ויאזמה

**ויאזמה**
**Вя́зьма**
סמל ויאזמה סמל ויאזמה	דגל ויאזמה דגל ויאזמה
	מונומנט המנציח את ניצחון הרוסים על נפוליאון. הוקם ב-1812, נהרס בשנות ה-30 ושוקם ב-1962
מדינה	רוסיה
אובלסט	סמולנסק
תאריך ייסוד	1239 וייתכן ולפני
שטח	44 קמ"ר
גובה	240 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	52,506 (1 בינואר 2018)
‑ צפיפות	1219 נפש לקמ"ר (2016)
קואורדינטות	55°12′57″N 34°18′27″E / 55.21583°N 34.30750°E
אזור זמן	UTC+3
	http://www.vyazma.ru/vyazma.ru
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת רוסיה רגילה) מוסקבה סנקט פטרבורג נובוסיבירסק אנאדיר נורילסק סקנדינביה אי; רו; פה; קזחסטן איראן סין מונגוליה ק. יפן האוקיינוס; השקט; אוקיינוס הקרח הצפוני ויאזמה

וְיַאזְמַה (ברוסית: Вя́зьма; ביידיש: וויאַזמע; בפולנית: Wiaźma) היא עיר במחוז סמולנסק שברוסיה, השוכנת על גדות נהר ויאזמה (יובל של נהר דנייפר), בכמחצית הדרך שבין הערים סמולנסק ומוֹזַ'אִיסְק (Можа́йск). לאורך ההיסטוריה הסוערת שלה הגנה העיר על מוסקבה מפני פלישות מן המערב.

כיום מונה העיר כ-54,000 נפש (2016), והיא מהווה צומת מרכזי של מסילות רכבת, המקשרות בין מוסקבה, סנקט פטרבורג, קלוגה ובריאנסק.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי התיעוד הראשון המתייחס לוויאזמה, העיר נוסדה בשנת 1239. עם זאת, על פי הסברה המקובלת, הולדתה של ויאזמה בהתיישבות קדומה הרבה יותר; במאה ה-13 הייתה שייכת לענף צדדי של בית רוריק מסמולנסק. ב-1403 הגלתה ליטא את הנסיכים המקומיים למוסקבה, שם כינו עצמם הנסיכים "וְיַאזֶמְסְקִי" (רוסית: "בן העיר ויאזמה"). (עם הידועים ביותר ממשפחה זו נמנים פיוטר ויאזמסקי, משורר וחבר קרוב של אלכסנדר פושקין, וכן סופי ויאזמסקי, סופרת שהייתה נשואה לזמן־מה לז'אן-לוק גודאר.)

בשנת 1492 נכבשה העיר בידי נסיכות מוסקבה והוסבה למצודה, שכיום לא נותר ממנה אלא מגדל בודד. במהלך המאות הבאות נבנו בעיר שני מנזרים חשובים, שבהמשך נוספו להם כנסיות אבן כקישוט, כולל כנסייה לא-טיפוסית בעלת שלושה גגות חרוטיים, המוקדשת לגברתנו (כלומר, מריה) מסמולנסק, שהוקדשה בשנת 1638. כנסיית ברביקן באותו המנזר נוסדה ב-1656. מרבית הכנסיות האחרות נבנו בסגנון הבארוק. בנייתה של הקתדרלה של העיר נשלמה ב-1676.

קרב ויאזמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-22 באוקטובר 1812 התחולל ליד העיר קרב ויאזמה, כחלק ממלחמת רוסיה-צרפת. הקרב נערך בין הצבא הצרפתי הנסוג, שמנה כ-37,000 חיילים, ובין הצבא הרוסי, שמנה כ-25,000 חיילים.

חיל החלוץ הרוסי בפיקודו של לוטננט גנרל מיכאיל מִילוֹרַאדוֹבִיץ' (Михаил Милорадович), ביחד עם יחידת הקוזקים של גנרל מַטְוֵויי פלאטוֹב (Матве́й Пла́тов), תקפו את המשמר העורפי של צבא צרפת בפיקודו של מרשל לואי-ניקולא דָאבוּ (Louis-Nicolas Davout) ממזרח לוויאזמה, ובכך קטעו את נתיב הנסיגה שלו. הודות להתערבותם של שניים ממפקדי הגייסות שלו – אז'ן דה בּוֹאַרְנֶה (Eugène de Beauharnais), בנה של ז'וזפין דה בוארנה, מפקד "צבא איטליה" (הקורפוס הרביעי בגראנד ארמה), והנסיך יוּזֶף אנטוני פּוֹניאטובסקי (Józef Antoni Poniatowski), מפקד הכוחות הפולניים (הקורפוס החמישי, שמנה כ-100,000 חיילים) – עלה בידי דָאבוּ לפרוץ דרך כוחות הצבא הרוסי שכיתרו אותו. עם זאת, ניסיונותיו של צבא צרפת להחזיק בגבעות שבסביבות ויאזמה לא נשאו פרי; בערבו של 22 באוקטובר 1812 השתלטו הרוסים על ויאזמה, אשר הועלתה באש בידי הצרפתים. בקרב הצרפתים נמנו 6,000 אבדות בנפש; 2,500 חיילים נלקחו בשבי; הרוסים איבדו כ-2,000 חיילים.

במלחמת העולם השנייה במהלכו של מבצע ברברוסה התחוללו באזור קרב ויאזמה – שניטש בין הצבא האדום והוורמאכט, כחלק מהקרב על מוסקבה. והיה לאחד התבוסות הגדולות של הצבא האדום בתחילת המלחמה בחזית המזרחית. ויאזמה הייתה בשליטת הגרמנים בין 7 באוקטובר 1941 ל-12 במרץ 1943. העיר נהרסה ברובה, ונבנתה מחדש לאחר המלחמה.

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. יש להרחיב את הפסקה.

מגמות במספר התושבים בוויאזמה:^[1]
שנה	1897	1939	1959	1970	1979	1989	2003	2016
מספר התושבים	15,800	34,000	31,600	44,100	51,700	59,000	57,500	53,660

אתרים בעיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. להרחיב ולהפוך את הרשימה לפסקה כמקובל.

שרידי חומת המצודה העתיקה ומגדל סְפַּאסְקַאיַה (Спасская) (מן השנים 1630–1632)
מנזר יוחנן המטביל (מן המאות ה-16 וה-17)
כנסיית הוֹדֶגֶטְרִיַה (Hodegetria) (משנות השלושים של המאה ה-16)
כנסיית העלייה [הכוונה לעלייתו של ישו לגן העדן] (מאמצע המאה ה-17)
קתדרלת שלושת החרוטים (משנות השבעים של המאה ה-16)
כנסיית קתרינה (1770–1776)