התקיפה האווירית בגבול ישראל-סוריה (ינואר 2015)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
התקיפה האווירית בגבול ישראל-סוריה
מערכה: סכסוך ישראל-חזבאללה לאחר מלחמת לבנון השנייה
מלחמה: הסכסוך האיראני-ישראלי
תאריך הסכסוך 18 בינואר 2015
מקום מזרעת אמל, סמוך לגבול ישראל-סוריה
קואורדינטות
33°14′N 35°53′E / 33.23°N 35.88°E / 33.23; 35.88 
עילה הכנה לפעילות טרור של חזבאללה בגבול רמת הגולן
תוצאה תקיפה מוצלחת, המטרות הושמדו
הצדדים הלוחמים

ישראלישראל ישראל
(מיוחס לישראל אך ג'בהת א-נוסרה לקחה אחריות)

חזבאללהחזבאללה חזבאללה
איראןאיראן איראן

מנהיגים
ישראלישראל בנימין נתניהו  חזבאללהחזבאללה חסן נסראללה
איראןאיראן עלי ח'אמנאי 
כוחות

מספר כלי טיס חמושים בטילים

מספר כלי רכב ובהם מחבלים בחזבאללה וחיילים במשמרות המהפכה האסלאמית, כולל מפקדים בכירים

אבדות

חזבאללהחזבאללה 6 הרוגים
משמרות המהפכה האסלאמיתמשמרות המהפכה האסלאמית 4 הרוגים, בהם גנרל

מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

התקיפה האווירית בגבול ישראל-סוריה (ינואר 2015) הייתה סיכול ממוקד ותקיפת כלי רכב בירי טילים מהאוויר שיוחסה לישראל ואירעה ב-18 בינואר 2015 בגבול ישראל-סוריה סמוך לרמת הגולן. התקיפה סיכלה בהצלחה את כוונת איראן וחזבאללה להקים תשתית טרור נגד ישראל בגבול סוריה[1]. בתקיפה נהרגו 10 חמושים, בהם לפחות 6 פעילי חזבאללה וכן בכירים במשמרות המהפכה האסלאמית של איראן. כעבור ימים אחדים הגיב חזבאללה בירי טילי נ"ט לעבר שיירה של צה"ל, ממנו נהרגו שני חיילים.

רקע לתקיפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – סכסוך ישראל-חזבאללה לאחר מלחמת לבנון השנייה

מאז 2011 התדרדרה סוריה למלחמת אזרחים בה נהרגו מאות אלפי בני אדם ונשיא סוריה בשאר אל-אסד איבד שליטה בחלקים ניכרים מארצו לכוחות המורדים, בהם ארגון המדינה האסלאמית. סוריה, המהווה פטרון של חזבאללה יחד עם איראן ושמעניקה לו תמיכה ואמצעי לחימה, היא אינטרס חשוב של איראן וחזבאללה, ולכן השניים מסייעים לאסד במלחמה. מאות לוחמי חזבאללה נשלחו לסוריה על מנת להילחם לצד אסד במורדים הסוניים.

מאז מלחמת לבנון השנייה ממעט חזבאללה להוציא פיגועי טרור נגד ישראל משטח לבנון וזאת מחשש לתגובה ישראלית הרסנית שתפגע במעמדו של הארגון ללבנון עקב ההרס הרב שתגרום למדינה. לכן החליטו איראן וחזבאללה על פתיחת חזית שנייה, בגבול ישראל-סוריה, על מנת לאפשר לחזבאללה להוציא פיגועים נגד ישראל מבלי לגרור את לבנון למלחמה כוללת.

כשנה קודם לתקיפה מונה ג'יהאד מורנייה, בנו של עימאד מורנייה ששימש כמפקד הזרוע הצבאית של חזבאללה עד שנהרג בסוריה ב-2008, למפקד יחידה מיוחדת וסודית בחזבאללה שנועדה לפעול מרמת הגולן. על הקמת היחידה החליטו גנרל קאסם סולימאני, מפקד כוח אל קודס במשמרות המהפכה האסלאמית וחסן נסראללה, מנהיג חזבאללה, ופיקחו אישית על התקדמותה. הגנרל האיראני שימש מעין "חונך" של היחידה. מטרת היחידה הייתה להקים תשתית לפעולות עתידיות מסוריה נגד ישראל ובכך לפתוח נגדה "חזית שנייה" בנוסף לזו שבגבול הלבנון[1].

התקיפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התקיפה אירעה ב-18 בינואר 2015. לפי דיווח באמצעי התקשורת, שלא אושר בידי ישראל, בתקיפה השתתפו מסוקי קרב של חיל האוויר הישראלי. לפי עדות של פקחי האו"ם בגולן (פקחי אונדו"ף), התקיפה בוצעה בידי שני מל"טים.[2] כלי הטיס התוקפים שיגרו מספר טילים אל עבר כלי רכב בשטח סוריה, בכפר מזרעת אמל סמוך לגבול ישראל-סוריה. בתקיפה נהרגו לפחות 6 אנשי חזבאללה, בהם בכירים ובכללם מוחמד עיסא, מחזיק תיק סוריה ועיראק בחזבאללה, אבו עלי רדא, המוכר בשם אבו עלי טבטבאי, וג'יהאד מורנייה, סגנו של טבטבאי, מפקד גזרת רמת הגולן בחזבאללה ובנו של עימאד מורנייה.[3] למחרת אישרה איראן שעם ההרוגים נמנה גם מוחמד עלי אללה דאדי, גנרל במשמרות המהפכה האסלאמית.[4]

תגובות לתקיפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישראל הרשמית סירבה להתייחס לתקיפה, ולא קיבלה אחריות או אישרה שהיא עומדת מאחוריה. דובר צה"ל מסר הודעה לקונית: "צה"ל לא מגיב לפרסומים זרים". עם זאת, מספר פוליטיקאים, בהם אלוף (מיל') יואב גלנט ואלוף (מיל') אלעזר שטרן, רמזו שישראל עמדה מאחורי התקיפה. העיתון "ישראל היום" יצא בכותרת: "כוחותינו תקפו חוליית מחבלים בכירים בגולן הסורי".[5] סוכנות הידיעות רויטרס וסוכנות הידיעות הצרפתית מסרו כי מקור ביטחוני בישראל אישר שמדובר בתקיפה ישראלית.[6][7]

חזבאללה, סוריה ואיראן גינו את התקיפה, האשימו את ישראל ואיימו בתגובה עליה.[8]

למחרת התקיפה קיבל ארגון ג'בהת א-נוסרה, מארגוני המורדים בסוריה, אחריות לתקיפה וטען שמדובר בירי מהמארב, שבוצע על ידי הארגון נגד בכירי חזבאללה.[9]

בעקבות המתיחות הביטחונית שנוצרה עקב התקיפה פרסה ישראל סוללות "כיפת ברזל" בצפון המדינה,[10] סגרה לתנועה את כביש הצפון בקטע שבין אביבים לדוב"ב עקב קרבתו לגבול עם לבנון, ונקטה צעדי כוננות נוספים.[11] לנוכח המתיחות ביטלו הרמטכ"ל, בני גנץ, ומפקד חיל האוויר, אמיר אשל, נסיעות עבודה מתוכננות לחו"ל.[12]

ב-27 בינואר שיגר חזבאללה שתי רקטות 107 מ"מ מסוריה אל עבר רמת הגולן. הרקטות נפלו בשטחים פתוחים וצה"ל השיב באש ארטילרית אל עבר המשגר. למחרת התרחש המארב בהר דב כאשר 5 מחבלי חזבאללה ירו טילי נ"ט על שיירת כלי רכב של צה"ל סמוך לכפר ע'ג'ר. מהירי נהרגו שני חיילים מחטיבת גבעתי ועוד 7 נפצעו.[13] בנאום שנשא מזכ"ל חזבאללה, חסן נסראללה, הוא התייחס בהרחבה לתקיפה הישראלית ולתגובת חזבאללה.[14]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 יוסי מלמן, נועם אמיר, ‏חיסול ג'יהאד מורנייה: כך סוכלה "יחידת העילית" של חיזבאללה, באתר מעריב אונליין, 1 באפריל 2015.
  2. ^ ברק רביד, כוח האו"ם בגולן: שני מל"טים שחצו מישראל ביצעו את התקיפה בגולן הסורי, באתר הארץ, 19 בינואר 2015
  3. ^ דיווח בלבנון: בנו של עימאד מורנייה נהרג בסוריה, באתר ynet, 18 בינואר 2015.
  4. ^ איראן מאשרת: גנרל שלנו נהרג בתקיפת ישראל בסוריה, באתר ynet, 19 בינואר 2015.
  5. ^ "כוחותינו תקפו חוליית מחבלים בכירים בגולן הסורי", ישראל היום, 19 בינואר 2015, עמ' 1
  6. ^ Israeli security source confirms deadly attack on Hezbollah
  7. ^ Israeli helicopter strikes Syrian Golan: security source
  8. ^ ברק רביד, ג'קי חורי, מפקד משמרות המהפכה מאיים: על הציונים לצפות ל"מכות ברק הרסניות", באתר הארץ, 20 בינואר 2015
  9. ^ Al-Nusra Front claims responsibility for Hezbollah fighters' death, Middle East Monitor, 19 January 2015
  10. ^ יואב זיתון ורועי קייס, לאחר התקיפה: "כיפות ברזל נפרסו בצפון", באתר ynet, 19 בינואר 2015
  11. ^ אחיה ראב"ד, יואב זיתון, רועי קייס ונימדור סמל, כביש בצפון נסגר בשל קרבתו לגבול לבנון, באתר ynet, 20 בינואר 2015
    גילי כהן, המתיחות בצפון: צה"ל מתגבר כוחות ביישובי האזור, באתר הארץ, 22 בינואר 2015
  12. ^ לילך שובל, דניאל סיריוטי, דני ברנר, הרמטכ"ל: "כוחות צה"ל נכונים לכל פעולה שתידרש", באתר ישראל היום, 23 בינואר 2015
  13. ^ אירוע ביטחוני בצפון; שני חיילים נהרגו ושבעה נפצעו, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 28 בינואר 2015.
  14. ^ רועי קייס, נסראללה: ההישג שלנו - החשש בישראל, באתר ynet, 30 בינואר 2015