ונוס ממילו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ונוס ממילו.
מיקום מציאת הפסל — מילוס, יוון

ונוס ממילוצרפתית: Venus de Milo) הוא פסל עתיק מהתקופה ההלניסטית. הפסל הוא דמותה של האלה אפרודיטה (ונוס במיתולוגיה הרומית), אלת האהבה והיופי במיתולוגיה היוונית.

הפסל עשוי שיש וגובהו 203 ס"מ, בלא ידיו ורגליו המקוריות. משערים כי הפַּסָּל היה אלכסנדרוס מאנטיוכיה (בעבר חשבו כי פוסל על ידי פראקסיטלס).

הפסל נוצר בשנת 130 לפנה"ס, אולם מצויים בו אלמנטים של התקופה היוונית הקלאסית (שקדמה להיווצרו בכ-400 שנים).

תחילה לא היה ברור איזה ייצוג של האלה ונוס ניסה הפסל ליצור, מאחר שידי הפסל חסרות. שיערו כי ייתכן שמדובר ב"ונוס המנצחת" (Venus Victrix), המחזיקה את תפוח הזהב שנתן לה פאריס. השערה זו מתאימה למקום הימצאו של הפסל — באי מילוס ("תפוח" ביוונית).

חלקים מהיד עם התפוח נמצאו מאוחר יותר בקרבת מקום הימצאו של הפסל.

מציאת הפסל[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפסל התגלה בשני חלקים בשנת 1820 באי מילוס שבים האגאי, ועל כן נקרא בשם זה.

מגלה הפסל החביא אותו מהשלטונות הטורקיים ששלטו באי, אך אלה מצאו אותו. קצין ימי צרפתי ששמו ז'ול דומון ד'אורוויל (Jules Dumont d'Urville) הבין את חשיבותו, ושכנע את שגריר צרפת באיסטנבול, המרקיז דה ריווייר, לרכוש את הפסל למען צרפת. הפסל הוצג בפני המלך לואי ה-18 בשנת 1821. הוא העניק אותו למוזיאון הלובר בפריז, שם הוא מוצג עד היום.

הפסל התפרסם מאוד בשל יופיו, אולם עיקר פרסומו בא בעקבות תעמולה מטעם הממשלה הצרפתית: לאחר שבשנת 1815 נאלצה צרפת להחזיר לאיטליה את ונוס המדיצ'ית, פסל שנפוליאון שדד ולקח מאיטליה לצרפת, פעלו השלטונות הצרפתיים להאדיר את פרסומה של ונוס ממילו כדי לשמור על הכבוד של האומה הצרפתית.

ונוס ממילו בתרבות המודרנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]