ועד עובדים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שלט המפנה למשרדיהם של ועדי העובדים באוניברסיטת תל אביב

ועד עובדים הוא התארגנות של עובדים במקום עבודה מסוים.

לעיתים כל העובדים במקום עבודה זה חברים בוועד עובדים משותף, ולעיתים פועלים באותו מקום עבודה ועדי עובדים אחדים, על בסיס חלוקה גאוגרפית או מקצועית. ועד העובדים הוא הגרעין הבסיסי של איגוד מקצועי.

אופן פעילות הוועד תלוי באופיו ובגודלו של הארגון. בארגון גדול שעובדיו מסונפים למסגרת איגוד מקצועי, חברי הוועד פעילים באופן שוטף גם על חשבון עבודתם, ולעיתים זהו תפקידם הרשמי בארגון והם בעלי משרד נפרד ופעילות עמוסה. מנגד, ישנם ועדי עובדים שראשיהם פעילים אך ורק על חשבון זמנם הפרטי. מימון פעולות הוועד מקורו בדרך כלל בעובדים המפרישים סכום חודשי לפעילותו.

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמוד ראשי
ראו גם – התאגדות מקצועית בישראל

חופש ההתארגנות המקצועית הוא זכות בסיסית על פי החוק במדינת ישראל[1], אך ישנם ארגונים מעטים שבהם אוסר החוק הקמה של ועד עובדים, למשל משטרת ישראל. בין המעסיקים יש שאינם רואים בעין יפה הקמת ועד, יש שאסרו זאת על עובדיהם קודם שהזכות להקים ועד עוגנה בחוק, ויש המנסים למנוע זאת גם לאחר קביעתה של זכות זו.

מסיבות היסטוריות של התפתחות העבודה המאורגנת בישראל ולאור פסיקות בתי הדין לעבודה, יהיה לרוב ועד העובדים מקושר לאיגוד מקצועי כמו ההסתדרות או כוח לעובדים ויוקם ויתנהל מתוקף תקנונם, ולא ישות משפטית עצמאית. ועד עובדים פועל בהתאם לתקנות ההסתדרות ובכפיפות לה. סמכויותיו מוגבלות מתוקף תקנות ההסתדרות, כך למשל הוא אינו רשאי לחתום על הסכמים קיבוציים (אך נהוג להוסיף את חתימתו ליד חתימת נציג ההסתדרות) כמו כן פעילותו כפופה לחוקי העבודה.

במקומות עבודה בעלי אופי מיוחד ניתן לראות חריגה מכלל זה, למשל - ועדי סגל ההוראה הבכיר והזוטר באוניברסיטאות, אשר הקימו ארגוני עובדים עצמאיים משלהם.

בחברות היי-טק בדרך כלל העבודה היא על בסיס חוזה אישי ומדיניות ההנהלה היא למנוע הקמת ועדי עובדים. בשנים האחרונות, עקב מקרים רבים של פיטורים וצמצומים בחברות היי טק, הוקמו ועדי עובדים גם בחברות אלה, במטרה לאגד את העובדים מול ההנהלה ולדרוש ביטחון תעסוקתי. ועדים כאלה הוקמו בשנת 2014 בחברות SAP ונס טכנולוגיות[2].

השכיחות של ועדי עובדים והתאגדויות באוכלוסיות החלשות, הזקוקות במיוחד להגנה על זכויותיהם לצד שיפור תנאיהם בשוק העבודה, נמוך מאוד. תופעה זו רווחת למשל בקרב יוצאי אתיופיה, ערבים וחרדים[3].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]