ועד הרבנים לענייני צדקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ועד הרבנים לענייני צדקה
פעילות קרן צדקה
מדינה ישראלישראל ישראל
מטה הארגון ירושלים
מייסדים הרב שלמה זלמן אוירבך והרב יוסף שלום אלישיב
תקופת הפעילות ה'תשנ"ב (1992) – הווה
https://www.vaadharabanim.co.il/
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מכתב תמיכה של רבנים בקופה

ועד הרבנים לענייני צדקה בארץ הקודש, או בקיצור ועד הרבנים, הוא ארגון צדקה ישראלי חרדי ארצי התומך במשפחות חרדיות במצוקה. בעבר איגד הארגון עשרות רבני ערים וקופות עירוניות שהיו כפופות לו. כיום הוקמו עשרות קופות צדקה עצמאיות וכוחו של הארגון נחלש. מחזור הפעילות של הוועד בשנת 2010 היה כ-49 מיליון ש"ח[1]. לדברי הארגון, ראשיו אינם משתכרים מקופתו.

בבדיקת עומק שנערכה בארגון ב־2016 על ידי רשם העמותות נמצאו ממצאים קשים שהובילו להמלצה על פירוק העמותה ולפתיחת חקירת משטרה ורשות המיסים על פעילותה, לאחר שעוד קודם נשלל ממנה אישור 'ניהול תקין'[2]. לאחר בדיקה הוחזר לעמותה אישור 'ניהול תקין' ולשנת 2022 לעמותה יש אישור בתוקף.[3]

ראשי הארגון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הארגון נוסד בשנת ה'תשנ"ב (1992) על ידי הרב שלמה זלמן אוירבך והרב יוסף שלום אלישיב והם שימשו יחד בנשיאות הארגון עד לפטירת הרב אוירבך.

יושב ראש הארגון הוא הרב עזריאל אוירבך (בנו של הרב שלמה זלמן אוירבך, וחתנו של הרב אלישיב). מנכ"ל הוועד היה חיים יוסף גפנר. בשנת תש"ע החליפו משה מינצברג[4].

דפוסי פעולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הארגון עורך מגבית כללית קבועה בכמה מועדים קבועים: לפני חג הפסח (קמחא דפסחא), לפני שבועות ("סגולת רבי חיים פאלאג'י"), לפני ראש השנה ויום הכיפורים ("לזכות בדין"), לפני סוכות, לפני חנוכה ולפני פורים (מתנות לאביונים).

בנוסף למגביות הקבועות נערכות מגביות חד-פעמיות, בדרך כלל אלו מגביות לאלמנות ויתומים טריים. הארגון מפרסם את שמם ולעיתים גם תמונות, בהסכמתם. כאשר מדובר בחולה נזקק או בחתן וכלה נצרכים, המדיניות היא לא לפרסם את שמם.

נזקק הרוצה ליהנות מסיועו של ארגון צריך לפנות תחילה לרב מוכר על ידי הארגון כדי שיאשר את עובדת היותו נזקק. לאחר מכן עליו להעביר להנהלת הארגון דו"חות של הוצאות והכנסות וכדומה.

כמו גופים דומים, אנשי הארגון מתחייבים לקיים תפילות במקומות קדושים עבור המתחייבים לתרום סכום מסוים. מקומות אלה כוללים את הכותל המערבי, קבר הרשב"י, קבר רחל, מערת המכפלה בחברון, קבר אסתר ומרדכי בהמדאן, קבר הגר"א בווילנה ועוד.

בשנת 2012 עמדו הוצאות הפרסום והמשרד של הארגון על כ-10 מיליון ש"ח, כ-20 אחוז מהיקף מחזור הפעילות בשנה זו[5].

תוכנית הערבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – כל ישראל ערבים

במטרה למנוע את עוגמת הנפש הכרוכה בחשיפה לציבור במגביות הנערכות בעקבות פטירת אחד מהורי המשפחה, השיק הארגון בשנת 2008 תוכנית בשם "כל ישראל ערבים" (על שם מאמר חז"ל כל ישראל ערבים זה לזה), במקביל לתוכנית דומה של "קופת העיר בני ברק". תוכנית זו היא מעין ביטוח חיים הדדי, שבמסגרתו כל שותף שמת זכאית משפחתו לגבייה כללית מכל חברי הקרן לאיסוף סכום קבוע לכל ילד שהשאיר אחריו, עבור ההוצאות הכספיות הנלוות לחתונתו. כל 12,500 משפחות נרשמות כ'יחידה'. כאשר מת אחד מהזוגות הרשומים מתבצעת העברה בנקאית אוטומטית מכל שאר החברים באותה יחידה, על פי שני עקרונות: א) עבור כל יתום נאספים 50,000 דולר, שהוא מקבל לקראת נישואיו. ב) חשבון חברי הקרן אינו מתחייב בחודש אחד ביותר מ-16$, סכום שנקבע בהמשך כ-64 ש"ח, וכאשר יש צורך בסכום נוסף הוא נגבה בחודש הבא.

הבטחתי ונושעתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2008 ובשנת 2009 פרסם הארגון שני ספרים בשם "הבטחתי ונושעתי", ובהם סיפורים של אנשים שנתקלו בבעיות שונות ונושעו לאחר שהבטיחו לתרום לארגון. כדי ליצור אמינות צורף לכל סיפור מספר טלפון של בעל המעשה. הספרים חולקו חינם בריכוזים החרדיים בעשרות אלפי עותקים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]