ולטר פון רייכנאו

ולטר קרל ארנסט אוגוסט פון רייכנאו
Walter karl Ernst August von Reichenau

לידה	8 באוקטובר 1884 קרלסרוהה, הקיסרות הגרמנית
נהרג	17 בינואר 1942 (בגיל 57) לבוב, גנרלגוברנמן
מקום קבורה	Invalids' Cemetery
מדינה	ממלכת פרוסיה, רפובליקת ויימאר
השתייכות
תקופת הפעילות	1903–1942 (כ־39 שנים)
דרגה	גנרל-פלדמרשל
תפקידים בשירות
מפקד הקורפוס ה-7 מפקד הארמייה העשירית מפקד הארמייה השישית
פעולות ומבצעים
מלחמת העולם הראשונה מלחמת העולם השנייה
עיטורים
צלב האבירים של צלב הברזל צלב הברזל דרגה ראשונה צלב הברזל דרגה שנייה   עיטור פרידריך

ולטר קרל ארנסט אוגוסט פון רייכנאו (בגרמנית: Walter karl Ernst August von Reichenau;‏ 8 באוקטובר 1884 – 17 בינואר 1942) היה גנרל-פלדמרשל גרמני בזמן מלחמת העולם השנייה. מפקדה של הארמייה השישית במהלך המערכה על צרפת ומבצע ברברוסה, ומפקד קבוצת ארמיות דרום עד למותו בינואר 1942.

ביוגרפיה

קריירה מוקדמת

רייכנאו נולד בקרלסרוהה לגנרל פרוסי, ובשנת 1902 התגייס לצבא הגרמני הקיסרי, והצטרף לרגימנט הארטילריה של המשמר ה-1. במהלך מלחמת העולם הראשונה שירת בחזית המערב, שם זכה בצלב הברזל מדרגה ראשונה ושנייה, וסיים את המלחמה בדרגת האופטמן.

בתקופת רפובליקת ויימאר נשאר רייכנאו כחייל בצבא הקבע המוקטן שהתיר הסכם ורסאי, ושימש כקצין מטה. מ-1931 שימש כראש מטה חיל הקשר במשרד הרייכסווהר, ולאחר מכן שירת עם גנרל ורנר פון בלומברג בפרוסיה המזרחית. דודו, שהיה נאצי קנאי, הציג אותו בפני היטלר ב-1932, ומאז היה רייכנאו אף הוא לנאצי קנאי, והצטרף באופן רשמי למפלגה, על אף שבכך הפר את תקנות הצבא שהיו בתוקף שאסרו על קצינים מלתמוך באופן פעיל במפלגות פוליטיות.

משפחתו של רייכנאו הייתה משפחת אצולה עשירה, ובבעלותה היו מפעלי רהיטים מהגדולים בגרמניה. ב-1938 תרמה המשפחה את מפעל הרהיטים למפלגה הנאצית, וזו הפכה את המפעל למפעל תחמושת.

כאשר עלה היטלר לשלטון בשנת 1933 הפך בלומברג לשר המלחמה, ורייכנאו מונה למנהל משרדו, ושימש כקצין הקישור בין הצבא והמפלגה הנאצית. באירועי ליל הסכינים הארוכות ב-1934 בו שיתפו הרייכסווהר וה-SS פעולה בחיסול בכירי ה-SA שימש רייכנאו כגורם מקשר, ואף כגורם מתסיס, כאשר שכנע את בכירי הצבא והמפלגה הנאצית כי עליהם לשבור את ה-SA ולהרוג את בכיריו.

ב-1935 קודם רייכנאו לדרגת גנרל-לויטננט ומונה למפקד הקורפוס ה-7 במינכן. ב-1938 לאחר פרשת בלומברג-פריטש בה הדיח היטלר את שני מפקדיו הבכירים בצבא עקב שערוריות מין מפוברקות, רצה היטלר למנות את רייכנאו למפקד הצבא, אך נתקל בהתנגדות הקאדר הוותיק של הגנרלים כגרד פון רונדשטט ולודוויג בק. הנאציזם הבוטה של רייכנאו דחה רבים מהגנרלים, שחלקם ראו עצמם כא-פוליטיים וחלקם עסקו כבר בשלב זה בקשר נגד המשטר הנאצי.

מלחמת העולם השנייה ומותו

בספטמבר 1939 פיקד רייכנאו על הארמייה העשירית במהלך הפלישה לפולין. במאי 1940 פיקד על הארמייה השישית במהלך המערכה על צרפת. לאחר מערכות אלו קידם אותו היטלר לדרגת גנרל-פלדמרשל.

במהלך מבצע ברברוסה, הפלישה לברית המועצות בשנת 1941, פיקד רייכנאו על הארמייה השישית, שכבשה את קייב וחארקוב. רייכנאו היה אנטישמי קיצוני ותמך בהשמדת היהודים. זו החלה כבר אז על ידי האיינזצגרופן שפעלו בעורף הארמיות הגרמניות המתקדמות וטבחו מיליוני יהודים באירועים כטבח באבי יאר, שאירע כאשר רייכנאו הוא הקצין הגרמני הבכיר השולט בשטח. רייכנאו עודד את חייליו לטבוח אף הם ביהודים כאשר נתן את הפקודה המפורסמת במילים "במערכה המזרחית החייל אינו רק אדם הלוחם בהתאם לכללי אמנות המלחמה... מסיבה זו החייל חייב ללמוד להבין את הצורך לגמול תקיף אך צודק שחייב לפעול נגד תת-האדם היהודי".

ב-3 בדצמבר 1941 מינה היטלר את רייכנאו למפקד קבוצת ארמיות דרום במקום גרד פון רונדשטט שהודח בעקבות נסיגת הכוחות הגרמנים מרוסטוב על הדון לעבר נהר המיוז. מיד לאחר מינויו הבין רייכנאו שהנסיגה עליה הורה רונדשטט היא הכרחית. על-פי יומנו של פרנץ האלדר - רייכנאו התקשר להיטלר וקיבל את אישורו להמשך הנסיגה.

ב-19 בדצמבר 1941 פיטר היטלר את ולטר פון בראוכיטש מתפקיד מפקד המטה הכללי וניסה למנות במקומו את רייכנאו, אך שוב נתקל בהתנגדות מפקדי הצבא. מסיבה זו מינה היטלר את עצמו לתפקיד.

בינואר 1942 לקה רייכנאו לפתע בהתקף לב כאשר פיקד על חייליו במזרח. הוחלט להטיסו לגרמניה, אך בדרך המטוס התרסק, ורייכנאו נהרג. הוא הוחלף בפיקוד על הארמייה השישית על ידי פרידריך פאולוס, שהוביל את הארמייה לקרב סטלינגרד, שבו היא הושמדה על ידי הצבא הסובייטי.

לקריאה נוספת

• אליסטר הורן, כך נפלה צרפת, הוצאת מערכות, 1971.
• אלן קלארק, מבצע ברברוסה, הוצאת מערכות, 1979.
• אנטוני ביוור, סטלינגרד, הוצאת יבנה, 2000.

קישורים חיצוניים

• פקודת רייכנאו
• תרגום לאנגלית של פקודת רייכנאו
• ביוגרפיה בגרמנית(הקישור אינו פעיל, 30 באוקטובר 2021)
• ולטר פון רייכנאו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• ולטר פון רייכנאו, באתר "Find a Grave" (באנגלית)