ויגו

ויגו
Vigo
סמל ויגו
סמל ויגו
סמל ויגו
דגל ויגו
דגל ויגו
דגל ויגו
חוף הים של ויגו
חוף הים של ויגו
מדינה ספרדספרד ספרד
קהילה אוטונומית גליסיהגליסיה גליסיה
ראש העיר קורינה פורו מרטינז
בירת העיר Vigo City עריכת הנתון בוויקינתונים
שטח 1,091 קמ"ר
גובה 0 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 293,652 (2023)
 ‑ במטרופולין 420,672 (2005)
 ‑ צפיפות 1922.12 נפש לקמ"ר (2008)
קואורדינטות 42°14′14.12″N 8°43′17.86″W / 42.2372556°N 8.7216278°W / 42.2372556; -8.7216278
אזור זמן UTC +1
http://www.vigo.org
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ויגוגליסית: Vigo, הגייה: [ˈbiɣo] או [ˈbiħo]) היא העיר הגדולה ביותר בקהילה האוטונומית גליסיה שבצפון-מערב ספרד. נכון לשנת 2005, מנתה אוכלוסיית העיר 293,725 תושבים ואוכלוסיית המטרופולין כולה, ה-14 בגודלה בספרד, מנתה 420,672 תושבים. העיר ידועה בתעשיית הדיג הענפה שבה, בחיי הלילה והתרבות שלה ובקבוצת הכדורגל שלה, סלטה ויגו. העיר נמצאת לחופי האוקיינוס האטלנטי, 20 קילומטרים מצפון לגבול עם פורטוגל ומרחק זהה מדרום מערב לעיר פונטבדרה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באזור ויגו היו קיימות בעבר מושבות קלטיות ורומיות. למעשה, ההנחה המקובלת היא שהשם ויגו בא מהמילה הלטינית Vicus. בימי הביניים נשלטה ויגו (שהייתה אז כפר קטן) בידי ערים שכנות, בעיקר טוי, וסבלה מהתקפות הויקינגים. מספר התושבים היה קטן, ולכן לא נחשבה ויגו לעיר עד המאה ה-15; בסוף המאה ה-16 חיו בה 868 תושבים.

במאות ה-16 וה-17 הותקפה העיר מספר פעמים. ב-1585 וב-1589 פשט פרנסיס דרייק על העיר וכבש אותה לזמן קצר. כשעזב השאיר מאחריו מבנים שרופים רבים. מספר עשורים מאוחר יותר ניסה צי טורקי לתקוף את העיר. כתוצאה מניסיון התקיפה, בנה המלך פליפה החמישי מספרד את חומות העיר, שחלקים מהן נשתמרו עד ימינו. במקביל, למרות ההתקפות החוזרות ונשנות, פיתחה ויגו לראשונה קשרי מסחר עצמאיים וקיבלה ממלכי ספרד זכויות ממשל עצמי מסוימות.

ב-1702 נערך בעיר קרב מפרץ ויגו, בין צבא אנגלי-הולנדי לצבא צרפתי-ספרדי. ב-1719, ניסה צי ספרדי שיצא מויגו לפלוש לסקוטלנד, מה שהוביל למצור בריטי על העיר.

ב-1808 סיפח הגרנד ארמה את ספרד לאימפריה הצרפתית הראשונה, ויגו נכבשה בינואר 1809. ויגו הייתה העיר הראשונה בגליסיה שהשתחררה מהכיבוש הצרפתי, ומאז נחגג בעיר מדי 28 במרץ "יום הכיבוש מחדש" (Reconquista).

במאה ה-19 ובמאה ה-20 גדלה ויגו במהירות, וכתוצאה מכך נעשו בעיר שינויים אורבניים תכופים, כך שהיא מתוכננת פחות מערים אחרות בגליסיה. בתחילת המאה ה-20 הפליגו מנמל העיר תושבים רבים שהיגרו לאמריקה.

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בוויגו מצוי אזור התעשייה הגדול ביותר בגליסיה, הכולל בעיקר בתי חרושת למכוניות ומספנות. בעיר ממוקם גם מפעל של פג'ו-סיטרואן שבשנת 2003 ייצר 473,000 מכוניות (יותר מ-88% מהן יוצאו אל מחוץ לספרד).

נמל ויגו הוא נמל הדיג הגדול באירופה ובעיר ממוקמים משרדי חברת הדיג הגדולה בעולם. החל מיולי 2008 ממוקמת בעיר מנהלת סוכנות פיקוח הדיג האירופית (אנ').

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההתפתחות הדמוגרפית של ויגו בין השנים 1991 ו-2005

1991 1996 2001 2004 2005

276,109 286,774 280,186 292,059 293,725


ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]