ועד קהילות ליטא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ועד קהילות ליטא (ועד מדינת ליטא) שימש במאה ה-17 וה-18 כארגון הגג של יהדות ליטא.[1] לפני הקמת הארגון יהדות ליטא הייתה חלק מוועד ארבע ארצות.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז הקמתו של ועד ארבע ארצות הייתה יהדות ליטא חלק ממנו, אולם לאחר שליטא הופרדה על ידי השלטונות ונקבע לה מיסים שונים הוקם לה ועד מיוחד "ועד קהילות ליטא".[2]

ייסוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

לדעת רוב החוקרים ועד קהילות ליטא נוסד בשנת ה'שפ"ג (1623).[3] אולם, לדעתו של ישראל היילפרין הוא נוסד כמה עשרות שנים קודם לכן.[4]

את הוועד ייסדו שלוש הקהילות הגדולות בליטא של אז: בריסק, הורדנא ופינסק, שכללו תחתם כחמישים ערים בליטא. הם התכנסו יחד בט' באלול ה'שפ"ג בבריסק וקבעו תקנות בענייני גביית המיסים, משא ומתן, דין והנהגת הקהילות. הכינוס השני היה גם הוא בבריסק באייר ה'שפ"ו והוא עסק במיסים. בכינוסים השלישי והרביעי בה'שפ"ז וה'שפ"ח נקבעו תקנות שקבעו סדרים לכל קהילות יהודי ליטא.[5]

שלושים שנה לאחר ייסוד הוועד, בשנת ה'תי"ב, דרשה קהילת וילנה לצטרף גם היא אל הוועד. הוועד נענה לבקשה וצירף אליו נציג אחד מקהילת וילנה. לאחר שמונה שנים נוסף אליו נציג שני מקהילת וילנה. בשנת ה'ת"ל ניתן להם הרשות לצרף נציג שלישי. בשנת ה'תמ"ז הושווה מעמדה של קהילת וילנה לשאר הקהילות וניתן לה גם צירוף של סופר ושמש בימי ההתועדות.[5]

בשנת ה'תנ"א (1691) הופרדה קהילת סלוצק מבריסק והפכה לחברה בפני עצמה. עד סיום פעילות הוועד פעלו בו חמש קהילות אלו.[6][7]

דעיכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ועד קהילות ליטא סיים את פעילותו בשנת תקכ"א.[8]

חברי הוועד וישיבות הוועד[עריכת קוד מקור | עריכה]

נציגי כל קהילה נקראו "ראשי מדינה". לפי פנקס ועד הקהילות, ראשי המדינה נבחרו בבחירות הכלליות לוועד הקהל שנערכו בפסח של כל שנה או בעת כינוס הוועד. תחילה היו שני ראשי מדינה לכל קהילה, ובהמשך צורף אליהם שלישי. לפי תקנה משנת ה'שצ"ד כל קהילה רשאית לבחור נציג או שניים בעת הבחירות הכלליות, והנותר לפני כינוס הוועד. על "ראשי המדינה" הוטל גם לוודא את קיום החלטות הוועד.[9]

כל אחת מישיבות הוועד ארכה מספר שבועות. בשנת ה'ת"ד הגבילו את אורך הישיבות לארבעה שבועות, אולם בשנת ה'תל"ד כבר התירו להמשיך את הכינוס חמישה שבועות ובשנת ה'תמ"ז האריכו לשישה שבועות.[10]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אורחות החיים היהודיים - תולדות קהילת וילנה - ירושלים דליטא: סיפורה של הקהילה היהודית בווילנה, באתר www.yadvashem.org
  2. ^ שמעון דובנוב, פנקס המדינה של ועד הקהילות הראשיות במדינת ליטא, קובץ תקנות ופסקים משנת שפ"ג עד שנת תקכ"א, ברלין תרפ"ה באתר HebrewBooks, עמ' 12-13
  3. ^ דובנוב, דברי ימי עם עולם, כרך שישי, עמוד 194
  4. ^ ישראל היילפרין, ראשיתה של המועצה היהודית הליטאית ויחסיה עם מועצת ארבע הארצות / ראשיתו של ועד מדינת ליטא ויחסו אל ועד ארבע ארצות. בתוך: ציון, כרך ג, חוברת א (תשרי תרצ"ח), עמ' 52
  5. ^ 1 2 שמעון דובנוב, פנקס המדינה של ועד הקהילות הראשיות במדינת ליטא, קובץ תקנות ופסקים משנת שפ"ג עד שנת תקכ"א, ברלין תרפ"ה באתר HebrewBooks, עמוד 13
  6. ^ שמעון דובנוב, פנקס המדינה של ועד הקהילות הראשיות במדינת ליטא, קובץ תקנות ופסקים משנת שפ"ג עד שנת תקכ"א, ברלין תרפ"ה באתר HebrewBooks, עמוד 14
  7. ^ אנציקלופדיה יהודית דעת - ליטא ;, באתר daat.ac.il
  8. ^ שמעון דובנוב, פנקס המדינה של ועד הקהילות הראשיות במדינת ליטא, קובץ תקנות ופסקים משנת שפ"ג עד שנת תקכ"א, ברלין תרפ"ה באתר HebrewBooks, עמוד 10
  9. ^ שמעון דובנוב, פנקס המדינה של ועד הקהילות הראשיות במדינת ליטא, קובץ תקנות ופסקים משנת שפ"ג עד שנת תקכ"א, ברלין תרפ"ה באתר HebrewBooks, עמוד 20
  10. ^ שמעון דובנוב, פנקס המדינה של ועד הקהילות הראשיות במדינת ליטא, קובץ תקנות ופסקים משנת שפ"ג עד שנת תקכ"א, ברלין תרפ"ה באתר HebrewBooks, עמוד 21