ולס (עיר)

ולס
Wels
סמל ולס
סמל ולס
סמל ולס
תמונת פנורמה של ולס
תמונת פנורמה של ולס
מדינה אוסטריהאוסטריה אוסטריה
מדינה אוסטריה עיליתאוסטריה עילית אוסטריה עילית
מחוז עיר סטטוטורית
ראש העיר פטר קויטס
תאריך ייסוד התקופה הנאוליתית
שטח 45.92 קמ"ר
גובה 317 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 61,233 (1 בינואר 2018)
קואורדינטות 48°09′00″N 14°01′00″E / 48.15°N 14.016666666667°E / 48.15; 14.016666666667 
אזור זמן UTC+1
http://www.wels.at

ולס היא עיר במדינה האוסטרית אוסטריה עילית על גדות נהר הטראון. העיר היא עיר סטטוטורית (אנ') מאז ה-18 בינואר 1964, ונמצא בה מושב מועצת מחוז ולס שמקיף אותה. מספר תושביה הוא 61,233 נכון ל־2018. העיר ידועה כמקום קניות מרכזי.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ולס ממוקמת במרכז אוסטריה עילית ומוקפת במחוז ולס בגובה של 317 מ'. אורך העיר מצפון לדרום הוא 9.5 ק"מ, וממזרח למערב 9.6 ק"מ. 3.4% משטחה מכוסה יער, ו-23.5% משטחה משמש לחקלאות.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אזור ולס היה מיושב כבר בתקופה הנאוליתית, וחשיבותו עלתה בזמן השלטון הרומי בעקבות מיקומו המרכזי בפרובינציית נוריכום. בסביבות שנת 120 קיבלה העיר זכויות של עיר רומית בשם "מוניקיפיום אובילאבה". בסביבות שנת 225 שם העיר שונה ל"קולוניה אורליה אנטוניאנה אובילאביס" בידי הקיסר קרקלה. באותו הזמן, מספר התושבים בעיר היה כ-18,000 תושבים. מכל מקום, ולס איבדה את חשיבותה עם קץ השלטון הרומי.

בשנת 1222 תחת שלטון בית באבנברג ולס זכתה שוב במעמד של עיר. מסמך משנת 1328 מוכיח את חשיבותה של העיר כמקום שוק. התרומות הכלכליות של העיר, ומיקומה החשוב על כמה נהרות, אפשרו לעיר לזכות במעמד באזור. הקיסר מקסימיליאן הראשון מת בעיר ב-12 בינואר 1519.

חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעיר נמצאים כמה גימנסיות, בתי ספר מקצועיים ומכללה מקצועית.

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יהודי ולס[עריכת קוד מקור | עריכה]

בוולס חיו יהודים מעטים. בתחילת שנת 1938 נספרו 32 יהודים, מתוכם 7 ילידי העיר. בעשור האחרון של המאה ה-19 תנופת התיעוש, כולל הקמת מפעלי טריומף בשנת 1898 תרמה להתיישבות יהודית בעיר. אחרי מלחמת העולם הראשונה התיישבו כאן מספר פליטים יהודים. לא קמו קהילה ובית כנסת. היהודים היו תחת חסותה של קהילת יהודי לינץ. היהודים האורתודוקסים קברו את מתיהם בבית העלמין היהודי בלינץ. יהודים וצ'כים כבני מיעוטים נתקלו במכשולים בגלל דעות קדומות שאותן קידמו במיוחד הזרמים הפוליטיים הלאומנים-גרמנים. בשנת 1924 "המפלגה הנציונל-סוציאליסטית של פועלי אוסטריה הגרמנית" (נאצית) זכתה ב-4 מושבים במועצת העיר. בבחירות ללנדטג זכו המפלגות הלאומניות-הגרמניות ב-30.3% והמפלגה הנאצית - 8.1%. העיתונים "ולזר אנצייגר" ו"ולזר צייטונג" פרסמו מסרים אנטישמיים. בשנת 1938 מחצית היהודים ה"טהורים" עבדו בתעשייה, בכמה חנויות (אופנה, אופנים, מכוניות, טבר) ובמסחר, 6 היו בעלי בתים, 3 היו סטודנטים או תלמידים, 6 במעמד חברתי לא ברור. בית החרושת לנייר היה בבעלות יהודים שלא גרו בוולס, לעומת זאת המנכ"ל היהודי של המפעל טריומף התגורר בעיר. אחרי ההצקות והרדיפות שלאחרי האנשלוס בנובמבר 1938 הופעלה "אריצזיה" של עסקי היהודים. רוב יהודי ולס עזבו לווינה. בפארק פולהיימר בעיר הוצב יד זיכרון ל-15 קרבנות יהודים ידועים של השואה ב-22 ביוני 2012 בחסות שגריר ישראל באוסטריה, אביב שיר-און, נחנך בעיר מסלול זיכרון בעל 11 תחנות המנציחות את נוכחותם של יהודי ולס בעבר, את תקופת השואה, גורל היהודים ומקרי ההתנגדות למשטר הנאצי.

ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדריך למורים - דרך העיר ולס אל זיכרון - פרטים על יהודי ולס

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ולס בוויקישיתוף