וזוביאניט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
וזוביאניט
תכונות המינרל
הרכב כימי Ca10(Mg, Fe)2Al4(SiO4)5(Si2O7)2(OH,F)4
מערך קריסטלוגרפי טטרגונלי
צורת הגביש מסיבי (בצורת גוש חסר צורה), גרגרי עד עמודי המסתיים בפירמידה תלולה או מתונה שפאותיה מקבילות לדפנות המנסרה.
צבע צהוב, ירוק בהיר, ירוק אזמרגד, חום ולבן – לעיתים רחוקות כחול או אדום
ברק זגוגי עד גוון השרף
שקיפות שקוף עד שקוף למחצה
פצילות גרועה עד גרועה מאוד
שבירה דמוית קונכייה עד בלתי שווה. שברים המתפתחים בדגימות פריכות מתאפיינים במשטחים קעורים למחצה.
קשיות 6.5 בסולם מוס
משקל סגולי 3.45-3.35
שרטוט לבן
מידע נוסף הגביש מקווקו לאורך. גבישים תאומים אובחנו רק בקנה מידה קטן.
מינרלים נלווים גארנט, וולאסטוניט, דיופסיד, סרפנטין, אפידוט וקלציט

וזוביאניט או גם אידוקראסמינרל בגוונים של ירוק, חום, צהוב או כחול השייך לקבוצת המינרלים הסורוסיליקטיים - (סיליקטים במבנה של טטרהדרונים כפולים). הווזוביאניט מופיע כגבישים טטרגונליים במרבצים בסלעי הסקארן ובאבני גיר שעברו התמרה של מגע. הווזוביאניט נתגלה לראשונה בשנת 1795 כשהוא כלוא בתוך גושי סלע בסמוך לשפכי הלבה של הר הגעש וזוב שבמחוז קמפניה שבאיטליה ומכאן מקור שמו.[1]

מבחינת תכונותיו האופטיות הווזוביאניט הוא חד-צירי, והוא ניחן בפלאוכרואיזם (עד כמה משתנה צבע המינרל בהתאם לזווית בה מסתכלים בו) חלש בדגימות הצבעוניות.

סוגי הווזוביאניט[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • סייפרין (cyprine) – סוג נדיר יחסית של וזוביאניט בעל גוון כחול חיוור. מקור הצבע הוא בכמויות זעירות של נחושת הכלולות במינרל. המינרל תואר לראשונה ב-1820 על ידי יונס יעקב ברצליוס על סמך דגימה שהגיעה ממחוז טלמרק בנורווגיה. מקום נוסף בו נתגלה סייפרין הוא באתר המינרלים בפרנקלין בניו ג'רזי שבארצות הברית.
  • קליפורניט - (Californite) הוא כינוי לווזוביאניט דמוי ירקן, המינרל גם מכונה "ירקן-קליפורניה", "ירקן-אמריקני" או "ירקן-וזוביאניט".
  • קסנתיט - (Xanthite) הוא סוג עשיר במנגן.
  • וילואיט (Wiluite) סוג וזוביאניט מווילואי שבסיביר.
  • אידוקראס (Idocrase – מיוונית יוצר תערובת - בהתייחס לכך שהוא נראה כתערובת של מינרלים שונים) – כינוי קודם למינרל שבו נעשה שימוש לעיתים על מנת לתאר וזוביאניט באיכות של אבן חן.

תפוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתן למצוא גבישים מפותחים של וזוביאניט במקומות רבים בעולם. באיטליה סביב הר וזוב והר סומה המקיף אותו בקמפניה, בוואל די פאסה (Val di Fassa) שבמחוז טרנטינו - אלטו אדיג'ה ובמקומות נוספים. בסמוך לצרמט שבשווייץ, בארנדל שבנורווגיה, במכרה אחמטובסק שבהרי אורל שברוסיה, בבלוצ'יסטן בפקיסטן, במדינות ניו יורק, מיין, נבדה וקליפורניה שבארצות הברית, באסבטוס ובהר סנט-אילר שבקוויבק שבקנדה, ובמדינת צ'יוואווה שבמקסיקו.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Deere, W. A. et al., 1962, Rock Forming Minerals: Vol. 1 Ortho- and Ring Silicates, pp. 113 - 120

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא וזוביאניט בוויקישיתוף
וזוביאניט באיכות של אבן חן

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דגימות ראשונות אלו מצויות במוזיאון המכרות שבעיר פרייבורג בגרמניה.