ואדי מוסא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ואדי מוסא
وادي موسى
מראה כללי
מראה כללי
מראה כללי
מדינה ירדןירדן ירדן
מחוז מחוז מעאן
נפה פטרה
שטח 7.36 קמ"ר
גובה 1150 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 6,830 (2015)
 ‑ צפיפות 930 נפש לקמ"ר (2015)
קואורדינטות 30°19′12″N 35°28′42″E / 30.32°N 35.4784°E / 30.32; 35.4784 
אזור זמן UTC +2
http://www.ammancity.gov.jo
מלון גראנד ויו בוואדי מוסא

ואדי מוסאערבית: وادي موسى - "ואדי משה") היא עיירה במחוז מעאן שבדרום ירדן, הידועה בעיקר כיישוב הסמוך ביותר לפטרה וכשער הביקור אליה. העיירה שנודעה בעבר בשם "אלג'י", שוכנת בעמק הנהר שאת שמו היא נושאת כיום, ואורכה הוא כחמישה קילומטרים ממזרח למערב, החל במעיין "עין מוסא" בצידה המזרחי ועד לשער הכניסה אל פטרה במערבה.

משמעות שמה של העיירה הוא "ואדי משה", ולפי המסורת[דרושה הבהרה], במעיין "עין מוסא" הכה משה בסלע והוציא ממנו מים[1]. הנבטים הקימו מפעל מים אשר הוביל את מי המעיין אל פטרה, וכיום ניצב מעליו מבנה פשוט הנושא שלוש כיפות.

עד שנת 1994 שכן בוואדי מוסא יישוב כפרי בדואי חסר חשיבות מיוחדת, אך עם חתימת הסכם השלום בין ישראל לירדן והתגברות תנועת התיירים אל פטרה, החל היישוב להתפתח במהירות ושינה את אופיו לחלוטין. בשנת 2004 התגוררו בנפת פטרה שלה משמש ואדי מוסא כמרכז מנהלי, 23,840 איש, ולפי הערכה חיו בה בשנת 2009 כ-26,100 איש. כלכלת העיירה נסמכת כמעט לחלוטין על התיירות, ושוכנים בה עשרות בתי מלון, מסעדות ושירותים אחרים לתיירים. בוואדי מוסא שוכן בית הספר "פטרה" לארכאולוגיה, תיירות ומלונאות של אוניברסיטת אל-חוסיין בין טלאל במעאן, אשר נוסד בשנת 2004 והיה הראשון מסוגו בירדן[2].

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב תושבי העיירה הם בני שבט אל-ליאת'נה (اللياثنة), המתייחסים לשבט כנאנה. שבט זה נחשב לאחד השבטים הדומיננטים ביותר באזור מבחינה פוליטית וכלכלית, וכן הם שולטים בתעשיית התיירות המקומית מאז המאה ה-20. רוב אוכלוסיית ואדי מוסא היא מוסלמית.

משפחות שמוצאן מואדי מוסא התיישבו בארץ ישראל לאורך השנים. לפי המסורת המקומית של העיר בית סאחור, היא נוסדה בידי משפחות נוצריות ומוסלמיות מואדי מוסא שהתיישבו בה במאה ה-14 ובמאה ה-17.[3][4] חמולת נג'ג'רה, אחת החמולות הנוצריות הגדולות בבית לחם, מתייחסת אף היא למהגרים מואדי מוסא בני שבט ע'סאן.[5]

ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנובמבר 1994, ברוח הסכם השלום בין ישראל וירדן, נחתם הסכם ערים תאומות עם העיר החרדית ביתר עילית.[6]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ואדי מוסא בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עין מוסא
  2. ^ אתר אוניברסיטת אל-חוסיין בין טלאל
  3. ^ "Beit Sahour Residents". Forefathers Orthodox Church, Beit Sahour.
  4. ^ Kårtveit, Bård (4 בספטמבר 2014). Dilemmas of Attachment: Identity and Belonging among Palestinian Christians (באנגלית). BRILL. p. 39-40. ISBN 978-90-04-27639-0. נבדק ב-23 ביוני 2022. {{cite book}}: (עזרה)
  5. ^ Bethlehem, The Holy Land's Collective Cultural National Identity: A Palestinian Arab Historical Perspective Musallam, Adnan. Bethlehem University. (אורכב 19.10.2013 בארכיון Wayback Machine)
  6. ^ דב אלביום, כתבה בידיעות אחרונות על ההסכם., ‏6 בנובמבר 1994