ויסות
ויסות הוא פעולה של התאמת קצב הזרימה של חומר או מידע למערכת. הוויסות נועד להתאים את כמות החומר הנכנס ליכולת המערכת להתמודד עמו, ובכך למנוע שיבוש בפעולת המערכת. ויסות יכול להיות תופעה טבעית או מלאכותית.
מנגנוני ויסות ביצורים חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
יצורים חיים מכילים בתוכם מנגנוני ויסות. שיבוש של מנגנון ויסות ביצור חי יכול להוביל לתפקוד לקוי, מחלה ואף מוות. דוגמאות למנגנוני ויסות ביצורים חיים:
- הומיאותרמיות - ויסות של חום הגוף
- ויסות עצמת האור הנכנסת לעין באמצעות צמצום והרחבת האישון.
- אפנון עצבי - מאפשר לווסת את הפעילות של מערכת העצבים.
גם במערכות טבעיות מורכבות, כגון מערכת אקולוגית, קיימים מנגנוני ויסות טבעיים המאפשרים את המשך קיום המערכת בתצורתה הנוכחית. דוגמה למנגנון כזה הוא שמירת היחס המספרי בין אוכלי בשר לאוכלי-צמחים.
מנגנוני ויסות מלאכותיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
האדם משתמש במנגנוני ויסות בתחומי חיים רבים ומקדמת דנא. כמו במנגנונים הטבעיים, ישנם מנגנוני ויסות פרטניים (למשל ויסות במכונות) ומנגנוני ויסות כלליים (למשל בתחום הכלכלה). מכשיר המשמש לוויסות נקרא וַסָּת. דוגמאות למנגנוני ויסות בשימוש האדם:
- ויסות תנועת כלי רכב.
- ויסות מחירים.
- ויסות זרימת מים (על ידי סכרים וברזים, למשל)
- וסת צנטריפוגלי מנגנון מכני השומר על זרימה קבועה של חומר, למשל קיטור.