וורד האנט
 | |||||||||
| וורד האנט | |||||||||
| לידה |
14 ביוני 1810 יוטיקה, ניו יורק, ארצות הברית  | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
24 במרץ 1886 (בגיל 75) וושינגטון הבירה, ארצות הברית | ||||||||
| מדינה |
 ארצות הברית | ||||||||
| מקום קבורה | בית הקברות פורסט היל, יוטיקה, ניו יורק, ארצות הברית | ||||||||
| השכלה |
| ||||||||
| מפלגה |
המפלגה הרפובליקנית, המפלגה הדמוקרטית | ||||||||
| |||||||||
| |||||||||
  | |||||||||
וורד האנט (באנגלית: Ward Hunt; 14 ביוני 1810 – 24 במרץ 1886) היה משפטן ופוליטיקאי אמריקאי, שכיהן כנשיא בית המשפט לעתירות של מדינת ניו יורק בשנים 1868–1869 וכשופט בבית המשפט העליון של ארצות הברית בשנים 1872–1882.
ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
וורד האנט נולד ביוטיקה שבאפסטייט ניו יורק, למונטגומרי ג'יימס האנט, קופאי ותיק בבנק יוטיקה, ולאליזבת (לבית סטרינגהאם) האנט. הוא היה חברו לספסל הלימודיו של הורשיו סימור, לימים מושל ניו יורק, בבתי הספר התיכון של אוקספורד ושל ז'נבה שבניו יורק, וב-1828 הוא סיים את לימודיו ביוניון קולג', שם הוא היה אחד מראשוני החברים באגודת קאפא-אלפא. לאחר מכן הוא למד משפטים בהדרכתו של השופט ג'יימס גולד בבית הספר למשפטים שבליצ'פילד, קונטיקט ובהדרכתו של היירם דניו ביוטיקה, וב-1831 הוא התקבל ללשכת עורכי הדין.[1]
ראשית הקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1839 נבחר האנט מטעם המפלגה הדמוקרטית לאספה המדינתית של מדינת ניו יורק.[2] ב-1844 הוא נבחר לתפקיד ראש עיריית יוטיקה. ב-1848 הוא הצטרף למפלגת הארץ החופשית (Free Soil Party) וב-1855 הוא היה אחד המייסדים של המפלגה הרפובליקנית בניו יורק.
האנט המשיך לעסוק בעריכת דין במגזר הפרטי עד 1865, כאשר הוא נבחר מטעם המפלגה הרפובליקנית לתקופת כהונה של שמונה שנים בבית המשפט לעתירות של מדינת ניו יורק, במקומו של מורהו למשפטים היירם דניו. ב-1868 מונה האנט כנשיא בית משפט זה לאחר מותו הפתאומי של ויליאם ב. רייט. בתפקיד זה הוא כיהן עד 1870.[1]
שופט בבית המשפט העליון של ארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]
האנט היה ידידו ופטרונו של הבוס הפוליטי רוסקו קונקלינג, שהיה מיודד עם נשיא ארצות הברית יוליסס ס. גרנט. כאשר פרש סמואל נלסון מכס השיפוט בבית המשפט העליון של ארצות הברית, הוא ביקש מהנשיא גרנט למנות את האנט במקומו. מינויו של האנט הוגש ב-3 בדצמבר 1872 ואושר על ידי הסנאט של ארצות הברית ב-11 בדצמבר.[3] ב-9 בינואר 1873 הוא הושבע לתפקיד והחל לכהן כשופט בבית המשפט העליון של ארצות הברית.[4]
בעשר שנותיו על כס השיפוט בבית המשפט העליון כתב האנט 152 פסקי דין ו-7 חוות דעת מיעוט.[5][6] תרומתו הבולטת ביותר לעבודת בית המשפט הייתה בשבתו בבית המשפט הפדרלי המחוזי במסגרת סבבי הרכיבה בניו יורק, בו הוא ניהל את המשפט בפסק הדין ארצות הברית נגד סוזן ב. אנתוני. בצטטה את התיקון ה-14 לחוקת ארצות הברית, טענה סוזן ב. אנתוני שהחוקה מבטיחה את זכות הבחירה שלה ושהיא לא עברה על החוק כאשר היא הצביעה בבחירות של 1872.[5] האנט סירב להתיר לאנתוני להעיד לטובת עצמה, אפשר להציג את עדויותיה שנמסרו על ידי בעת מעצרה כעדויות, הורה במפורש לחבר המושבעים לשוב עם פסק דין שבו הם ירשיעו את אנתוני, סירב לערוך משאל בקרב המושבעים, וקרא פסק דין שהוא כתב עוד לפני שהמשפט החל. האנט נמצאה אשמה והוטל עליה קנס של 100 דולרים, שאותו היא סירבה לשלם.[7]
ב-1878 לקה האנט בשבץ מוחי שגרם לשיתוקו ושמנע ממנו להשתתף בישיבות בית המשפט או להוציא פסקי דין. אף על פי כן הוא לא פרש, שכן באותה תקופה כדי לפרוש עם פנסיה מלאה מהשירות הממשלתי, היה עליו לשמש בתפקידו לפחות עשר שנים ולהיות לפחות בגיל 70.[5] כדי לעודדו לפרוש, קיבל הקונגרס החלטה מיוחדת עבורו, כך שהוא יוכל לקבל פנסייה מלאה אם ייפרוש תוך שלושים יום מקבלת ההחלטה.[8] האנט הסכים, פרש מכהונתו ב-27 בינואר 1882 ונהנה מפנסייה מלאה עד למותו ארבע שנים לאחר מכן.[5]
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1837 נשא האנט לאישה את מרי אן סאבאג', בתו של חבר בית הנבחרים של ארצות הברית ונשיא בית המשפט העליון של מדינת ניו יורק, ג'ון סאבאג'. לזוג נולדו שלושה ילדים, מתוכם אחד נפטר בילדותו. לאחר פטירת רעייתו נותר האנט אלמן עד שב-1853 הוא נישא בשנית למריה טיילור, בתו של ג'יימס טיילור, לשעבר עובד בבנק המסחרי של אולבני.
וורד האנט נפטר ב-24 במרץ 1886 בוושינגטון די. סי. ונטמן בבית הקברות פורסט היל שביוטיקה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- וורד האנט באתר המדריך הביוגרפי של השופטים הפדרליים (באנגלית)
- וורד האנט, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- וורד האנט, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 "Ward E. Hunt - Litchfield Ledger – Student". www.litchfieldhistoricalsociety.org. Litchfield Historical Society.
- ^ Hough, A.M., M.D., Franklin Benjamin (1858). The New York Civil List: Containing the Names and Origin of the Civil Divisions, and the Names and Dates of Election or Appointment of the Principal State and County Officers from the Revolution to the Present Time. Albany, NY: Weed, Parsons and Co., Publishers.
- ^ "WASHINGTON NOTES.; Judge Hunt Confirmed Associate Justice of the Supreme Court. The Attempt to Steal the Alabama Legislature. Attitude of Democrats Toward the Indian Peace Policy. Opposition to the Soldiers and Sailors' Land-Bounty Bill. More Cavalry Ordered to the Valley of the Rio Grande". The New York Times. 12 December 1872.
- ^ Lurie, Jonathan; Chase, Salmon Portland (2004). The Chase Court: Justices, Rulings, and Legacy. ABC-CLIO. p. 52.
- ^ 1 2 3 4 Cushman, Clare (2012). The Supreme Court Justices: Illustrated Biographies, 1789–2012. CQ Press. pp. 185–188.
- ^ Hunt, Ward, in Biographical Encyclopedia of the Supreme Court 277 (Melvin I. Urofsky ed., 2006)
- ^ Famous American Trials: The Trial of Susan B. Anthony, University of Missouri (Kansas City) Law School Archived 2011-01-23 at the Wayback Machine
- ^ "Ward Hunt - American jurist". britannica.com. Encyclopedia Britannica.
