ועדת החירום של מדעני האטום
ועדת החירום של מדעני האטום (Emergency Committee of Atomic Scientists) נוסדה על ידי אלברט איינשטיין ולאו סילארד ב-1946. מטרתה הייתה להזהיר את הציבור מהסכנות הכרוכות בפיתוח פצצות האטום, לקדם שימוש באנרגיה אטומית שלא לצורכי לחימה ובסופו של דבר להתקדם לעבר שלום עולמי, אשר נראה בזמנו כאפשרות היחידה למנוע שימוש נוסף בפצצת אטום.
הוועדה הוקמה לאחר שליחת "עצומת סילארד" (1945) [1] אל נשיא ארצות הברית, הארי טרומן, שבאה לגנות שימוש בפצצת האטום על בסיס מוסר ונחתמה על ידי 68 מדענים אשר עבדו על פרויקט מנהטן. רוב המדענים אשר עבדו על הפרויקט לא ידעו, בזמנו, מה הם יוצרים.
הוועדה התבססה על שמונה חברי מנהלה אמונים, אשר היו:
- אלברט איינשטיין - יושב ראש
- הרולד יורי - סגן יושב ראש
- הנס בתה
- ט. ר. הוגנס
- פיליפ מורס
- לינוס פאולינג
- לאו סילארד
- ויקטור וייסקופף
מחצית מהחברים עבדו באופן ישיר בפרויקט מנהטן וכולם היו מעורבים בדרך זו או אחרת בפיתוח פצצת האטום הראשונה.
מספר חברים בוועדה קיימו סיבוב הרצאות להעברת מסר השלום של הוועדה. הם יצרו חומרי פרסום, כולל את אחד מהסרטים הראשונים שדימו את עולמנו לאחר מלחמה גרעינית. הוועדה הייתה מאוד פעילה בהשמעת קולה בהתנגדות לפיתוח פצצת המימן הראשונה.
הוועדה הייתה פעילה ארבע שנים, עד 1950. לאחר מכן ננטשה באופן מדורג, אף על פי שרוב החברים המשיכו במאבקם כדי למנוע מלחמה גרעינית והשתתפו בועידות פגוואש בנושא מדע ועניינים בינלאומיים.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- חלק מריאיון עם לינוס פאולינג המספר על הימים הראשונים של הוועדה.
- מכתבו של אלברט איינשטיין בבקשת העזרה והתרומה למטרות הוועדה.
בקרת זהויות  |
|
|---|