ועד הישיבות
ועד הישיבות הוא גוף ארגוני של איגוד ישיבות במדינת ישראל. הוועד נוסד ב-1924 בפולין ובשנת 1941 הוקם מחדש בארץ ישראל.
הקמת ועד הישיבות בפולין[עריכת קוד מקור | עריכה]
הועד נוסד בווילנה לאחר מלחמת העולם הראשונה, בשנת תרפ"ד-1924, על ידי הרב חיים עוזר גרודזנסקי והחפץ חיים, ואיגד את הישיבות בפולין ובליטא. הוועד הסדיר את יחסי הישיבות עם השלטונות ודאג לגיוס תרומות עבורן, בין היתר בעזרת מגביות שנתיות מיוחדות. ראשיתו של הוועד בהצעת החפץ חיים לקבוע מס חובה על כל משפחה יהודית להחזקת הישיבות. בראש הוועד עמדו בעת הקמתו הרב שמעון שקופ, הרב ברוך דב לייבוביץ' והרב איסר זלמן מלצר. מרדכי זאב חבקין הוריש את הונו לוועד.
ועד הישיבות בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
ראשי הוועד ומנהליו[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת תש"א (1941), בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, נוסד הוועד מחדש בארץ ישראל, בביתו של הרב יעקב משה חרל"פ,[1] על ידי הרב הראשי יצחק אייזיק הלוי הרצוג והרב זלמן סורוצקין. בהמשך צורפו לוועד הרב מאיר קרליץ והרב חזקיהו יוסף מישקובסקי, שכמו הרב סורוצקין היו פעילים בוועד הישיבות בווילנא[2] ועלו לארץ ישראל. הנשיא הראשון של הוועד בארץ ישראל היה הרב הרצוג ויושב-ראש הוועד הפועל היה הרב איסר זלמן מלצר. במהלך השנים כיהנו בוועד בין היתר הרב זלמן סורוצקין, הרב יחזקאל אברמסקי, הרב יחזקאל סרנא, הרב יחיאל מיכל טוקצינסקי, הרב ירוחם פישל יהושע ברנשטיין, הרב יעקב חנוך סנקביץ והרב ראובן כ"ץ. בשנות השבעים והשמונים היה הרב אלעזר מנחם מן שך חבר נשיאות הוועד והרוח החיה בפעילותו. עוד כיהנו בנשיאות הרב חיים שמואלביץ, הרב שלמה זלמן אוירבך, רבי שלום נח ברזובסקי, הרב משה שמואל שפירא, הרב ברוך שמעון שניאורסון הרב שמואל הלוי וואזנר, הרב אריה פינקל, הרב ניסים קרליץ והרב שמואל ישכר רוזנגרטן.
בשנת 2008 צורפו הרבנים גרשון אדלשטיין, שמואל אוירבך, חיים שמרלר, יהודה עדס, משה יהודה שלזינגר ושאול אלתר. בשנת 2013 צורף הרב מנחם ארנסטר ראש ישיבת ויז'ניץ[3], ובשנת 2014 צורפו לוועד הרבנים דוב לנדו, משה מרדכי פרבשטיין, ברוך סולובייצ'יק, ישראל מאיר וייס, יוסף משה דוב הלברשטאם ראש ישיבות צאנז, ומשה ברזובסקי ראש ישיבת סלונים[4][5].
ביולי 2008 התפטרו הרבנים וואזנר וקרליץ מנשיאות הוועד תוך מתיחת ביקורת על מנהל הוועד[6], אך שבו לאחר תקופה בהמשך. הרב יהודה עדס פרש מחברותו בוועד בשנת 2013[7].
במשך עשרות שנים כיהן כמנהל הוועד הרב משה דוד טננבוים. לאחר פטירתו, בנובמבר 1993 (חשוון תשנ"ד), מונה תחתיו בנו, הרב אשר טננבוים. באדר תשע"ג, לאחר פטירת הרב אשר טננבוים, מונה לתפקיד חתנו, הרב חיים אהרן קאופמן.
בכמה הזדמנויות התכנסו חברי נשיאות הוועד בבית הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן[8]. גם הרב שלום כהן השתתף בכינוסי הוועד[9].
במאי 2016 התכנס הועד בביתו של הרב גרשון אדלשטיין[10].
פעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנים הראשונות, עסק הוועד בגיוס כספים עבור הישיבות שהיו במצב קשה בגלל מלחמת העולם השנייה שניתקה את הקשר עם הקהילות היהודיות באירופה, וכן עבור בחורי ישיבות שנתקעו במזרח הרחוק[11]. החל משנת 1947 הוא עסק גם בתמיכה בתלמודי תורה[12].
בעבר היו לוועד שלושה בתי הבראה - בירושלים, ברמת גן ובנתניה, עבור ראשי הישיבות ותלמידיהן בימי בין הזמנים. בשנות השמונים פסקה פעילות זו. בעבר הדפיס ועד הישיבות בשיתוף הג'וינט מאות אלפי ספרי גמרא וספרים תורניים נוספים שנמכרו בהנחה לבני הישיבות.
עם הזמן גברה הנטייה של הישיבות לגייס כספים באופן עצמאי. במציאות זו ירדה קרנו של הוועד ופעילותו התמקדה בהסדרת דחיית השירות הצבאי של בחורי הישיבות הגבוהות במעמד תורתם אומנותם, הן ישיבות חרדיות והן ציוניות. לאחר תפוגת חוק טל, הופסקה פעילות זו, וחודשה עם אישור תיקון 19 לחוק שירות ביטחון - חוק שקד.
משרדי הוועד נמצאים ברחוב מלאכי בירושלים. בתחילת 2019 פתח הוועד משרד נוסף ברחוב אהליאב בשכונת רוממה בעיר.
היקף פעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1958 איגד ועד הישיבות כ-70% מהמוסדות הישיבתיים במדינת ישראל, כאשר שאר הישיבות השתייכו למפעל התורה מיסודו של הרב מאיר בר-אילן ואיחוד הישיבות של היישוב הישן[13][14]. בשנת 1963 נכללו בוועד הישיבות מגוון ישיבות, החל מתריסר מן הישיבות הוותיקות של היישוב הישן (כגון ישיבת עץ חיים וישיבת חיי עולם) וכלה בשתי ישיבות המשלבות לימודי חול[15]. בשנת 1961 איגד ועד הישיבות 108 ישיבות ובשנת 1966 קרוב ל-150 ישיבות אשר קיבלו הקצבות חודשיות מהוועד. בשנים אלו נתמכו על ידי הוועד 84 תלמודי תורה[12][16].
התקציב השנתי של ועד הישיבות עמד בשנת 2018 על כ-3 מיליון שקלים ורובו הגיע מתמיכת המדינה ויועד בעיקר לתשלום משכורות לעובדים[17].
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בן ציון קליבנסקי, כצור חלמיש, תור הזהב של הישיבות הליטאיות במזרח אירופה, ירושלים: מרכז זלמן שזר, 2014, עמ' 245-214.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ועד הישיבות בארץ ישראל, באתר "גיידסטאר ישראל"
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ישראל שפיגל, במשאם טורחם וריבם, יתד נאמן, תשס"ו, עמ' 21
- ^ לעלית בחורי ישיבות, דבר, 5 בדצמבר 1941
- ^ דו"ח מילולי לשנת 2013 באתר גיידסטאר(הקישור אינו פעיל, 2020)
- ^ ישראל כהן, פרופיל מיוחד: אלו החברים החדשים של 'ועד הישיבות', באתר כיכר השבת, 9 בנובמבר 2014
- ^ דו"ח מילולי לשנת 2014 באתר גיידסטאר
- ^ ההתפטרות מ'ועד הישיבות' • מסמך - בחדרי חרדים
- ^ יונה גרין הרים 'דגל' • הגר"י עדס פרש מה'מועצת' ומועד הישיבות באתר בחדרי חרדים
- ^ דעת מרן הגר"ש וואזנר שליט"א בעניין האופן בו יש להילחם בגזירת הגיוס באתר כבר היה לעולמים; חיים לב, ועד הישיבות: חברים חדשים, עמדה אחידה , באתר ערוץ 7; ישראל כהן, יו"ר ועד הישיבות החדש: הרב חיים אהרן קופמן, באתר כיכר השבת
- ^ ישראל כהן, חכם שלום כהן: הגראי"ל המכריע לכל עולם התורה, באתר כיכר השבת
- ^ ישראל כהן, כינוס ועד הישיבות: לא לתת דיחוי למי שאינו בן תורה, באתר כיכר השבת, 24 במאי 2016.
- ^ מפעל לטובת בני הישיבות שבארץ, דבר, 10 בדצמבר 1941
- ^ 1 2 ועד הישיבות בארץ ישראל, בית יעקב, תשרי תשכ"ב, עמוד 34
- ^ מסמך של איחוד הישיבות עם רשימת המוסדות המאוגדים בו
- ^ ישראל בן צבי, המדריך לישראל הדתית, ציון, תל אביב, ניסן תשי"ח
- ^ ק. שבתאי, "התורה - מיטב הסחורה", דבר, 4 בינואר 1963
- ^ ועד הישיבות בארץ ישראל, בית יעקב, אלול תשכ"ו, עמוד 31
- ^ הנתונים באתר גיידסטאר
| עולם הישיבות בארץ ישראל | ||
|---|---|---|
| סוגי ישיבות | ישיבה • ישיבה קטנה • ישיבה גדולה • ישיבת קיבוץ • ישיבת הסדר • ישיבה קטנה לאומית • ישיבה תיכונית • ישיבה תיכונית חרדית • ישיבת שילוב • מכינה קדם-צבאית • ישיבה אוניברסיטה • ישיבה ציונית | 
|
| תקופות בישיבה | זמן אלול • זמן חורף • זמן קיץ • בין הזמנים | |
| בעלי תפקידים | ראש ישיבה • משגיח • ר"מ • משיב • משפיע • משגיח קטן | |
| מושגים בחיי הישיבה | עילוי (לימוד) • ליל שישי • ליל תיפח • משמר • אלטער בחור • צ'ונטיה • שיעור כללי • סדר (ישיבה) • סדר מוסר • עיון ובקיאות • חברותא • תומכי תורה | |
| שונות | גיוס בני ישיבות • ועד הישיבות | |
| לקטגוריה • לפורטל | ||