וולקן (מפעל)
ווּלקָן הוא בית חרושת שהוקם בשנת 1934 באזור התעשייה של מפרץ חיפה, סמוך ל"צומת וולקן" שנקרא על שמו.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקמת בית החרושת החלה בסוף שנת 1933 על ידי חברת "בתי יציקה וחרושת מתכת א"י בע"מ"[1] של אלכסנדר קרמנר, עולה מגרמניה שהעסיק בבית חרושת ליציקה בגרמניה 2,000 פועלים[2]. ההון ההתחלתי של החברה עמד על 45,000 לא"י. המפעל הוקם על שטח של 50 דונם ליד בתי המלאכה של הרכבת, שנחכר מחברת גב ים ל-999 שנים[3].
המפעל החל את דרכו בייצור אמבטיות, חלקי אינסטלציה[4] וחלקי מכונות והיה הראשון בארץ ישראל לייצור יציקות ברזל. תוצרת בית החרושת הייתה יקרה במעט מתוצרת חוץ, ובית החרושת טען לעדיפות באיכות ודרש לקנות את תוצרתו כהעדפה לתוצרת יהודית ארץ ישראלית[3][5][6]. תוצרת ראשונה של המפעל, שכללה צינורות, הגיעה לתל אביב בתחילת 1935[7], אך שיווק האמבטיות התעכב עד חציה השני של 1935[8]. במפעל עבדו בסוף שנת 1935 כ-180 פועלים[9], שכללו בני נוער רבים כמתלמדים בשכר נמוך[10]. בשנת 1936 הוקם במפעל תנור חשמלי ליציקת פלדה[11].
בשנת 1937 נסגר המפעל בגלל הפסדים ונמכר לאגודה הארצישראלית Palestine Corporation[12] שחידשה את העבודה במפעל בהיקף קטן של כ-40 עובדים והסבה את שמו ל"וולקן", על שם וולקן, שמו הרומי של הפייסטוס אל האש, הנפחים וחרשי הברזל במיתולוגיה היוונית. באוגוסט 1941 נרכש בית החרושת בידי סולל בונה. באותה תקופה העסיק המפעל כ-110 עובדים[13]. עם הקמת כור בשנת 1944 הוכלל וולקן במסגרתה[14]. בראשית שנות ה-50 סבל המפעל מהפסדים, פוטרו עובדים[15][16] ובוטלו הפרמיות האוטומטיות והוחלפו בבונוסים מדודים[17].
החברה, שייצרה מכסי ביוב יצוקים, הרחיבה עם השנים את פעילותה לייצור של ספינות[18], חלקי כלי נשק, משקופי פח, מכונות אריגה, מכונות כביסה[19], אינסטלציה[20] ואביזרי בניין.
בשנת 1976 הפסיק המפעל לייצר אמבטיות עקב הפסדים בקו ייצור האמבטיות[21], שהיה מיושן ולא היה כלכלי לחדשו[22] ו-25 העובדים שעסקו בייצור אמבטיות הועברו למחלקות אחרות[23]. בשנת 1977, עם הקמת חטיבות בכור, הוכלל המפעל בחטיבת המתכת[24]. בראשית שנות ה-80 סבל המפעל מהפסדים שהוחרפו בגלל השקעות גדולות בציוד ללא שנמצאו שווקים לתוצרת[25]. במהלך שנת 1983 ניהלו כור וכלל תעשיות דיונים על מכירת המפעל לאורדן תעשיות[26], ואלו הבשילו לכדי הסכם ביוני 1984. על פי ההסכם נמכר וולקן יציקה לאורדן תמורת 20% ממניות אורדן שניתנו לכור[27].
וולקן מצברים[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקראת סוף מלחמת העולם השנייה עבר המהנדס הראשי של חברת עדי בטריות, עמנואל שנפ, לייצר מצברים עבור וולקן[28]. בשנת 1946 רכש סולל בונה את מפעל עדי למצברים הישן שהולאם על ידי הבריטים במהלך מלחמת העולם השנייה וצירף אותה למחלקת המצברים של וולקן[29]. בשנת 1949 הופרדה מחלקת המצברים מהחברה והייתה ל"מפעלי מצברים וולקן"[30], שבשנת 2006 שונה שמה לוולקן תעשיות רכב.
וולקן הנדסה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1955 הופרדה מהחברה מחלקת המבנים של וולקן, שהעסיקה כ-50 עובדים, והייתה לחברה נפרדת בשם "מפעלי הנדסה של וולקן"[31]. החברה גדלה בראשית שנות ה-60 לכ-300 עובדים וייצרה מבנים, דודי קיטור, קרונות רכבת, עמודי חשמל, עגורנים, מנופים, מכלים, מעליות, מסגרות בניין וצינורות ענק[32]. בשנות ה-60 קיבלה החברה הזמנות גדולות לקרונות רכבת מרכבת ישראל[33]. בשנות המיתון של אמצע שנות ה-60 ירד מספר העובדים לכ-160, אך עלה שוב בשנת 1969 לכ-270[34]. בראשית שנות ה-70 יצרה וולקן הנדסה את הקונסטרוקציות עבור תחנת הכוח אשכול ג'[35].
אגף הפלסטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1966 נחנך במפעל אגף לבניית מתקנים תעשייתיים מפלסטיק[36]. בשנת 1976 הועבר האגף למפעל צקלג של כור[37].
רפאל[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1971 רכשה כור את חברת "רפאל" שייצרה שסתומים וצירפה אותה לוולקן יציקה[38]. החברה הרחיבה את פעילותה וייצרה מכשירי בקרה, פרופילים מפלסטיק ואבזרים למערכות ביוב[39].
פירוק החברה[עריכת קוד מקור | עריכה]
עד תחילת העשור השני של המאה ה-21 "בתי יציקה וולקן" ו"וולקן הנדסה", עדיין היו ממוקמים ברחוב החרושת[40] סמוך לצומת וולקן. המפעל של "וולקן תעשיות רכב" (לשעבר "וולקן מצברים") עבר לתפן. חלק משטחו של מפעל המצברים לשעבר בצומת וולקן שימש כמרכז הפצה ושרות של וולקן מוצרי רכב. מרכז לוגיסטי נוסף היה ממוקם בגדרה ושירת את דרום הארץ.
וולקן יציקות (או בשמה הרשמי "בתי יציקה וולקן בע"מ") הייתה בבעלות חברת מפעלי המתכת אורדן תעשיות (בשליטת לידר אחזקות) פיטרה את אחרוני פועליו עקב הפסדים תפעוליים כבדים, שנבעו מייבוא תחרותי זול, בעיקר מסין; וממכת גנבות מצד סוחרי גרוטאות, זאת לאחר שקווי ייצור נסגרו בסוף שנת 2006[41], והן עקב היותם מזהמים[42]. מתחם "'וולקן יציקות" נמכר בשנת 2011 לחברת "חוצות המפרץ חיפה בע"מ" (בעלת מרכז הקניות חוצות המפרץ שמצידו השני של רחוב החרושת) שבבעלות מליסרון ואשטרום תמורת 23 מיליון שקל[43]
וולקן הנדסה הייתה בבעלות כור מתכת, פשטה את הרגל בשנת 2015. אחד הפרויקטים האחרונים של "וולקן הנדסה" היה הקמת גשר המיתרים של הרכבת הקלה בירושלים. חלקי הפלדה של הגשר ייוצרו בחלקם במפעל[44]. מתחם "וולקן הנדסה" נמכר בשנת 2016 גם הוא לחברת "חוצות המפרץ חיפה בע"מ" שבבעלות מליסרון ואשטרום תמורת 60 מיליון שקל[45]. חברת ברנד תעשיות רכשה אז את הנכסים והציוד של "כור מתכת" תמורת כ-12 מיליון שקל[46].
וולקן תעשיות רכב נמצאת בבעלותו של מאיר ארנון ומייצרת מצברי התנעה לרכב בשם המסחרי "וולתא". ב-2006 החלה החברה למכור אביזרים נוספים לרכב תחת אותו מותג שלה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של וולקן תעשיות רכב
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ חברה ארץ ישראלית לתעשיה ופיננסים בע"מ, דבר, 5 באפריל 1935
- ^ בית חרושת ליציקת ברזל, דואר היום, 28 בדצמבר 1933
- ^ 1 2 בתי יציקה וחרושת מתכת א"י בע"מ, חיפה, דואר היום, 2 ביוני 1935
- ^ א. סוסנובסקי, ידיעות כלכליות, דואר היום, 20 בנובמבר 1934
- ^ הנמשיך בהרס כלכלתינו הלאומית?, דבר, 27 ביוני 1938
- ^ מלחמת הגנה על תוצרת הארץ, דבר, 20 ביוני 1935
- ^ צנורות ברזל תוצרת הארץ, דבר, 18 בפברואר 1935
- ^ אמבטיות מעמק זבולון, דבר, 19 ביוני 1935
- ^ השנה בתעשייה, דבר, 27 בספטמבר 1935
- ^ יחסי העבודה בבתי היציקה קרמנר, דבר, 9 בספטמבר 1936
- ^ המשק העברי בחיפה בשנת תרצ"ו, דבר, 11 באוקטובר 1936
בן יוסף, בבתי היציקה של קרמינר, דבר, 18 בנובמבר 1936 - ^ מנעו סגירת מפעל תעשייה רב אפשרויות וסיכויים, דבר, 30 במאי 1938
- ^ סולל בונה רכש את וולקן, דבר, 3 בספטמבר 1941
- ^ חברת כור מגדילה הונה ברבע מליון לירות, דבר, 21 במרץ 1945
- ^ דב שובל, מי ומי יפוטר בוולקן?, על המשמר, 22 בספטמבר 1954
- ^ עובדו הצעות חדשות לייעול הייצור בוולקן, דבר, 8 במרץ 1955
- ^ רוב למומלצי מפא"י בועד פועלי וולקן, דבר, 15 ביולי 1959
- ^ בבית היציקה וולקן, משמר, 14 במרץ 1947
- ^ קיבוצים הזמינו מכונות כביסה תוצרת גרמניה, חרות, 29 באוגוסט 1949
- ^ תוצרת הארץ בשנת תש"א, הצופה, 24 בספטמבר 1941
- ^ וולקן יפסיק ייצור אמבטיות, דבר, 28 בנובמבר 1976
- ^ ישעיהו פורת, האמבטיות מתוצרת הארץ טבעו בים הייבוא, מעריב, 29 בדצמבר 1980
- ^ עמוס כרמלי, פרידה מהאמבטיה, דבר, 4 במרץ 1977
- ^ גביש בראש קבוצת מפעלי מתכת ופלדה בכור, דבר, 24 במאי 1977
הוקמה חטיבת סולתם של כור, דבר, 3 באוגוסט 1977 - ^ 1000 עובדים מועמדים לפיטורים באיזור חיפה, דבר, 19 ביולי 1983
- ^ כור וכלל במו"מ למיזוג וולקן באורדן, דבר, 28 באפריל 1983
כור מוכרת וולקן יציקות לאורדן מכלל תעשיות, מעריב, 20 במאי 1983
יעקב הכהן, נמשכים המגעים למיזוג וולקן יציקה עם אורדן, מעריב, 16 בינואר 1984 - ^ אורדן הוערכה ב-56 מליון דולר, מעריב, 1 ביולי 1984
- ^ הריני מביא לידיעת הקהל, דבר, 30 במאי 1945
מצברי שנפ, דבר, 28 בדצמבר 1945 - ^ בתי יציקה וולקאן בע"מ עד לגמר המלחמה, הצופה, 25 בדצמבר 1946
- ^ רשמי סיור במפעלי מצברים וולקן בע"מ, דבר, 10 בדצמבר 1954
- ^ דב שובל, משהו זז בוולקן, על המשמר, 29 בנובמבר 1955
- ^ מפעלי הנדסה של וולקן, דבר, 30 בינואר 1962
- ^ מפעלי וולקן הנדסה יבנו 80 קרונות משא לרכבת ישראל, דבר, 4 באוקטובר 1964
קרונות מיוחדים לכימיקאלים בוולקן הנדסה, דבר, 3 בספטמבר 1969 - ^ תוקם הנהלה משותפת בוולקן הנדסה, דבר, 12 באוקטובר 1969
- ^ וולקן הנדסה יבצע כל הקונסטרוקציות באשכול ג', דבר, 11 באוגוסט 1970
- ^ נחנך אגף לבניית מתקנים תעשיתיים מפלסטיק בוולקאן, דבר, 7 בדצמבר 1966
באגף הפלסטיקה, דבר, 13 באפריל 1969 - ^ אגף הפלסטיקה של וולקן התאחד עם צקלג, דבר, 19 בינואר 1976
- ^ רפאל יצורף לוולקן יציקה, דבר, 20 באוגוסט 1971
- ^ 5 מליון ל"י מחזור המכירות ברפאל ב-1972, דבר, 14 בפברואר 1973
- ^ מפת 'חיפה מזרח' בהוצאת מחלקת המדידות, הדפסת 1958 עם סימון מיקום המפעל 'וולקן', באתר הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור
- ^ מפעל יציקות הברזל וולקן מחיפה שבבעלות אורדן תעשיות עומד להיסגר, באתר גלובס, 18 בדצמבר 2006
- ^ פסק בית הדין לעבודה (חיפה) 3480/04
- ^ מיכל מרגלית, מליסרון ואשטרום רוכשות מגרינסטון קרקע במפרץ חיפה, באתר גלובס, 30 בינואר 2011
- ^ ענת ג'ורג'י, העבודות להקמת הגשר לרכבת הקלה בירושלים יחלו מחר ויגרמו עומסי תנועה, באתר הארץ, 11 בספטמבר 2005
- ^ שלומית צור, מליסרון ואשטרום רוכשות את מתחם וולקן בחיפה תמורת 60 מיליון שקל, באתר גלובס, 18 במאי 2016
- ^ קובי ישעיהו, ברנד השלימה רכישת נכסים של כור מתכת בכ-12 מיליון שקל, באתר גלובס, 16 במרץ 2016
