וילהלם בוש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
וילהלם בוש
Heinrich Christian Wilhelm Busch
לידה 15 באפריל 1832
וידנזאל, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 9 בינואר 1908 (בגיל 75)
Mechtshausen, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Heinrich Christian Wilhelm Busch עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ממלכת הנובר, ממלכת פרוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה סקסוניה התחתונה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האוניברסיטה הטכנית של מינכן, אוניברסיטת הנובר, האקדמיה לאמנות של דיסלדורף, האקדמיה המלכותית לאמנויות היפות של אנטוורפן עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה גרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות מקס ומוריץ עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
וילהלם בוש בפורטרט עצמי

וִילְהֶלם בּוּשׁגרמנית: Wilhelm Busch;‏ 15 באפריל 18329 בינואר 1908) היה צייר, משורר, סאטיריקן ומאייר קריקטורות גרמני. נודע במיוחד בזכות סיפורו המאויר בחרוזים מקס ומוריץ. בסגנון איוריו נחשב לאבי ה"קומיק-סטריפ" של ימינו.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בוש נולד בעיר וידנזאל שליד הנובר בגרמניה. הוא נשלח על ידי אביו ללמוד הנדסת מכונות, אך פנה לבסוף ללמוד ציור בדיסלדורף ולאחר מכן באנטוורפן ובמינכן.

נטייתו המקורית הייתה ציורי שמן, אך במהרה גילה כישרון גדול לאיורי קריקטורות, שאותן ליווה בחרוזים שנונים ומבדחים. כישרונו זה הביא אותו בגיל 27 להשתתף בקביעות בשבועון היתולי בשם Fliegende Blätter. מדי שבוע היה שולח למערכת העיתון את איוריו המשעשעים, מלווים בחרוזים עוקצניים ולגלגניים, אינו נרתע מביקורת חברתית ומשחיטת פרות קדושות.

יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיפורו המפורסם ביותר של בוש, מקס ומוריץ, פורסם אף הוא בהמשכים באותו שבועון. הסיפור, רווי הומור שחור, מתאר בחרוזים מלווים באיורים מבדחים את תעלוליהם של צמד נערים מרושעים המתעללים בבני כפרם. הסיפור הופיע כספר לראשונה בשנת 1865, תורגם מאז לשפות רבות והפך פופולרי ברחבי העולם כולו.

פרט למקס ומוריץ, פרסם בוש עוד חרוזים מאוירים באותו שבועון בסגנון דומה.

בוש כתב גם מספר פואמות בסגנון דומה לסיפוריו המאוירים, אך בערוב ימיו התמקד בכתיבת שירים נטולי איורים ובעלי נימה רגשנית ונוגה יותר. כמו כן צייר בוש למעלה מאלף ציורי שמן שנמכרו רק לאחר מותו.

בוש מת בהרי הרץ בשנת 1908.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הצפרדע ושני הברווזים (1861. תר' מנחם לביא, 1942)
  • הטוחן ומנקה-הארובות (1863)
  • מקס ומוריץ (1865. תר' אהרן לובושיצקי בשם שמעון ולוי, ורשה 1898; חווה כרמי בשם מַכּס ומוריץ זוממי המזימות, 1938; אנדה עמיר-פינקרפלד בשם גד ודן: שישה תעלולים של שני שובבים, 1939; אורי סלע בשם ספר-התעלולים של מקס ומוריץ, 1965 [הופיע גם כתקליט]; אוריאל אופק בשם מקס ומוריץ: תעלולים מסופרים בחרוזים ובציורים, 1984) – שבעה פרקים על צמד פוחחי כפר (יש אומרים שבוש הכירם אישית), הממררים את חיי כולם, עד שהם באים על עונשם.
  • בת-הטוחן הנועזה (1867)
  • הַנְס הוּקֶבַּין: עורב ביש-מזל (1868)
  • ימימה השובבה (1875)
  • הרפתקאות בחור צעיר (1875. תר' אברהם אבן-שושן [עם עוד 'סיפורים עליזים'] בשם בארץ השובבים, 1941)
  • מר ומרת קנופף (1876)
  • הלנה החסודה (1879)
  • הקוף פִּיפְּס (1879. תר' יוסף בכר, 2008)
  • סיפורים מוזרים (1880. תר' אורי סלע [חלק] בשם סיפורים מוזרים על חתולים ועכברים ורקיקים מסוכרים וכל מיני דברים, 1977)
  • פּליש ופּלום (1882)

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]