וולגוגרד
| |||
 | |||
| מדינה |
 רוסיה | ||
|---|---|---|---|
| אובלסטי |
 מחוז וולגוגרד | ||
| ראש העיר | אלכסנדר צ'ונקוב | ||
| תאריך ייסוד | 1589 | ||
| על שם |
וולגה  | ||
| שטח | 856 קמ"ר | ||
| גובה | 80 מטרים | ||
| ‑ הנקודה הגבוהה | 156 | ||
| ‑ הנקודה הנמוכה | 12- | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 1,004,763 (1 בינואר 2021) | ||
| ‑ במטרופולין | 1,500,000 | ||
| ‑ צפיפות | 1193 נפש לקמ"ר (2015) | ||
| קואורדינטות | 48°42′00″N 44°31′00″E / 48.7°N 44.5166666666667°E | ||
| אזור זמן | UTC +3 | ||
| www.volgadmin.ru | |||
 | |||
  | |||
ווֹלגוֹגרָד (ברוסית: Волгогра́д, ⓘ? "עיר הוולגה"), שעד שנת 1925 נקראה צָאריצין (Цари́цын) ובשנים 1925–1961 נקראה סטָלינגרד (Сталингра́д), היא עיר מרכזית ברוסיה השוכנת על גדות נהר הוולגה ומשמשת כמרכז תעשייתי גדול. העיר משמשת גם כבירה המחוזית והעיר הגדולה של מחוז וולגוגרד. וולגוגרד שוכנת על גדותיו המערביות של נהר הוולגה, ומכאן שמה. אורכה של העיר מצפון לדרום הוא 80 קילומטר.
בעיר זו ובסביבתה התחולל קרב סטלינגרד, שהיה אחד הקרבות העקובים מדם והמכריעים במלחמת העולם השנייה.
העיר היא מרכז תעשייתי ותחבורתי חשוב. בתחילת שנת 2010 הורחב שטחה במקצת, וכתוצאה מכך מונה מאז אוכלוסיית העיר מעל מיליון תושבים. בעיר חמש אוניברסיטאות ומוסדות נוספים להשכלה גבוהה.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
האזור עבר לשליטת נסיכות מוסקבה בשנת 1556 עם כיבוש של חאנות אסטרחן. העיר נוסדה ב-2 ביולי 1589, אם כי קיים תיעוד כבר משנת 1579 אודות פלוגה בת 50 חיילים ששמרה על הדרכים בעונות הקיץ.
עד 1925 נקראה העיר צאריצין (ברוסית: Царицын, ⓘ?), ועד 1961 נקראה סטָלינגרד (ברוסית: Сталинград, ⓘ?), על שמו של יוסיף סטלין, מנהיג ברית המועצות.
צאריצין[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1670 נכבשה העיר על ידי מורדים קוזאקים בהנהגתו של סטפן ראזין, ופעם נוספת (שנת 1774) בהנהגתו של ימליאן פוגצ'וב. מיקומה האסטרטגי בדרום רוסיה על נהר הוולגה הפך אותה לעיר נמל חשובה במהלך המאה ה-19. בשנת 1862 חוברה העיר למסילת רכבת, אמצעי התחבורה מודרני באותם ימים, מה שסייע לפריחתה. בסוף המאה ה-19 חיו בעיר כ-85 אלף בני אדם. בשנת 1872 נבנה התיאטרון הראשון בעיר, ובשנת 1907 הקולנוע הראשון.
במהלך מלחמת האזרחים ברוסיה הייתה צאריצין תחת שליטה של הסובייטים החל מנובמבר 1917. בשנת 1918 כותרה העיר על ידי כוחות הצבא הלבן בהנהגתו של הטמאן פיוטר קרסנוב. שלוש התקפות שלהם נהדפו על ידי הצבא האדום. בשנת 1919 העיר נכבשה על ידי הצבא הלבן בהנהגתו של אנטון דניקין שהחזיקו בה עד שנת 1920. בשנת 1925 הוחלף שמה לסטלינגרד על שמו של יוסיף סטלין.
סטלינגרד[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתקופת שלטונו של סטלין בברית המועצות הפכה העיר לעיר תעשייה ותחבורה גדולה וחשובה. בשנת 1930 החל לייצר את תוצרתו מפעל הטרקטורים שהיה בין פרויקטי הדגל של תוכנית החומש הראשונה ותרם רבות לפיתוח העיר. העיר הותקפה בעוצמה על ידי הנאצים במהלך מלחמת העולם השנייה. מתקפה ששיאה הגיע בשנת 1942, כאשר הנאצים נכנסו אל תוך העיר, השתלטו כמעט על כולה חרף התנגדות סובייטית עיקשת ושם, לאחר שכותרו מבחוץ ועברו קרבות קשים, הובסו באחד הקרבות החשובים והעקובים מדם במלחמה, קרב סטלינגרד.
לאחר מפלתם של הגרמנים בקרב, סטלינגרד הפכה לעיר גיבורה. בשנת 1967 נבנה פסל אמא מולדת על גבעת מאמייב, האתר החשוב והעקוב מדם במלחמה. הפסל, המנציח את הקרב הקשה, מתנשא לגובה 52 מטרים ובזמנו היה הפסל הגבוה בעולם.
וולגוגרד[עריכת קוד מקור | עריכה]
.JPG)
כחלק מהצעדים לדה-סטליניזציה ולצמצום פולחן האישיות של סטלין, החליטה ממשלת חרושצ'וב על שינוי השם ל"וולגוגרד" ("עיר הוולגה") ב-1961. מאז סופג הצעד ביקורת ובתקופת קונסטנטין צ'רניינקו ובשנות שלטונו של פוטין הוצע להשיב לעיר את שמה הסטליניסטי, זכר לקרב העקוב מדם. עם זאת, חרף תמיכה עממית, שינוי השם אינו זוכה לתמיכה רחבה בקרב הממשל הרוסי.
במאי 2007, בבחירות לראשות העיר ניצח המועמד הקומוניסטי רומן גרבניקוב, שהפך לראש העיר הצעיר ביותר ברוסיה (בן 32 בהיבחרו).
בינואר 2013 החליטה מועצת העיר על שינוי שם העיר ל"סטלינגרד" למשך שישה ימים בשנה, כאמצעי להנצחת גבורתה של העיר בקרב סטלינגרד וגבורתה של רוסיה במלחמת העולם השנייה, בתאריכים: 2 בפברואר (סיום קרב סטלינגרד), 9 במאי (יום הניצחון), 22 ביוני (תחילת מבצע ברברוסה), 23 באוגוסט (תחילת קרב סטלינגרד), 2 בספטמבר (הניצחון על יפן), 19 בנובמבר (תחילת מבצע אורנוס). בנוסף, כ-50,000 איש חתמו על כתב עתירה לנשיא רוסיה, בבקשה לשנות את שם העיר באופן קבוע ל"סטלינגרד".
העיר כיעד לפיגועי טרור[עריכת קוד מקור | עריכה]
.jpg)
כאחת הערים הגדולות ביותר בדרום רוסיה, סמוך לחבלי צ'צ'ניה ודאגסטן, העיר מהווה יעד לארגוני טרור מוסלמים מצ'צ'ניה ואינגושטיה[1][2][3][4]. כך למשל, ב-24 באוגוסט 2004 מטוס מדגם טופולב Tu-134 של טיסה 1353 של וולגה-אוויה אקספרס יצא ממוסקבה לוולגוגרד אך התפוצץ באוויר והתרסק כתוצאה מהתפוצצות מחבלת מתאבדת. 34 נוסעים ותשעה אנשי צוות נהרגו. באותו היום טיסה של חברת סיביר איירליינס שיצא לסוצ'י התפוצצה וכל 46 האנשים שהיו במטוס נהרגו[5].
ב-21 באוקטובר 2013, קציני ביון רוסיים דיווחו כי מחבלת מתאבדת התאבדה באוטובוס נוסעים בעיר תוך שהיא הורגת 5 אנשים ופוצעת עוד 17 אחרים. יום למחרת דווח על זיהויה של המחבלת כ"אלמנה השחורה", ניידה אסייאלובה, מדאגסטן[6].
ב-29 בדצמבר התאבדה מחבלת מתאבדת בתחנת הרכבת וולגוגרד 1, סמוך לעמדת הבידוק הביטחוני, והרגה 16 אזרחים. יום לאחר מכן, התפוצץ מחבל מתאבד בטרוליבוס בעיר, מותיר מאחוריו הרס ו-15 אזרחים הרוגים.
כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]
וולגוגרד המודרנית נשארה עיר תעשייה חשובה. בעיר ישנם מפעלים רבים לזיקוק נפט, ספנות, תעשיית פלדה, יצור אלומיניום, מפעלים ליצור כלי רכב ועוד. מעט צפונית לעיר שוכנת תחנת כוח הידרואלקטרית וולגה שהיא הגדולה באירופה לייצור חשמל ממים.
תחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]
וולגוגרד היא צומת דרכים חשוב לרכבות. העיר מחוברת דרך מסילת ברזל למוסקבה, סראטוב, אסטרחן, הקווקז, סיביר, אוקראינה ושאר אירופה. תעלת הוולגה-דון מוסיפה לחשיבותה של העיר מבחינת ספנות. התעלה מחברת את שני הנהרות הגדולים: הוולגה והדון בתעלה יכולות לעבור ספינות עם מטען של עד 5,000 טונות. כביש 40 האירופאי, הכביש הארוך באירופה שמתחיל בקאלה, צרפת ומסתיים בעיר רידר, קזחסטן עובר דרך וולגוגרד. גם כביש R22 המחבר את מוסקבה לים הכספי עובר בעיר. נמל התעופה הבינלאומי וולגוגרד משרת את כל תושבי האזור ומציע טיסות לרוב הערים הגדולות של רוסיה ומספר ערים באירופה.
ספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]
בין הקבוצות המשחקות בעיר ניתן למנות את אולימפיה וולגוגרד ורוטור וולגוגרד המשחקות בליגה הרוסית השנייה בכדורגל ואת דינמו וולגוגרד, קבוצת נשים בכדוריד. וולגוגרד אירחה משחקים במסגרת מונדיאל 2018, ולצורך כך נבנה בעיר אצטדיון וולגוגרד ארנה.
| קבוצה | ליגה | ספורט |
|---|---|---|
| אולימפיה וולגוגרד | הליגה הרוסית השנייה | כדורגל |
| רוטור וולגוגרד | הליגה הרוסית השנייה | כדורגל |
| דינמו וולגוגרד | ליגה רוסית בכירה | כדוריד נשים |
| ספרטק וולגוגרד | ליגה רוסית בכירה | כדורמים |
הקהילה היהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]
צאריצין הייתה מחוץ לתחום המושב, אבל התפתחה בה קהילה יהודית של בעלי מלאכה, משוחררי צבא ניקולאי וסוחרים סיטונאיים שעסקו בעיקר בסחר דגים, נפט וקרסין. היהודים התרכזו בעיקר בשכונה מעבר לנהר צאריצין, בה הוקם בית כנסת שהנציח את נס הצלת הצאר אלכסנדר השלישי ב-1888. בקהילה היו כ-150 חברי ההסתדרות הציונית והייתה בה פעילות ציונית רבה[7]. בתחילת המאה ה-21 שופץ בין כנסת ישן שנהרס במלחמת העולם השנייה.
ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]
לוולגוגרד ישנה ברית ערים תאומות עם ערים רבות באירופה אשר כמוה, גם הן הותקפו על ידי הנאצים בימי מלחמת העולם השנייה ותושביה עמדו איתנים מול ההתקפות. ערים כגון קובנטרי, אוסטרבה, לייז' ועוד.
קובנטרי, בריטניה (מ־1943)
אוסטרבה, צ'כיה (מ־1948)
קמי, פינלנד (מ־1953)
לייז', בלגיה (מ־1959)
דיז'ון, צרפת (מ־1959)
פורט סעיד, מצרים (מ־1962)
צ'נאי, הודו (מ־1966)
הירושימה, יפן (מ־1972)
קלן, גרמניה (מ־1988)- קמניץ, גרמניה (מ־1988)
קליבלנד, ארצות הברית (מ־1990)
טורונטו, קנדה (מ־1991)
צ'נגדו, הרפובליקה העממית של סין (מ־1994)- ג'ילין, הרפובליקה העממית של סין (מ־1994)
ירוואן, ארמניה (מ־1998)
קרושבץ, סרביה (מ־1998)
רוסה, בולגריה (מ־2001)- אורלנדו, ארצות הברית (מ־2008)
באקו, אזרבייג'ן (מ־2008)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של וולגוגרד- גלריית תמונות מהעיר
- וולגוגרד, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| ערים גיבורות של ברית המועצות | ||
|---|---|---|
|
| |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| דירוג | שם | מחוז | אוכלוסייה | דירוג | שם | מחוז | אוכלוסייה | ||
 מוסקבה  סנקט פטרבורג | |||||||||
| 1 | מוסקבה | מוסקבה | 12,655,050 | 11 | אופה | בשקורטוסטן | 1,125,933 |  נובוסיבירסק  יקטרינבורג | |
| 2 | סנקט פטרבורג | סנקט פטרבורג | 5,384,342 | 12 | קרסנויארסק | קרסנויארסק | 1,092,851 | ||
| 3 | נובוסיבירסק | נובוסיבירסק | 1,620,162 | 13 | וורונז' | וורונז' | 1,050,602 | ||
| 4 | יקטרינבורג | סברדלובסק | 1,495,066 | 14 | פרם | פרם | 1,049,199 | ||
| 5 | קאזאן | טטרסטן | 1,244,254 | 15 | וולגוגרד | וולגוגרד | 1,004,763 | ||
| 6 | ניז'ני נובגורוד | ניז'ני נובגורוד | 1,257,341 | 16 | קרסנודאר | קרסנודאר | 948,827 | ||
| 7 | צ'ליאבינסק | צ'ליאבינסק | 1,187,960 | 17 | סראטוב | סראטוב | 830,155 | ||
| 8 | סמרה | סמרה | 1,139,897 | 18 | טיומן | טיומן | 816,800 | ||
| 9 | אומסק | אומסק | 1,144,759 | 19 | טוליאטי | סמרה | 693,072 | ||
| 10 | רוסטוב על הדון | רוסטוב | 1,137,704 | 20 | איז'בסק | אודמורטיה | 648,468 | ||