ויליאם הולדן

ויליאם הולדן
William Holden
לידה	17 באפריל 1918; או'פאלון, ארצות הברית
נהרג	12 בנובמבר 1981 (בגיל 63); סנטה מוניקה, ארצות הברית
שם לידה	William Franklin Beedle
סוגה מועדפת	מערבון
מדינה	ארצות הברית
תקופת הפעילות	1939–1981 (כ־42 שנים)
מקום לימודים	מכללת העיר פסדינה; תיכון סאות' פסדנה ;
בן או בת זוג	ברנדה מרשל (1941–1971) ; סטפני פאוורס ;
מספר צאצאים	3
פרסים והוקרה	פרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר (1952); פרס אמי לשחקן המשנה הטוב ביותר במיני סדרה או סרט טלוויזיה (1974); כוכב בשדרת הכוכבים בהוליווד ;
	פרופיל ב-IMDb

ויליאם הולדן (באנגלית: William Holden; ‏17 באפריל 1918 - 12 בנובמבר 1981) היה שחקן קולנוע אמריקני זוכה פרס האוסקר.

קריירה מוקדמת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הולדן נולד בעיירה או'פאלון באילינוי בשם "ויליאם פרנקלין בידל ג'וניור". כבן למשפחה עשירה, עבר לעיר פסדינה בקליפורניה בהיותו בן שלוש. אביו, ויליאם פרנקלין בידל, היה כימאי תעשייתי, ואמו, מארי בלאנש בל, הייתה מורה. המשפחה הייתה ממוצא אנגלי, ואבותיו הגיעו לארצות הברית עוד במאה השבע עשרה. בעודו לומד בקולג' בפסדינה, החל לשחק במסגרת סדנת שחקנים בקולג', וכך התגלה על ידי צייד כישרונות מטעם אולפני סרטי פרמאונט, בשנת 1937. תפקידו הראשון היה בסרט "חוות הכלא" באותה השנה.

נער הזהב של הוליווד[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפקידו המשמעותי הראשון היה בסרט "ילד הזהב" משנת 1939 בו שיחק דמות של נער עני הנקרע בין שני כשרונותיו - הנגינה בכינור, והאיגרוף. תפקיד זה הביא לו למוניטין והפך אותו למוכר בציבור, אך הקריירה שלו לא המריאה. ב-1940 שיחק בסרט העיירה שלנו לפי מחזה של תורנטון וילדר. אולפני קולומביה רכשו זכויות בחוזה שלו עם פרמאונט, ואת השנים הבאות בילה במספר תפקידים שוליים עבור אולפנים אלו. במהלך מלחמת העולם השנייה שירת בחיל האוויר של ארצות הברית, כשחקן בסרטי אימונים. ב-1947 שיחק בסרט "רות יקירתי" וב-1950 שיחק בסרט "רק אתמול נולדה" לצידה של ג'ודי הולידיי.

הקריירה שלו קיבלה תנופה בשנת 1951 עת שיחק בסרטו של הבמאי בילי ויילדר - "שדרות סאנסט", בתפקיד תסריטאי כושל המסתבך עם כוכבת עבר דועכת. עבור תפקיד זה קיבל מועמדות לפרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר, וזכה להכרה באיכויותיו כשחקן.

לאחר מכן שיחק שורת תפקידים דומים, בהם שילב את מראהו הנאה, עם גישה צינית ומנוכרת, אותה אימץ לעצמו ב"שדרות סאנסט". תפקיד טיפוסי מסוג זה היה תפקידו של שבוי המלחמה הקשוח והציני הנחשד כמשתף פעולה בסרטו של ויילדר "סטלאג 17". עבור תפקיד זה זכה בפרס האוסקר לשחקן הטוב ביותר בשנת 1953, ונאום קבלת הפרס שלו היה הקצר ביותר הזכור בהיסטוריה וכלל שתי מילים - "תודה לכם" ("Thank You").

הוא שיחק בהפקות הוליוודיות נוצצות לצד כוכבי התקופה. ב-1954 שיחק בסרט המלחמה גשרי טוקו רי, בסרט גבעת האהבה (1955) שיחק לצידה של ג'ניפר ג'ונס. בסרט פיקניק (1956) שיחק לצידה של קים נובאק כנווד המגיע לעיירה וגורם למהומות בקרב בנות העיירה. בסרט "הגשר על הנהר קוואי" (1957) שיחק לצד אלק גינס כשבוי מלחמה הבורח ממחנה השבויים היפני ומפקד אחר כך על הניסיון לפוצץ את הגשר. ב-1962 שיחק בתפקיד ראשי בסרט הבוגד שלא בגד.

הוא אף שיחק מספר תפקידים קלילים יותר כארכיטקט שרמנטי בסרט "הירח הוא כחול" (1953), קומדיה קלילה שנחשבה לנועזת בזמנה, בשל השימוש במילים כ"בתולה", מורה המתאהב בתלמידתו ב"רק אתמול נולדה" (1950). בסרטו של בילי ויילדר "סברינה" (1954) בו התחרה לצד המפרי בוגרט על ליבה של אודרי הפבורן, איתה הופיע גם בסרט "פריז התוססת" (1964). כן שיחק לצד בינג קרוסבי וגרייס קלי בסרט הריקודים "נערת הכפר" (1954). ב-1960 שיחק בסרט עולמה של סוזי וונג שצולם בהונג קונג.

לצד סרטים אלו שיחק הולדן בסרטים זניחים רבים, אותם הוכרח לעשות בשל שיטת האולפנים, ובשל החוזים עליהם חתם. הולדן סבל מאלכוהוליזם ומדיכאון קליני למשך שנים רבות. בתחילת שנות השישים החל לעשות סרטים קופתיים יותר, וקיבל תפקידים פחות איכותיים. בשנת 1966 היה מעורב בתאונת דרכים קשה באיטליה, בה נהרג הנהג שנהג ברכב השני. נקבע כי הולדן היה שיכור בעת שנהג, והוא נדון לשמונה חודשי מאסר על תנאי. הולדן הוכרע תחת רגשי אשמה, ושקע בשתייה כבדה אף יותר. כיום ידוע כי נשא עמו סוד חשאי אף יותר, שהכביד עליו. במשך שנים רבות היה סוכן CIA אשר נשא מסרים חשאיים בעת מסעותיו כשחקן ברחבי העולם.^[^{דרוש מקור]}

קריירה מאוחרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1969 שיחק בסרטו האלים באופן גרפי של הבמאי סם פקינפה "חבורת הפראים". בשנת 1976 זכה לשבחים על תפקידו בסרט "רשת שידור", בו שיחק גרסה מזדקנת של סוג תפקידי האופי ששיחק בשנות החמישים. עבור תפקיד זה היה מועמד לפרס האוסקר פעם נוספת. בשנת 1981 שיחק בסרטו האחרון, הקומדיה "מהומה בהוליווד" ("S.O.B") של הבמאי בלייק אדוארדס. קומדיה וולגרית זו זכורה בעיקר בשל העובדה שבה הופיעה השחקנית ג'ולי אנדרוז שעד אז הייתה בעלת תדמית משפחתית, בעירום חלקי.

חייו הפרטיים ומותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הולדן היה נשוי במשך שלושים שנה, משנת 1941 לשחקנית ברנדה מרשל. יחד עמה היה השושבין בחתונתו של רונלד רייגן וננסי רייגן בשנת 1952. לזוג היו שני ילדים, ובנוסף לכך אימץ הולדן את בתה של מרשל מנישואים קודמים. הולדן ניהל אורח חיים עמוס, החזיק בית בשווייץ ופעל למען שימור חיות הבר, כמנהל שותף בשמורת חיות באפריקה. בשנות השבעים, לאחר גירושיו ממרשל, החל רומן ארוך עם השחקנית סטפני פאוארס, אשר הייתה שותפה לעניינו בשימור חיות הבר. לאחר מותו הפכה לנשיאת "קרן שימור חיות הבר על שם ויליאם הולדן". כמו כן נפוצו שמועות על רומן ארוך עם אישה בשם אווה מיי הופמן.

הולדן מת לאחר שנפל בדירתו בסנטה מוניקה בקליפורניה בשנת 1981. גופתו נמצאה ב-16 בנובמבר אך נראה כי היה מת מזה ארבעה ימים. הולדן שהה לבדו, שתה לשוכרה, החליק על שטיח, נחבל בראשו ודימם למוות. ראיות רפואיות רומזות לכך שהיה בהכרה מספר דקות לאחר הנפילה, אך כנראה לא העריך נכונה את חומרת פגיעתו, ולא הצליח להזעיק עזרה. גופתו של הולדן נשרפה, ואפרו פוזר באוקיינוס.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא ויליאם הולדן בוויקישיתוף

ויליאם הולדן, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
ויליאם הולדן, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
ויליאם הולדן, באתר AllMovie (באנגלית)
ויליאם הולדן, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
ויליאם הולדן, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
ויליאם הולדן, באתר Discogs (באנגלית)
ויליאם הולדן, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
ויליאם הולדן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

פרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר
1928‏-1940	אמיל יאנינגס (1928) • ורנר בקסטר (1929) • ג'ורג' ארליס (1930) • ליונל ברימור (1931) • פרדריק מארץ'/ואלאס בירי (1932) • צ'ארלס לוטון (1933) • קלארק גייבל (1934) • ויקטור מקלגלן (1935) • פול מוני (1936) • ספנסר טרייסי (1937) • ספנסר טרייסי (1938) • רוברט דונאט (1939) • ג'יימס סטיוארט (1940)
1941‏-1960	גרי קופר (1941) • ג'יימס קאגני (1942) • פול לוקאס (1943) • בינג קרוסבי (1944) • ריי מילאנד (1945) • פרדריק מארץ' (1946) • רונלד קולמן (1947) • לורנס אוליבייה (1948) • ברודריק קרופורד (1949) • חוזה פרר (1950) • המפרי בוגרט (1951) • גרי קופר (1952) • ויליאם הולדן (1953) • מרלון ברנדו (1954) • ארנסט בורגניין (1955) • יול ברינר (1956) • אלק גינס (1957) • דייוויד ניבן (1958) • צ'רלטון הסטון (1959) • ברט לנקסטר (1960)
1961‏-1980	מקסימיליאן של (1961) • גרגורי פק (1962) • סידני פואטייה (1963) • רקס הריסון (1964) • לי מרווין (1965) • פול סקופילד (1966) • רוד סטייגר (1967) • קליף רוברטסון (1968) • ג'ון ויין (1969) • ג'ורג' סי. סקוט (1970) • ג'ין הקמן (1971) • מרלון ברנדו (1972) • ג'ק למון (1973) • ארט קרני (1974) • ג'ק ניקולסון (1975) • פיטר פינץ' (1976) • ריצ'רד דרייפוס (1977) • ג'ון ווייט (1978) • דסטין הופמן (1979) • רוברט דה נירו (1980)
1981‏-2000	הנרי פונדה (1981) • בן קינגסלי (1982) • רוברט דובאל (1983) • פ. מארי אברהם (1984) • ויליאם הרט (1985) • פול ניומן (1986) • מייקל דאגלס (1987) • דסטין הופמן (1988) • דניאל דיי-לואיס (1989) • ג'רמי איירונס (1990) • אנתוני הופקינס (1991) • אל פצ'ינו (1992) • טום הנקס (1993) • טום הנקס (1994) • ניקולס קייג' (1995) • ג'פרי ראש (1996) • ג'ק ניקולסון (1997) • רוברטו בניני (1998) • קווין ספייסי (1999) • ראסל קרואו (2000)
2001‏-2020	דנזל וושינגטון (2001) • אדריאן ברודי (2002) • שון פן (2003) • ג'יימי פוקס (2004) • פיליפ סימור הופמן (2005) • פורסט ויטאקר (2006) • דניאל דיי-לואיס (2007) • שון פן (2008) • ג'ף ברידג'ס (2009) • קולין פירת' (2010) • ז'אן דוז'רדן (2011) • דניאל דיי-לואיס (2012) • מתיו מקונוהיי (2013) • אדי רדמיין (2014) • לאונרדו דיקפריו (2015) • קייסי אפלק (2016) • גארי אולדמן (2017) • ראמי מאלק (2018) • חואקין פיניקס (2019) • אנתוני הופקינס (2020)
2021-היום	ויל סמית' (2021) • ברנדן פרייזר (2022) • קיליאן מרפי (2023)

פרס אמי לבידור בפריים טיים לשחקן ראשי הטוב ביותר במיני-סדרה או בסרט
1953–1975	תומאס מיטשל (1953) ‏•‏‏ רוברט קאמינגס (1955) ‏•‏‏ לויד נולאן (1956) ‏•‏‏ ג'ק פאלאנס (1957) ‏•‏‏ פיטר יוסטינוב (1958) ‏•‏‏ פרד אסטר (1959) ‏•‏‏ לורנס אוליבייה (1960) ‏•‏‏ מוריס אוואנס (1961) ‏•‏‏ פיטר פאלק (1962) ‏•‏‏ טרוור הווארד (1963) ‏•‏‏ ג'ק קלוגמן (1964) ‏•‏‏ אלפרד לנט (1965) ‏•‏‏ קליף רוברטסון (1966) ‏•‏‏ פיטר יוסטינוב (1967) ‏•‏‏ מלווין דאגלס (1968) ‏•‏‏ פול סקופילד (1969) ‏•‏‏ פיטר יוסטינוב (1970) ‏•‏‏ ג'ורג' סי. סקוט (1971) ‏•‏‏ קית' מיטשל (1972) ‏•‏‏ לורנס אוליבייה (1973) ‏•‏‏ אנתוני מרפי (1973) ‏•‏‏ האל הולברוק (1974) ‏•‏‏ ויליאם הולדן (1974) ‏•‏‏ לורנס אוליבייה (1975) ‏•‏‏ פיטר פאלק (1975)
1976–2000	אנתוני הופקינס (1976) ‏•‏‏ האל הולברוק (1976) ‏•‏‏ אד פלאנדרס (1977) ‏•‏‏ כריסטופר פלאמר (1977) ‏•‏‏ פרד אסטר (1978) ‏•‏‏ מייקל מוריארטי (1978) ‏•‏‏ פיטר שטראוס (1979) ‏•‏‏ פאוורס בות' (1980) ‏•‏‏ אנתוני הופקינס (1981) ‏•‏‏ מיקי רוני (1982) ‏•‏‏ טומי לי ג'ונס (1983) ‏•‏‏ לורנס אוליבייה (1984) ‏•‏‏ ריצ'רד קרנה (1985) ‏•‏‏ דסטין הופמן (1986) ‏•‏‏ ג'יימס וודס (1987) ‏•‏‏ ג'ייסון רוברדס (1988) ‏•‏‏ ג'יימס וודס (1989) ‏•‏‏ יום קרונין (1990) ‏•‏‏ ג'ון גילגוד (1991) ‏•‏‏ בו ברידג'ס (1992) ‏•‏‏ רוברט מורס (1993) ‏•‏‏ יום קרונין (1994) ‏•‏‏ ראול ג'וליה (1995) ‏•‏‏ אלן ריקמן (1996) ‏•‏‏ ארמנד אסנטה (1997) ‏•‏‏ גארי סיניז (1998) ‏•‏‏ סטנלי טוצ'י (1999) ‏•‏‏ ג'ק למון (2000)
2001–הווה	קנת בראנה (2001) ‏•‏‏ אלברט פיני (2002) ‏•‏‏ ויליאם ה. מייסי (2003) ‏•‏‏ אל פצ'ינו (2004) ‏•‏‏ ג'פרי ראש (2005) ‏•‏‏ אנדרה בראואר (2006) ‏•‏‏ רוברט דובאל (2007) ‏•‏‏ פול ג'יאמטי (2008) ‏•‏‏ ברנדן גליסון (2009) ‏•‏‏ אל פצ'ינו (2010) ‏•‏‏ ברי פפר (2011) ‏•‏‏ קווין קוסטנר (2012) ‏•‏‏ מייקל דאגלס (2013) ‏•‏‏ בנדיקט קמברבאץ' (2014) ‏•‏‏ ריצ'רד ג'נקינס (2015) ‏•‏‏ קורטני ב. ואנס (2016) ‏•‏‏ ריז אחמד (2017) ‏•‏‏ דארן כריס (2018) ‏•‏‏ ג'ארל ג'רום (2019) ‏•‏‏ מארק ראפלו (2020) ‏•‏‏ יואן מקגרגור (2021) ‏•‏‏ מייקל קיטון (2022) ‏•‏‏ סטיבן יאון (2023)