ועדת החוקה, חוק ומשפט
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
| |
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |
 | |
| ישיבת ועדת חוקה, חוק ומשפט בראשות ח"כ יזהר הררי, בשנת 1952 לערך. | |
| גוף פרלמנטרי | הכנסת |
|---|---|
| ייסוד הוועדה | 1949 |
| יו"ר | שמחה רוטמן (הציונות הדתית) |
| חברים | |
|
הליכוד: טלי גוטליב, חנוך מילביצקי, משה סעדה, אריאל קלנר יש עתיד: קארין אלהרר, יואב סגלוביץ' המחנה הממלכתי: מתן כהנא ש"ס: יונתן מישרקי, ארז מלול יהדות התורה: יעקב אשר עוצמה יהודית: יצחק קרויזר ישראל ביתנו: יוליה מלינובסקי רע"מ: מנסור עבאס חד"ש-תע"ל: עופר כסיף העבודה: גלעד קריב | |
| האתר הרשמי | |
ועדת החוקה, חוק ומשפט (או בקיצור ועדת חוקה) של הכנסת היא אחת מוועדות הכנסת הקבועות. הוועדה עוסקת בחוקת המדינה, בחוקי היסוד, בחוקים הרגילים הנוגעים לסדרי המשפט ולשאלות מתחומי המשפט, ובחוקים כגון: בחירות ועוד.
הסיבות להקמת הוועדה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בהחלטת החלוקה של עצרת האו"ם (29.11.1947) נאמר: "האספה המכוננת של כל מדינה (היהודית והערבית) תתקין חוקה דמוקרטית למדינתה". במגילת העצמאות נקבע: "אנו קובעים שהחל מרגע סיום המנדט הלילה ועד להקמת השלטונות הנבחרים והסדירים של המדינה בהתאם לחוקה שתקבע על ידי האספה המכוננת הנבחרת, לא יאוחר מ-1 באוקטובר 1948 - תפעל מועצת העם כמועצת מדינה זמנית". אם כן, עצרת האו"ם חייבה כינון חוקה וכל נציגי המפלגות העיקריות חתמו על הכרזת העצמאות שאישרה קביעה זו, ואף קבעה תאריך יעד לכינון החוקה. ברוח דברים אלו הוקמה בסמוך לקום המדינה ועדה לענייני חוקה בראשות ד"ר זרח ורהפטיג. דוד בן-גוריון, אז ראש הממשלה, הכריז כי תפקידה הוא לעבד הצעת חוקה לפרלמנט הבא. אפשר להסיק שהייתה כוונה לחוקק חוקה פורמלית אחרת לא היו מקימים ועדה מיוחדת לשם כך.
רוב חברי הוועדה ראו בשני מסמכים אלה מסמכים המחייבים כינון חוקה באופן מיידי, גם מבחינה משפטית וגם מבחינה מוסרית. עוד הם טענו שמיד לאחר אישור החוקה, על האספה המכוננת להתפזר, כי מטרתה היה לכונן חוקה ורק לאחר מכן תיבחר הכנסת הראשונה.
דעת המיעוט סברה שאין צורך לחייב את האספה המכוננת לכונן חוקה. הם גם קבעו שמועצת המדינה הזמנית תמשיך לכהן לצד האספה המכוננת, קביעה זו זכתה לתמיכת ראש הממשלה דוד בן-גוריון ואף עוגנה בחוק כפקודת המעבר לאספה מכוננת.
כאמור לעיל, לא הייתה תמימות דעים בקשר להכרח המיידי, ולהכרח בכלל בכינון חוקה. בהכללה ניתן לומר, כי תומכי החוקה היו מפלגות ימין, מרכז ושמאל, מפלגות אלו היו מפלגות מיעוט אשר מנהיגיהן היו חסרי אונים מול מפא"י הדומיננטית. כל המפלגות שתמכו בחוקה, למעט המפלגה הפרוגרסיבית, ישבו באופוזיציה. טיעוניהם של התומכים בכינון החוקה נשענו בעיקר על הצורך בהגנה על זכויות הפרט והסדרתם בחוקה.
את המתנגדים לחוקה אפשר לחלק לשלושה סוגים.
- המתנגדים לכינון חוקה באופן מיידי. לדעתם, יש צורך לחכות עם כינון החוקה משום שחוקה צריכה להיכתב בסופה של מהפכה כדי להנציח עקרונות מסוימים ומדינת ישראל במצבה היא רק בתחילתה של המהפכה. בנוסף הם טענו, שחוקה אמורה להתבסס על אמונו של העם בה ואנו איננו יודעים עדיין מה דעתם של היהודים העתידים לבוא שכן המדינה הייתה עוד בתקופה של קליטת עלייה מאסיבית.
- אנשים שחושבים שאפשר להסתפק בחוקי יסוד.
- אלה המתנגדים לכינון חוקה באופן עקרוני, אותם אנשים השתייכו ברובם למפלגות הדתיות.
התוצאה של הוויכוח היא, שלמדינת ישראל אין היום חוקה. הדיונים בנושא החוקה הסתיימו בהצעה שהוגשה בפני הכנסת, על ידי חבר הכנסת יזהר הררי.
פשרת הררי[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – החלטת הררי
על-פי ההצעה, הכנסת הראשונה הטילה על ועדת חוקה, חוק ומשפט להכין הצעת חוקה למדינה, והחוקה תהיה בנויה מפרקים, כך שכל פרק יהווה חוק יסודי בפני עצמו. הפרקים יובאו לאישור בפני הכנסת, וכאשר והוועדה תסיים את עבודתה, כל הפרקים יתאגדו לחוקת המדינה.
ההצעה התקבלה ב-13 ביוני 1950, על ידי חברי הכנסת, והיא ידועה כ"החלטת הררי", אשר קובעת את הדרך לכינון חוקה. מדובר בה במפורש על ועדה שתכין חוקה, ומשמעות הדבר, שגם לאחר הסבת שמה של האספה המכוננת לכנסת הראשונה, היא תמשיך להיות רשות מכוננת. למרות ההחלטה, נותרו שאלות פתוחות לגבי הנושאים בהם יעסקו החוקים היסודיים, האם באמת יש חובה לכונן חוקה? הרי נאמר בה שהכנסת "מטילה" על ועדת חוקה חוק ומשפט להכין חוקה, אך כתוב "במידה שהוועדה תסיים את עבודתה", מכך ניתן להבין, שכינון החוקה אינו מחויב.
לא ברור גם האם חוק יסודי הופך לפרק בחוקה מיד עם חקיקתו, או רק לאחר איגוד כל החוקים לחוקה? וכיצד יאוגדו כל החוקים? האם לאחר חקיקת האחרון שביניהם תהיה התאגדותם לחוקה אוטומטית או שיש צורך בהחלטה טכנית כדי שיהיו לחוקה? ובכלל מהו תוקפה המשפטי של החלטת הררי? בהמשך להחלטה זו, חוקקה הכנסת שלושה עשר חוקי יסוד כתשתית לחוקת המדינה:
- חוק יסוד: הכנסת
- חוק יסוד: הממשלה
- חוק יסוד: נשיא המדינה
- חוק יסוד: מקרקעי ישראל
- חוק יסוד: משק המדינה
- חוק יסוד: הצבא
- חוק יסוד: ירושלים בירת ישראל
- חוק יסוד: השפיטה
- חוק יסוד: מבקר המדינה
- חוק יסוד: חופש העיסוק
- חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו
- חוק יסוד: משאל עם
- חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי
ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת ה-16 נטלה על עצמה את המלאכה לבחון את חוקי היסוד שנחקקו עד אז (כלומר, למעט "חוק יסוד: משאל עם" ו"חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי" שעדיין לא נחקקו), להתאים אותם למסמך חוקתי, לצרף הצעות לפרקים החסרים ולאגד את כל אלה למסמך אחד הכולל הצעות לחוקה.
יושבי ראש הוועדה[עריכת קוד מקור | עריכה]
.jpg)
.jpg)
.jpg)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של ועדת החוקה, חוק ומשפט- שידורי וידאו של ועדת החוקה, חוק ומשפט, באתר ערוץ הכנסת
- חוקה בהסכמה, מתוך האתר של וועדת חוקה חוק ומשפט
- שידורי וידאו של ועדת החוקה, חוק ומשפט באתר ערוץ הכנסת
ישראל, הכנסת. ועדת החוקה, חוק ומשפט, דף שער בספרייה הלאומית
| יושבי ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת | |
|---|---|
|
בקרת זהויות  |
|
|---|