ויטוריה (ברזיל)

ויטוריה
Vitória
סמל ויטוריה
סמל ויטוריה
סמל ויטוריה
דגל ויטוריה
דגל ויטוריה
דגל ויטוריה
חוף קנטו בוויטוריה
חוף קנטו בוויטוריה
חוף קנטו בוויטוריה
מדינה ברזילברזיל ברזיל
מדינה אספיריטו סאנטואספיריטו סאנטו אספיריטו סאנטו
רשות מחוקקת municipal chamber of Vitoria עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך ייסוד 1551
על שם Our Lady of Victory עריכת הנתון בוויקינתונים
שטח 93 קמ"ר
גובה 4.0 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 322,869 (2022)
 ‑ במטרופולין 1,627,651 (2005)
 ‑ צפיפות 3,360 נפש לקמ"ר (2005)
קואורדינטות 20°18′38″S 40°17′50″W / 20.310555555556°S 40.297222222222°W / -20.310555555556; -40.297222222222 
אזור זמן UTC -3
http://www.vitoria.es.gov.br
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ויטוריה

ויטוריהפורטוגזית: Vitória) היא בירת מדינת אספיריטו סאנטו שבברזיל. ויטוריה שוכנת על אי קטן במפרץ שבו נפגשים מספר נהרות עם הים. שטחה 211 קמ"ר ומתגוררים בה כ-313,300 נפש (נכון ל-2005). בשטח המטרופולין, הכולל בנוסף לאי את אזורי המגורים הסמוכים לאי ביבשת עצמה (הערים וילה וליה, ויאנה, סרה וקריאסיקה) יש 1,612,885 תושבים (2005) והיא ה-14 בגודלה בברזיל. גובהה הממוצע של העיר הוא 3 מטרים בלבד מעל פני הים.

ב-1998 דירג האו"ם את ויטוריה כבירה הרביעית בברזיל באיכות החיים, על סמך דירוג הערים מבחינת בריאות, חינוך ופרויקטים לשיפור חברתי. עם זאת, ויטוריה מדורגת במקום גרוע מבחינת אלימות ופשיעה. שיעורי הרצח בוויטוריה ובאזורי הסביבה הם מן הגבוהים בברזיל.

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלכלתה של ויטוריה מבוססת במידה רבה על תעשייה, אך היא גם עיר נמל חשובה ובה 3 נמלים. ככזו, לוויטוריה חשיבות רבה לאזור בייצוא מוצרים מקומיים (הן חקלאיים והן תעשייתיים). מישור חשוב נוסף בכלכלה הוא שוק הדיור, שאותו ניתן לראות בקלות דרך רבי הקומות הרבים למגורים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויטוריה הוקמה על האי ב-1551 זמן קצר לאחר בואו של וסקו פרננדס קוטיניו לוילה וליה שם יישב מתיישבים לראשונה. עד מהרה נוספו לאי תושבים רבים כשגברה הסכנה ביבשת. שיקולים אחרים, כדוגמת התקפות מצד סוחרים הולנדים וצרפתיים, בחיפוש קנה סוכר, תרמו אף הם לבחירה של אי זה כבית למתיישבים.

במהלך המחצית הראשונה של המאה ה-19, ויטוריה נראתה עדיין כעיר אגררית נחשלת. הבירה המסחרית של אספיריטו סאנטו באותה העת הייתה קשואיירו דה איטפמירין, אשר הייתה מקושרת בעיקר לריו דה ז'ניירו, ועל כן הפיתוח הכלכלי של קשואיירו דה איטפמירין סייע בפיתוח ריו זה ז'ניירו ולא של ויטוריה. רק לאחר הקמת הרפובליקה הישנה ב-1889, פעלו המושלים של אספיריטו סאנטו לפתח את ויטוריה ולהביא למודרניזציה בעיר.

ב-1892 עלה מוניז פריירה לשלטון, בו החזיק במשך שתי כהונות שכל אחת מהן בת ארבע שנים. בהנהגתו החלו בסלילת כבישים, בתכנון פיתוח העיר, ובקבלת הלוואה של 700 מיליון פרנקים צרפתיים לבניית חיבור רכבת לקשואיירו דה איטפמירין. פריירה חשב על הפניית יצוא והכנסות דרך הבירה, וכך לקדם את צמיחתה. ב-1894 הראתה העיר סימני צמיחה שנבעו בעיקר מפעילות נרחבת של נמל ויטוריה, ומהמחירים הגבוהים של הקפה, שהיה מוצר הייצוא העיקרי של המדינה באותה העת. הכסף שנכנס בפעילות כלכלית זו דרבן את המודרניזציה של העיר.

ב-1908 היה ז'רונימו מונטיירו למושל המדינה והמשיך בפיתוח האורבני. במהלך תקופתו בתפקיד עלתה ויטוריה על קשואיירו דה איטפמירין כמרכז מסחרי. עובדה זו נתמכה בסיום בניית קו הרכבת שקישר בין שתי הערים ב-1911 ובשיפור במתקני הנמל. במהלך תקופה זו נבנו מיזמים רבים כדוגמת הקמת בתי ספר, פארק מוסקוסו, בית החולים סנטה קאסה דה מיסריקורדיה ובית הקברות סנטו אנטוניו. מונטיירו היה אחראי גם על מיזמים נוספים כדוגמת יצירת ארכיון ציבורי, ספריית המדינה ומוזיאון המדינה.

ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ויטוריה בוויקישיתוף