ולנטיניאנוס השני

ולנטיניאנוס השני

לידה	371 טריר, איטליה הרומית
התאבד	15 במאי 392 (בגיל 21 בערך) ויין, גאליה
מדינה	רומא העתיקה
שושלת Valentinianic dynasty
אב ולנטיניאנוס הראשון אם Justina
קיסר רומא 17 בנובמבר 375 – 15 במאי 392 (16 שנים)

פלביוס ולנטיניאנוס אוגוסטוס (371 – 15 במאי 392) היה שליט האימפריה הרומית משנת 375 עד מותו.

ביוגרפיה

ולנטיניאנוס היה בנו של האוגוסטוס ולנטיניאנוס הראשון ואשתו השנייה יוסטינה, אח למחצה לאוגוסטוס גרטיאנוס.

שלטון כאוגוסטוס ממילאנו

אביו, ולנטיניאנוס הראשון מת בנובמבר 375 ומפקדי הצבא של הלגיונות בגאליה הכריזו על ולנטיניאנוס הצעיר כאוגוסטוס, תואר חסר משמעות עבור ילד בן 4 הנתון בידי קציני הצבא וככל הנראה תחת השפעה של אימו. השליטה באימפריה התחלקה בין 3 אנשים - ואלנס, גרטיאנוס וולנטיאנוס השני.

בשנת 378 נהרג ואלנס בקרב אדריאנופול והשלטון על החלק המזרחי של האימפריה עבר לידי תאודוסיוס הראשון.

שנות שלטונו הראשונות עברו בסימן הסכסוכים בין הכנסייה האורתודוקסית בה תמכו תאודוסיוס וגרטיאנוס לבין בכנסייה האריאנית בה תמכה אימו. מאבקי כוח אלו הסתיימו בניצחון הכנסייה האורתודוקסית, ניצחון שיזכה לביסוס בתקופת שלטונו של תאודוסיוס כשליט יחיד של האימפריה.

בשנת 383 הכריז המושל הרומאי של בריטניה מגנוס מקסימוס על עצמו כאוגוסטוס, חצה את תעלת למאנש עם צבא שהורכב מחיל המצב הבריטי והצליח במאמץ קטן לנצח את גרטיאנוס ללכוד אותו ולהוציא אותו להורג. בשלב ראשון ומבלי ברירה הכירו תאודוסיוס וולנטיניאנוס במגנוס מקסימוס כאוגוסטוס ושליט של האימפריה המערבית ולנטיניאנוס התבסס במילאנו ושלט על איטליה. בשנת 387 לאחר גיבוש בסיס כוחו במערב חצה מגנוס מקסימוס את הרי האלפים מתוך מטרה לכבוש את מילאנו בה ישב ולנטיניאנוס השני כל הנראה נבעה פעולתו זו של מקסימום מחששו מההשפעה הגוברת והולכת של תאודוסיוס על ולנטיניוס ושריו, באמצעות מינוי מקורביו לשליטים בפרובינקיות השונות שהיו להלכה תחת שלטון ולנטיניאנוס ובאמצעות ארגון נישואים בין נברידיוס, אחיין הקיסרית פלאקילה, לבתו של שליט אפריקה גילדו. האוגוסטוס הצעיר אימו ואחיותיו הספיקו לברוח לתסלוניקה ולבקש את הגנתו של תאודוסיוס.

תאודוסיוס שהיה אלמן התאהב באחותו של ולנטיניאנוס גאלא, ביקש את ידה, והסכים לתמוך בהחזרתו של ולנטיניאנוס לכס שלטון האימפריה המערבית.

שלטון כאוגוסטוס בגאליה

בקיץ של שנת 388 יצא צבא משולב של תאודוסיוס הראשון וולנטיניאנוס השני תחת פיקוד של קציני צבא הנאמנים לתאודוסיוס אל השטח שבשליטת מקסימוס, בסדרת קרבות הובס צבאו של מקסימוס והוא נאלץ להיכנע והוצא להורג ביום 28 באוגוסט 388 ביחד עם בנו איתו חלק את השלטון פלביוס ויקטור.

לאחר הניצחון המשותף לכאורה הפך תאודוסיוס לשליט האימפריה הרומית וולנטיניאנוס הוצב לכאורה כשליט על גאליה ומקום מושבו נקבע בעיר וינה (מחוז איזר שבצרפת) השלטון על גאליה ואיתו הפיקוח על ולנטיניאנוס ניתן בידי מפקדי הצבא ובראשם הגנרל אמברוז (Ambrose) ובן הברית הפרנקי ארבוגסט (Arbogast) שקיבל את תפקיד המגיסטר מיליטיום.

המתח בין השליטים האמיתיים של גאליה לבין הגנרלים אנשי אמונו של תאודוסיוס נבנה במהירות והגיע לשיאו בעימות בין ארבוגסט לוולנטיניאנוס כאשר הגנרל מנע מאוגוסטוס הצעיר מלצאת בראש צבא ולשמש כמפקד בפעולות צבאיות. ולנטיניאנוס החליט לפעול לבסס את סמכותו והוציא צו מלכותי ובו הוא פיטר את הגנרל. בצעד החשף את מערכת יחסי הכוחות בפרובינציה קרע ארבוגסט את הצו בפומבי. ולנטיניאנוס פנה לתאודוסיוס ונציגו אמברוז והתלונן על סרבנותו ומרדנותו של ארבוגסט ובמקביל הוציא מכתב בו הוא דוחה את תמיכתו בנצרות האריאנית ובו זמנית הזמין את אמברוז לבוא לוינה וטבול מחדש כנוצרי אורתודוקסי.

ביום 15 במאי 392 נמצא ולנטיניאנוס הצעיר תלוי בחדרו שבמעונו בווינה. ארבוגסט הודיע כי האוגוסטוס הצעיר התאבד, על פי היסטוריונים רומאים ולנטיאנוס נרצח או בידי ארבוגסט או בידי שליח מטעמו - ככל הנראה קצין במשמר הפרטוריאני. גופתו הועברה למילאנו על ידי אמברוז שם הוא נקבר על ידי אחיותיו יוסטה וגרטה.

מאבק על גאליה לאחר מותו של ולנטיניאנוס

תיאודוסיוס לא מיהר להגיב על האירועים שהובילו למותו של ולנטיניאנוס ובמשך 3 חודשים נמנע מלנקוט פעולה כלשהי או מלענות לפניות החשודים ברצח, ארבוגסט שחשש שהשקט מצד תיאודוסיוס מעיד על תכנון של מהלך כנגדו החליט לנקוט את המהלך הבא ומינה פקיד בכיר בשם אאוגניוס לתפקיד אוגוסטוס, אאוגניוס היה אזרח רומאי ובעל תומכים רבים בקרב הקצונה והפקידות הבכירה, הוא פעל מיד להחזיר את הפולחן הפגאני אל המרכז של הפולחן הדתי באימפריה המערבית. גם לאחר צעד זה לא נקט תיאודוסיוס בפעולה מיידית אך בשנת 393 הוא מינה את בנו בן השמונה פלביוס אוגוסטוס הונוריוס לתפקיד אוגוסטוס במקומו של ולנטיניאנוס השני. בשלב זה העימות היה בלתי נמנע. בשנת 394 נפגשו שני הצבאות בקרב הנהר הקפוא, לאחר יומיים של קרבות קשים הייתה ידו של צבא המזרח בפיקודו של תאודוסיוס על העליונה, אאוגניוס נתפס והוצא להורג וארבוגסט שהצליח לברוח משדה הקרב התאבד לאחר מספר ימים.

לקריאה נוספת

• אדוארד גיבון, שקיעתה ונפילתה של הקיסרות הרומאית, עברית: אריה ענבי, הוצאת "ספרי זהב", תל אביב, 1955. (הספר בקטלוג ULI)

• The Cambridge Ancient History. Volume 13: The Late Empire, AD 337–425 Edited by Averil Cameron, University of Oxford, Peter

Garnsey, University of Cambridge 2005

• Jones, Arnold Hugh Martin, The Later Roman Empire, 284–602: A Social, Economic and Administrative Survey (Baltimore: Johns Hopkins University, 1986)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ולנטיניאנוס השני בוויקישיתוף

• ולנטיניאנוס השני, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)