ועד רבני יש"ע

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ועד רבני יש"ע הוא גוף של רבני ההתנחלויות ביהודה ושומרון שהיה פעיל בתחום ההלכתי והפוליטי משנות התשעים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגוף הוקם בראשית שנות התשעים על ידי הרב זלמן ברוך מלמד, ראש ישיבת בית אל ורב היישוב, יחד עם רבני התיישבות נוספים ביהודה ושומרון. הגוף התפרסם בעיקר סביב הסכמי אוסלו ובהמשך בקריאה לסירוב פקודה בתקופת תוכנית ההתנתקות, וכן בתמיכה מתונה בעליית יהודים להר הבית. הגוף סיפק תשובות הלכתיות לתושבים וקרא להמשיך את הבנייה ביישובים גם בימי חול המועד.

בוועד היו חברים הרב זלמן מלמד ראש ישיבת בית אל ורב בית אל ב', הרב שלמה אבינר רבה של בית אל א', הרב גדעון פרל רבה של אלון שבות, הרב יגאל קמינצקי מגוש קטיף, הרב אליקים לבנון רבה של אלון מורה, הרב אלחנן בן נון רבה של שילה, הרב אליעזר מלמד רבה של הר ברכה (שימש כמזכיר הועד, ורעייתו ענבל כמזכירה), והרב דוד דודקביץ רבה של יצהר. דוברו היה הרב דניאל שילה רבה של קדומים. בהמשך הצטרפו נוספים, דוגמת הרב חיים ירוחם סמוטריץ', הרב יאיר שחור רבה של מעלה לבונה ועוד.

ברבות השנים נחלשה פעילותו של הועד, וכיום הוא לא פעיל.

גליון רבני יש"ע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין השנים תשנ"ב–תש"ס, מזמן לזמן, הוציא לאור ועד הרבנים כתב עת בשם "רבני יש"ע" וכתבו בו מספר רבנים ביהודה ושומרון ומחוצה להם, דוגמת הרבנים שלמה גורן, נחום אליעזר רבינוביץ, אליעזר ולדמן, דב ליאור, יעקב אריאל, דוד חי הכהן, מאיר מאזוז, מנחם פרומן. עורכו היה הרב אליעזר מלמד ששימש גם כמזכיר הוועד. אחריו שימשו כמזכירים הרב ישי באב"ד והרב מרדכי רבינוביץ רבה של גבעת אסף ובנו של הרב נחום אליעזר רבינוביץ'.

בשיא תפוצתו נדפסו כ-30,000 אלף עותקים לכל גיליון. בשל היעדר משאבים כלכליים נדפס והופץ כתב העת למקוטעין, והפסיק את פעילותו לאחר שיצאו 35 גליונות.

כתב העת הוביל קו תקיף כנגד הסכמי אוסלו וכנגד מדיניות פושרת מדי, לטעמם של רבני הועד, של ממשלת ישראל כנגד הטרור הפלסטיני. כן הוביל הגליון קריאה לסירוב פקודה בידי חיילי צה"ל במקרה של פינוי ישובים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]