ונדיום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ונדיום
כרום - ונדיום - טיטניום

V
Nb
   
 
23
V
 
               
               
                                   
                                   
                                                               
                                                               
     
                                         
נתונים בסיסיים
מספר אטומי 23
סמל כימי V
סדרה כימית מתכות מעבר
מראה
אפור-כחול-כסף מתכתי
תכונות אטומיות
משקל אטומי 50.9415 u
סידור אלקטרונים ברמות אנרגיה 2, 8, 11, 2
קונפיגורציה אלקטרונית [Ar] 3d³ 4s² עריכת הנתון בוויקינתונים
דרגות חמצון 5 עריכת הנתון בוויקינתונים
תכונות פיזיקליות
צפיפות 6,110 kg/m3
מצב צבירה בטמפ' החדר מוצק
נקודת רתיחה 3,680.15K (3,407°C)
נקודת התכה 2,183.15K (1,910°C)
לחץ אדים 3.06Pa ב-2,175K
שונות
קיבול חום סגולי 490 J/(kg·K)
מוליכות חשמלית 4.89 106/m·Ω
מוליכות חום 30.7 W/(m·K)
היסטוריה
מגלה אנדרס מנואל דל ריו עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך גילוי 1801 עריכת הנתון בוויקינתונים
נקרא על שם פריה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

וַנַדִּיּוּם (Vanadium) הוא יסוד כימי שסמלו הכימי V ומספרו האטומי 23.

תכונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ונדיום הוא מתכת בצבע לבן בהיר, רך וגמיש. לוונדיום עמידות נגד קורוזיה ונגד חומצות כמו חומצת מימן כלורי (HCl) וחומצה גופרתית (H2SO4). ונדיום מתחמצן בטמפרטורה של 663 מעלות צלזיוס. דרגות החמצון של ונדיום הן 2+, 3+, 4+ ו 5+. דרגת חמצון 1+ קיימת, אבל היא מאוד נדירה.

שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

80% מהוונדיום שמופק מגיע לסגסוגות ברזל או תוסף לפלדה, שימושים נוספים:

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ונדיום (מקור השם באלה ונאדיס מהמיתולוגיה הנורדית) זוהה על ידי אנדרס מנואל דל ריו (מינרלוג ספרדי) במקסיקו סיטי ב-1801 שכינה אותו "עופרת חומה". אנדרס הבחין בצבעים של ונדיום שהזכירו לו את היסוד כרום וקרא לו "פאן-כרום" (Panchromium). מאוחר יותר הוא שינה את השם ל"אריתוריום" (Erythorium) מכיוון שרוב המלחים שלו שינו את צבעם לאדום בחימום. אנדרס השתכנע לבסוף שממצאו הוא לא יסוד חדש, מכיוון שכימאי צרפתי טען שה"יסוד" שמצא הוא לא יותר מכרום לא טהור.

ב-1831 זיהה נילס גבריאל ספסטרום ונדיום חמצני בזמן שעבד במכרות ברזל. מאוחר יותר באותה שנה אישר פרידריך ולר את ממצאיו של אנדרס מ-1801.

ונדיום מתכתי הופק על ידי הנרי אנפילד רוסקו ב-1867 כשהפריד את הכלור מוונדיום כלורי (VCl3) בעזרת מימן.

תפקיד ביולוגי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בביולוגיה, אטום ונדיום הכרחי לאנזימים מסוימים, למשל המובנדין, אך הוא מצוי מעט מאוד בחלבונים. האנזים בחיידקים מסוימים שהופך חנקן אטמוספירי (N2) לתרכובות חנקן מכיל ונדיום. חולדות ותרנגולים צריכים ונדיום בכמויות קטנות ומחסור עלול לגרום לקשיים בגדילה ולפגמים ברבייה. תרכובות ונדיום מסוימות יכולות להקל על סימפטומים של מחלת הסוכרת בחיות ובני אדם; המנגנון עדיין לא ידוע במלואו.

צורה בטבע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ונדיום לא מופיע בטבע בצורתו החופשית, אבל הוא נמצא ב-65 מינרלים שונים שביניהם פטרוניט (VS4), ונאדיניט [Pb5(VO4)3Cl] וקרנוטיט [K2(UO2)2(VO4)2.3H2O]. ונדיום נמצא גם במינרל בוקסיט ובמרבצים שמכילים פחמן כמו נפט גולמי, פחם.

ונדיום מופיע בדמו של היצור "Pyura chilensis" (אנ'), שחי על סלעי החוף של דרום אמריקה, בריכוז של פי 10 מיליון מאשר במי הים. היצור נחשב למעדן ומשמש למאכל הן בדרום אמריקה והן במדינות אחרות שאליהן הוא מיוצא, כגון שוודיה ויפן, והדבר מעורר חששות בריאותיים.

אמצעי זהירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבקת ונדיום מתכתי מתלקחת בקלות, ואלא אם כן צוין אחרת, כל תרכובות הוונדיום נחשבות רעילות. באופן כללי, ככל שדרגת החמצון של ונדיום היא גבוהה יותר - כך התרכובת יותר מסוכנת ורעילה. הרעילה ביותר היא V2O5. תרכובות ונדיום יכולות לגרום לסרטן הריאות אם הן נשאפות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]