ויתניה משכרת

ויתניה משכרת
	ויתניה משכרת
מיון מדעי
ממלכה:	צומח
מערכה:	צמחים
קבוצה:	צמח תרמילי
סדרה:	סולנאים
משפחה:	סולניים
סוג:	ויתניה
מין:	ויתניה משכרת
שם מדעי
	Withania somnifera; ‏דונאל

וִיתַנְיָה מְשַׁכֶּרֶת (שם מדעי: Withania somnifera) היא בן-שיח או שיח ירוק-עד זקוף ושעיר ממשפחת הסולניים שפירותיו האדומים החבויים בתוך גביע מנופח רעילים לבני אדם.^[1] ויתניה משכרת היא מין יחיד בסוגו בישראל וסביבתה. הסוג ויתניה מונה 19 מינים ותפוצתו משתרעת באפריקה הטרופית ובצפון אפריקה ומהמזרח התיכון ועד האזורים החמים של אסיה^[2]. טיפוס תפוצתו של ויתניה משכרת היא ים-תיכוני ואירנו-טורני (אזור בעל אופי ערבתי-יבשתי) והיא נפוצה בכל ישראל כולל אזור ים המלח^[3]^[4].

שמות הצמח[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויתניה משכרת מוכרת גם בשם ויתניה מרדימה וידועה גם בשם דומדמנית רעילה. שם נפוץ במאמרים מדעיים הוא "אשוואגנדה" (Ashwagandha). שמקורו מהשפה ההודית ופירושו "ריח סוס" (סנסקריט: אשווא = סוס, גנדה = ריח), וזה משום ששורש הצמח מפיץ ניחוח חזק המזכיר את ריחו של הסוס רטוב^[5].

שם המין סומניפרה (Somnifera) מקורו מלטינית ומשמעותו "משרה שינה".

השמות בערבית: סַמווּאָה, סם-אלפאר, עובעוב (سموه, سم الفار).

השימוש בוויתניה ברפואה העממית בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל חלקי הצמח רעילים ושימוש בלתי נכון בו עלול לגרום לנזק, ועל כן השימוש בו הוא על פי רוב היה חיצוני. למרות תפוצתו הרחבה של ויתניה משכרת בישראל, אין תיעוד מהימן לשימוש רפואי בשורשיו ולאופן השימוש בהם ברפואה המסורתית המקומית – אלא רק אזכור לשימוש חיצוני בעליו. שורשי הוויתניה משמשים ברפואה העממית לטיפול בשורה ארוכה של תחלואים: פגעי עור, כיבים מורסות, נפיחויות, שיגרון, הצטננות וכן להורדת לחץ דם, ולטיפול בכפיון וכסם משתן, וכסם מעורר תשוקה. אופן השימוש נעשה באמצעות טיגון העלים של ויתניה בשמן זית והדבקתם על הפצעים ופגעי העור ויש שאוספים את השמן אחר הטיגון ומורחים אותו על העור.

הוויתניה נחשבת לאחד מצמחי המרפא החשובים ביותר ברפואה ההודית המסורתית^[6]. צמח זה מוכר כצמח רפואה גם בקרב שבטים בדרום אפריקה ומזרחה. בהודו משמשים שורשיו המיובשים כתרופה נגד מחלת שחפת וכסם מהפנט ומרדים, הפעיל במקרי כפיון ומשמש גם לשיכוך כאבי בטן ולריפוי כיבים וכדומה^[7].

ויתניה במחקרים מודרניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במחקרים נמצא כי מיצוי מן הצמח מכילים חומר נרקוטייים משככי כאבים. כל חלקי הצמח מכילים אלקלואידים ומספר רב של ויטנולידים (לקטונים סטרואידים) ובעיקר ויטפרין A - תרכובת יעילה בטיפול בגידולים ממאירים ותכונות אנטיביוטיות ואנטיויראליות. ויטאזומין - תרכובת המפחיתה נדודי שינה^[6].

האלקלואידים מקבוצת הטרופנים הם האחראים להשפעה המרדימה ולהשפעה המרעילה במינון מופרז. סימני ההרעלה לאחר אכילה מחלקי הצמח הם: צימאון, כאבי ראש וחום, עליה בלחץ דם, עוויתות ובמקרים קיצוניים איבוד הכרה ומוות.

רעילות הצמח ושימושיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

עליו, פירותיו ושורשיו של הצמח רעילים. למרות רעילותו, הצמח משמש ברפואה העממית והאַיוּר וֶדַה שהיא שיטת טיפול מסורתית שמקורה בהודו מזה 3,000 שנה כצמח מרפא. ברפואה העממית ויתניה מוכרת בשמות רבים לפי האזור שנעשה שימוש בה, בתימן מוכר בשם "עובב", בהודו נחשב על ידי מרפאי הצמחים כג'ינסנג הודי ומוכר יותר בשם - "אשוואגנדה" שמקורו מהשפה ההודית ופירושו "ריח סוס" (סנסקריט: אשווא = סוס, גנדה = ריח), וזה משום ששורש הצמח מפיץ ניחוח חזק המזכיר את ריחו של הסוס רטוב, ומפה כנראה האמונה באותה רפואה שהצמח נותן כוח ובריאות כמו של סוס^[5].^[8]

תמצית הצמח בעלת תרכובות ביואקטיביות רבות, לכן בעלת פעילויות נוגדות חמצון, נוגדות דלקת, והשפעה מווסתת על מערכת החיסון. בתמצית הצמח ומרכיביו הביואקטיביים נעשה שימוש ברפואה העממית, במניעה וטיפול של מחלות רבות כגון: דלקות מפרקים, אין-אונות, אמנזיה, חרדה, סרטן, ניוון נוירולוגי, מחלות לב וכלי דם ועוד.^[9]^[10]^[11] מחקרים קליניים הראו תועלת בהפחתת לחץ וחרדה ושיפור בתחושת הרווחה הכללית אצל אנשים שנמצאים תחת לחץ, נמצא הפחתה משמעותית בהורמון הלחץ קורטיזול ושיפור העמידות כנגד לחץ ומכך ערך איכות חיים גבוהה יותר.^[12] ^[13]

הצמח הראה תועלת בהתאוששות מפעילות גופנית, כוח שריר וגודל באימוני התנגדות, העלאת מדדי הורמוני המין הזכרי- טסטוסטרון, והפחתה באחוזי השומן.^[14]

מורפולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בן שיח או שיח ירוק-עד מסועף, גובהו מגיע של מטר ועד מטר וחצי ואף יותר ומכוסה בשערות כוכביות לבנות.

הענפים גליליים, אינם מסתעפים, זקופים, מכוסים בשיער דמוי לבד צפוף ולבן.

הפטוטרת קצרה ובבסיסה אין לוואים.

העלים מסורגים, פשוטים, ואורכם 8 עד 12 ס"מ. הטרף דמוי ביצה, בסיסו אינו סימטרי, וקודקודו מחודד עד קהה, שפתו תמימה ולעיתים שעירים. העלים בגוון ירוק עמום.

התפרחות סיומיות קצרות בחיק העלים העליונים^[15].

הפרחים דו-מיניים, נכונים (סימטריים), קטנים ודמוי פעמון בצבע ירקרק והם ערוכים בקבוצות היוצאות מחיק העלים.

הגביע ירוק ולביד, דמוי פעמון בעל 5 אונות, והוא משתייר ומתפרה (גדל עם הבשלת הפרי) והופך להיות קרומי. אורכו בעת הבשלת הפרי כס"מ אחד בערך^[15].

הכותרת ירוקה, דמוית כוכב, שעירה, מאוחת עלים ועל פי רוב בעלת 5 אונות לעיתים רחוקות 4 או 6^[3]. הכותרת בולטת רק מעט מהגביע.

האבקנים 5 כמספר עלי הכותרת, שווים באורכם זה לזה והם מאוחים לצינור הכותרת, קרוב לבסיסה והם קבועים בין עלי הכותרת. הזירים אינם קצרים מהמאבקים.

השחלה עילית, בת 2 מגורות, עמוד השחלה דק. צלקת אחת שמחולקת ל-2 אונות.

הפרי ענבה כדורית רבת-זרעים, החבויה בתוך הגביע הקרומי והנפוח. הפרי הבשל בצבע כתום עד אדום וכותרו כ-5 מ"מ.

הזרעים מרובים, פחוסים, דמוי כליה^[16].

הפצת הזרעים באמצעות ציפורים שאוכלות את הפרי האדום והעסיסי לאחר שעלי הגביע נקרעים.

הפריחה נמשכת כמעט כל השנה ובעיקר בין מאי לספטמבר^[15]^[3].

תפוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיפוס התפוצה של ויתניה משכרת הוא ים-תיכוני ואירנו-טורני (אזור בעל אופי ערבתי-יבשתי). מין זה נפוץ מאוד וגדל בעיקר באזורים יבשים, מאזורים ים תיכוניים דרך אפריקה הטרופית, דרום ומערב אפריקה, עד המזרח התיכון, חצי האי ערב, הודו, סרי לנקה, וצפון מרכז סין ודרום מרכזה^[2].

ויתניה משכרת נפוצה בכל ישראל כולל אזור ים המלח^[3]^[4]. הצמח נפוץ מצפון הנגב, מרכז הארץ עד בקעת כנרות והכרמל. נדיר בדרום הנגב, בשומרון ובגליל.

תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

עלים של ויתניה משכרת
פרח קטן ויתניה משכרת
תקריב צידי של פרח

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא ויתניה משכרת בוויקישיתוף

ויתניה משכרת, באתר ITIS (באנגלית)
ויתניה משכרת, באתר NCBI (באנגלית)
ויתניה משכרת, בבסיס הנתונים ARKive (באנגלית)
ויתניה משכרת, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
ויתניה משכרת, באתר צמח השדה
ויתניה משכרת, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
ויתניה משכרת, באתר Tropicos (באנגלית)
ויתניה משכרת, באתר GBIF (באנגלית)
ויתניה משכרת, באתר The Plant List (באנגלית)
ויתניה משכרת, באתר IPNI (באנגלית)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ Withania somnifera, POWO plants of the World Online. Published on the Internet
^ ¹ ² Withania Pauquy, POWO plants of the World Online. Published on the Internet
^ ¹ ² ³ ⁴ אורי פרגמן-ספיר, פרחי עין גדי וחוף ים המלח, ירושלים: העמותה לעידוד וקדום שמירת הטבע במזרח התיכון, 2008, עמ' 57
^ ¹ ² ויתניה משכרת, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
^ ¹ ² Paul S, Chakraborty S, Anand U, Dey S, Nandy S, Ghorai M, Saha SC, Patil MT, Kandimalla R, Proćków J, Dey A., Withania somnifera (L.) Dunal (Ashwagandha): A comprehensive review on ethnopharmacology, pharmacotherapeutics, biomedicinal and toxicological aspects, Biomedicine & Pharmacotherapy, 2021 Nov doi: 10.1016/j.biopha.2021.112175.
^ ¹ ² דן פלביץ' וזהרה יניב, צמחי המרפא של ארץ ישראל, תל אביב: מודן בע"מ, 1991, עמ' 122-3
^ עזריה אלון, מיכה לבנה, דוד הלר (ע), החי והצומח של ארץ ישראל, צמחים בעלי פרחים, כרך 11, רמת גן: משרד הבטחון - ההוצאה לאור, החברה להגנת הטבע, 1983, עמ' 86-7
^ Singh, Narendra. Bhalla, Mohit. Gilca, Marilena. "An Overview on Ashwagandha: A Rasayana (Rejuvenator) of Ayurveda". Afr J Tradit Complement Altern Med. 2011; 8 (5 Suppl): 208–213
^ Neelima B. Chauhan, Jogender Mehla, Ameliorative Effects of Nutraceuticals in Neurological Disorders, Bioactive Nutraceuticals and Dietary Supplements in Neurological and Brain Disease, 2015-01-01, עמ' 245–260 doi: 10.1016/B978-0-12-411462-3.00027-8
^ Manjeshwar Shrinath Baliga, Sharake Meera, Arnadi Ramachandrayya Shivashankara, Princy LouisPalatty, Raghavendra Haniadka, The Health Benefits of Indian Traditional Ayurvedic Rasayana (Anti-aging) Drugs: A Review, Foods and Dietary Supplements in the Prevention and Treatment of Disease in Older Adults, 2015-01-01, עמ' 151–161 doi: 10.1016/B978-0-12-418680-4.00016-6
^ Vijay K. Bharti, Jitendra K. Malik, Ramesh C. Gupta, Ashwagandha: Multiple Health Benefits, Nutraceuticals, 2016-01-01, עמ' 717–733 doi: 10.1016/B978-0-12-802147-7.00052-8
^ prospective, randomized double-blind, placebo-controlled study of safety and efficacy of a high-concentration full-spectrum extract of Ashwagandha root in reducing stress and anxiety in adults "[prospective, randomized double-blind, placebo-controlled study of safety and efficacy of a high-concentration full-spectrum extract of Ashwagandha root in reducing stress and anxiety in adults]"
^ Sara Fuladi, Seyed Ahmad Emami, Amir Hooshang Mohammadpour, Asieh Karimani, Assessment of Withania somnifera root extract efficacy in patients with generalized anxiety disorder: A randomized double-blind placebo-controlled trial, Current Clinical Pharmacology 15, 2020-04-13 doi: 10.2174/1574884715666200413120413
^ Wankhede, Sachin; Langade, Deepak; Joshi, Kedar; Sinha, Shymal R.; Bhattacharyya, Sauvik (25 בנובמבר 2015). "Examining the effect of Withania somnifera supplementation on muscle strength and recovery: a randomized controlled trial". Journal of the International Society of Sports Nutrition. doi:10.1186/s12970-015-0104-9. {{cite journal}}: (עזרה)
^ ¹ ² ³ מיכאל זהרי, מגדיר חדש לצמחי ישראל, מהדורה חדשה מתוקנת ומורחבת, תל אביב: עם עובד, 1989, עמ' 397-399
^ נעמי פינברון-דותן, אבינעם דנין, המגדיר לצמחי בר בארץ ישראל, ירושלים: כנה, 1998, עמ' 590

[1] Withania somnifera, POWO plants of the World Online. Published on the Internet

[:2-2] ¹ ² Withania Pauquy, POWO plants of the World Online. Published on the Internet

[:0-3] ¹ ² ³ ⁴ אורי פרגמן-ספיר, פרחי עין גדי וחוף ים המלח, ירושלים: העמותה לעידוד וקדום שמירת הטבע במזרח התיכון, 2008, עמ' 57

[:3-4] ¹ ² ויתניה משכרת, באתר צמחיית ישראל וסביבתה

[:5-5] ¹ ² Paul S, Chakraborty S, Anand U, Dey S, Nandy S, Ghorai M, Saha SC, Patil MT, Kandimalla R, Proćków J, Dey A., Withania somnifera (L.) Dunal (Ashwagandha): A comprehensive review on ethnopharmacology, pharmacotherapeutics, biomedicinal and toxicological aspects, Biomedicine & Pharmacotherapy, 2021 Nov doi: 10.1016/j.biopha.2021.112175.

[:4-6] ¹ ² דן פלביץ' וזהרה יניב, צמחי המרפא של ארץ ישראל, תל אביב: מודן בע"מ, 1991, עמ' 122-3

[7] עזריה אלון, מיכה לבנה, דוד הלר (ע), החי והצומח של ארץ ישראל, צמחים בעלי פרחים, כרך 11, רמת גן: משרד הבטחון - ההוצאה לאור, החברה להגנת הטבע, 1983, עמ' 86-7

[8] Singh, Narendra. Bhalla, Mohit. Gilca, Marilena. "An Overview on Ashwagandha: A Rasayana (Rejuvenator) of Ayurveda". Afr J Tradit Complement Altern Med. 2011; 8 (5 Suppl): 208–213

[9] Neelima B. Chauhan, Jogender Mehla, Ameliorative Effects of Nutraceuticals in Neurological Disorders, Bioactive Nutraceuticals and Dietary Supplements in Neurological and Brain Disease, 2015-01-01, עמ' 245–260 doi: 10.1016/B978-0-12-411462-3.00027-8

[10] Manjeshwar Shrinath Baliga, Sharake Meera, Arnadi Ramachandrayya Shivashankara, Princy LouisPalatty, Raghavendra Haniadka, The Health Benefits of Indian Traditional Ayurvedic Rasayana (Anti-aging) Drugs: A Review, Foods and Dietary Supplements in the Prevention and Treatment of Disease in Older Adults, 2015-01-01, עמ' 151–161 doi: 10.1016/B978-0-12-418680-4.00016-6

[11] Vijay K. Bharti, Jitendra K. Malik, Ramesh C. Gupta, Ashwagandha: Multiple Health Benefits, Nutraceuticals, 2016-01-01, עמ' 717–733 doi: 10.1016/B978-0-12-802147-7.00052-8

[12] rospective, randomized double-blind, placebo-controlled study of safety and efficacy of a high-concentration full-spectrum extract of Ashwagandha root in reducing stress and anxiety in adults "[prospective, randomized double-blind, placebo-controlled study of safety and efficacy of a high-concentration full-spectrum extract of Ashwagandha root in reducing stress and anxiety in adults]"

[13] Sara Fuladi, Seyed Ahmad Emami, Amir Hooshang Mohammadpour, Asieh Karimani, Assessment of Withania somnifera root extract efficacy in patients with generalized anxiety disorder: A randomized double-blind placebo-controlled trial, Current Clinical Pharmacology 15, 2020-04-13 doi: 10.2174/1574884715666200413120413

[14] Wankhede, Sachin; Langade, Deepak; Joshi, Kedar; Sinha, Shymal R.; Bhattacharyya, Sauvik (25 בנובמבר 2015). "Examining the effect of Withania somnifera supplementation on muscle strength and recovery: a randomized controlled trial". Journal of the International Society of Sports Nutrition. doi:10.1186/s12970-015-0104-9. {{cite journal}}: (עזרה)

[:1-15] ¹ ² ³ מיכאל זהרי, מגדיר חדש לצמחי ישראל, מהדורה חדשה מתוקנת ומורחבת, תל אביב: עם עובד, 1989, עמ' 397-399

[16] נעמי פינברון-דותן, אבינעם דנין, המגדיר לצמחי בר בארץ ישראל, ירושלים: כנה, 1998, עמ' 590

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]