רבה הראשי של צרפת יעקב קפלן, הרב הראשי של הולנד אהרון שוסטר (הו')[1] והרב הספרדי הבכיר באנגליה חכם גאון. הוועידה מתכנסת פעם בשנתיים באחת ממדינות אירופה.[2] הכנס הראשון התקיים בשנת 1957 באמסטרדם. הכנס הרביעי התקיים בשנת 1963 בבזל.[3]

הארגון מנוהל על ידי ועדה מתמדת של 35 חברים שנפגשים פעמיים בשנה באחת מבירות אירופה. המפגש כולל מלבד הדיונים הפנימיים, ביקור בקהילה היהודית המקומית ופגישות פוליטיות עם הממשלה של המדינה המארחת. חברי הוועדה המתמדת הם הרבנים הראשיים של מדינות אירופה וערים מרכזיות שבהן וכמו כן הדיינים הבכירים. הכנס הכללי של הועידה, אליו מוזמנים הרבנים הראשיים וכלל רבני הקהילות, מתקיים אחת לשנתיים.

הועידה נועדה להגן על זכותם של יהודים באירופה לקיים אורח חיים דתי ולהשמיע את קולה של יהדות אירופה. הארגון היה מעורב בהגנה על זכויותיהם של יהודים לקיים שחיטה על פי ההלכה היהודית ולמול את בניהם על פי מסורת היהדות.

הועידה משמשת גם כסמכות רבנית קולגיאלית ומספקת אישורי כשרות, פיקוח על הליכי גרות וגיטין, בירור מעמד ואישות והחלטות רבניות משפטיות המשפיעות על הקהילה היהודית הרחבה. במשך השנים הוועידה תמכה בקהילות אירופה במגוון שאלות ואתגרים ועזרה בגיוס מועמדים להנהגה הדתית המתאימה. הועידה גם הקימה מחלקה לבניית ושיפוץ מקוואות.

ב-9 במאי 2023 קיבל נשיא מדינת בוואריה בגרמניה, ד"ר מרקוס סודר, את פרס יעקבוביץ מוועידת רבני אירופה. זאת בעקבות ההחלטה שמינכן תקים בה את המטה החדש של ועידת רבני אירופה (CER).[1]

הנהלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנשיא הנוכחי של ועידת רבני אירופה הוא הרב פנחס גולדשמידט, לשעבר הרב הראשי למוסקבה, שכיהן כיו"ר הוועדה המתמדת במשך יותר מעשר שנים. הנשיא העמית הוא הרב הראשי לבריטניה הרב אפרים מירוויס (תפקיד זה אויש בעבר על ידי הרב הראשי לבריטניה הקודם, ד"ר יונתן זקס). בתפקיד יו"ר הנשיאות כיהנו הרב יוסף סיטרוק והרב הלורד עמנואל יעקובוביץ, הרב הראשי לבריטניה.

מנכ"ל הוועידה מאז הקמתה היה הרב משה (מוריס) רוז, שהוחלף ב-2001 על ידי הרב אבא דונר, שנפטר בשנת 2011. מאז הארגון מתנהל בראשות נשיאו. בתחילת שנות ה-2000 נוצר תפקיד חדש - המנהל הרבני, אותו מאייש מאז הרב משה לבל. ראש לשכת הנשיא ומנכ"ל הקרן של הועידה מאז 2018 הוא מר גדי גרוניך. המנכ"ל והמנהל הרבני נעזרים בעבודתם במזכ"ל הרב אהרן שמואל בסקין

ארגוני בת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית דין אירופה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית הדין הכלל אירופי הוקם לפני למעלה מ-15 שנה כיוזמה של הרב הראשי לבריטניה עמנואל יעקובוביץ' שהיה אז נשיא ועידת רבני אירופה, כמענה לצורכי קהילות באירופה שבהן לא תפקד בית דין רבני קבוע. בראש בית דין אירופה עומד כיום הדיין פנחס גולדשמידט , נשיא הועידה, הרב מנחם געללעי אב"ד לונדון והרב יחיא טובול אב"ד ליאון. בנוסף בית דין אירופה מעסיק דיינים מבתי דין מכובדים וקבועים באירופה.

בית הדין מספק שירותים משפטיים יהודיים למגוון רחב של ערים אירופאיות. משרדי בית הדין ממוקמים בבזל, שווייץ, אך הוא משרת יחידים וקהילות מהמדינות הבאות: גרמניה, פולין, בולגריה, צ'כיה, סלובקיה, אוסטריה, הונגריה, רומניה, טורקיה, נורווגיה, שוודיה, דנמרק ופינלנד. השירותים כוללים: פיקוח על גט, פיקוח על אימוץ וגרות, בוררות וגישור ויישוב סכסוכים קהילתי.

EEK[עריכת קוד מקור | עריכה]

ועד כשרות שהוקם על ידי ועידת רבני אירופה על מנת לספק פיקוח כשרות בתקן אחיד ולעזור לרבנים מקומיים בארגון ופיקוח על ייצור ואספקת אוכל כשר. ארגון זה שומר על קשר רציף עם ארגוני ורשויות הכשרות ברחבי העולם כדי לספק כשרות מוכרת לצרכן ומוכר ברבנות הראשית לישראל כגוף המאושר להענקת כשרות למוצרים שמיובאים לישראל.[4] הארגון הוקם בשנת תשע"ד על מנת להחליף גוף קודם בעל מטרות זהות שפעל מסוף שנות ה-90 של המאה העשרים תחת השם EEK, ומנוהל על ידי הרב גדליה קולטאניוק. ועד זה נחשב להכשר המקובל ביותר באירופה.

Hulya[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארגון "חוליה"
ארגון "חוליה"

ארגון "חוליה" הוקם בשנת 2010 בלוקסמבורג על ידי יו"ר הוועדה המתמדת דאז הרב פנחס גולדשמידט, על מנת לסייע בהכשרת רבנים ובפיתוח קהילתי ולהעניק לרבנים כישורים עדכניים לעבודה בסביבה אירופאית מודרנית. "חוליה" ממומן בעיקר על ידי "קרן מתנאל" מלוקסמבורג אשר משרדיה בלוקסמבורג.

פרס על שם לורד עמנואל יעקובוביץ מוענק לקנצלרית גרמניה אנגלה מרקל 2103
פרס על שם לורד עמנואל יעקובוביץ מוענק לקנצלרית גרמניה אנגלה מרקל 2013
פרס יזם האינטרנט לשנת 2103 האירוע התקיים בלוקסמבורג
פרס יזם האינטרנט לשנת 2013 האירוע התקיים בלוקסמבורג

לא תשכח[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארגון "לא תשכח" האירופאי הוקם בשנת 2006 כפרויקט משותף של ועידת רבני אירופה והוועידה לתביעות יהודיות חומריות נגד גרמניה. מטרתו להבטיח את שימורם של בתי קברות יהודים וקברי אחים ברחבי יבשת אירופה.

יוזמה זו התחילה עם הקמת מאגר מידע נגיש לציבור של כל הקבורה היהודית באירופה, אשר כולל כיום את הפרטים של מעל 9,000 בתי קברות וקברי אחים. פרויקט "לא תשכח" גם מקבץ את מכלול החוקים הלאומיים והבינלאומיים השונים ואת ההחלטות המנהליות המשפיעות על אתרים אלה על מנת שישמשו בסיס להגנה טובה יותר על המורשת היהודית באירופה ולשימורה.

מטרה מרכזית של הפרויקט היא להפעיל אירופאים צעירים, להחיות את ההיסטוריה של אירופה ולעודד ולהטמיע ערכים של אחריות אזרחית וכבוד הדדי. הפעילות בארגון מעניקה לצעירים יהודים תובנות חשובות לגבי תרבותם היהודית וכמו כן מביאה לגיוס אנשים צעירים אשר פועלים למען המורשת המשותפת שלהם. הפרויקט הוא סביב בתי קברות יהודים, שהם עדות פיזית לקהילות פאר יהודיות מהעבר הלא רחוק, והפעילות המעשית היא חלק מלמידה חווייתית משמעותית על שואת קהילות אירופה לדור הצעיר.

קבוצות של אנשים צעירים שהוכשרו על ידי "לא תשכח" כבר החלו לבקר אלפי אתרי קבורה יהודים ברחבי אירופה. קבוצות אלה אוספות מידע חיוני על היסטורית החיים היהודים המקומיים. הם מצלמים ומתעדים כל בית קברות, מתוך מחויבות לשימור ולהגנה על אתרים חשובים אלה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ועידת רבני אירופה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]