התפרצות סולארית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מבנה השמש - כוכב הסדרה הראשית מסוג G:
1. ליבת השמש
2. האזור הקרינתי
3. האזור ההסעתי
4. פוטוספירה
5. כרומוספירה
6. עטרה
7. כתם שמש
8. גִּרְעוּן
9. התפרצות סולרית
התפרצות סולארית

התפרצות סולארית ( או סערת שמש) היא תופעה המתרחשת על-פני השמש, במהלכה משתחררת כמות עצומה של אנרגיה, עד 1025 × 6 ג'ול. התופעה לא מוסברת דיה מבחינה פיזיקלית, אולם ככל הנראה נובעת מאינטראקציה בין אלקטרונים מהירים והפלזמה בשמש. לעיתים התופעה מלווה בפליטת מסה אדירה מעטרת השמש. במהלך התפרצות נפלטים ענני אלקטרונים, יונים, ואטומים דרך עטרת השמש אל החלל. עננים אלו לרוב מגיעים לכדור הארץ יום או שניים לאחר הפליטה.

התפרצויות סולאריות משפיעות על כל שכבות האטמוספירה של השמש (הפוטוספירה, הכרומוספירה והעטרה), כאשר הפלזמה מתחממת לטמפרטורה של עשרות מיליוני מעלות קלווין, ואלקטרונים, פרוטונים ויונים מואצים למהירויות קרובות למהירות האור. חלקיקים אלו פולטים קרינה אלקטרומגנטית בכל אורכי הגל, החל מגלי רדיו ועד קרינת גמא. ההתפרצויות מתרחשות באזורים פעילים באזור כתמי השמש, במקומות בהם השדות המגנטיים חודרים דרך הפוטוספירה ומקשרים בין העטרה ופנים השמש. המנגנון המניע את ההתפרצויות הוא שחרור מהיר (בסקלת זמן של דקות עד עשרות דקות) של אנרגיה מגנטית האצורה בעטרה.

קרני רנטגן וקרינת על-סגול הנפלטות בהתפרצויות סולאריות עשויות להשפיע על היונוספירה של כדור הארץ ולשבש תשדורות רדיו למרחקים ארוכים. פליטת גלי רדיו בהתפרצויות עלולות לשבש פעילות של מכ"ם או מכשירים אחרים הפועלים באותם אורכי גל.

תדירות הופעתן של ההתפרצויות משתנה, בין מספר התפרצויות ביום כאשר השמש "פעילה", ועד פחות מאחת בשבוע כאשר השמש "שקטה", והן קשורות למחזור הסולארי. התפרצויות קטנות שכיחות יותר מאשר התפרצויות גדולות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא התפרצות סולארית בוויקישיתוף
ערך זה הוא קצרמר בנושא פיזיקה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.