התעמלות אמנותית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הסמל הרשמי
יבגניה קנייבה אלופת העולם,(נבחרת רוסיה) בגמר הגביע העולמי בשנת 2008 בבנידורם, ספרד
נבחרת צרפת
נבחרת התעמלות אמנותית של יוון באולימפיאדת סידני 2000

התעמלות אמנותיתאנגלית: Rhythmic gymnastics) היא אחד מענפי ההתעמלות. זהו ספורט אולימפי שבו המתחרות (נשים בלבד) מבצעות תרגילים המשלבים תנועות בלט, אקרובטיקה ומחול עם מכשירי יד: חישוק, אלות, חבל (אנ'), סרט או כדור. התרגילים מתבצעים בליווי מוזיקה, על משטח: שטיח בגודל 14X14 מטר[1].

חוקים והופעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לכל מכשיר ישנם קריטריונים מסוימים לביצוע האלמנטים הדרושים בתרגיל. האלמנטים המשולבים בתרגילים הם לרוב קפיצות המשלבות גמישות, סיבובים הדורשים שיווי משקל והתרכזות בנקודה אחת, איזונים שונים, מיומנויות האקרובטיקה המשלבים כוח שריר וגמישות רבה, מיומנויות הבלט הדורשות תנועת גוף נכונה, ועוד. בנוסף לכך דרוש חוש קצב ודיוק רב בביצוע האלמנטים. גם עבודת המכשירים היא חלק בלתי נפרד מהתרגיל. לכל אלמנט יש כמות נקודות שהמתעמלת מקבלת אם וביצעה את האלמנט נקי (ללא כל טעות). אם ביצעה זאת באופן חלקי היא תקבל כמות מועטת של נקודות ואם לא ביצעה אותו נכון כלל לא תקבל את הנקודות. הפלת המכשיר או עזיבתו תוריד נקודות.

את הנקודות מעניקים השופטים לפי קריטריונים אחדים:

  • ביצוע כוריאוגרפי - דיוק בביצוע האלמנטים כמו ביצוע הסיבובים במלואם והאיזונים, תפיסת המכשירים וכדומה.
  • ביצוע התנועה והמחול - עבודת מכשיר, תנועת גוף מדויקת וכדומה.

בהתעמלות אמנותית יש שני סוגי תרגילים:

  • תרגילים אישיים, שבהם המתעמלת מבצעת את התרגיל האישי שלה עם מכשיר כלשהו לבד.
  • תרגילים קבוצתיים - תרגילים בהם משתתפות חמש מתעמלות שמבצעות תרגיל משותף. תרגילים קבוצתיים אלה דורשים שיתוף פעולה מלא בין המתעמלות וכל טעות קטנה של אחת מהמתעמלות עלולה להוריד את הניקוד לקבוצה. תרגילים אלה גם מעניינים מאוד משום שבהם המתעמלות "מתמסרות" עם המכשירים.

התחרויות נחלקות לקטגוריות גם לפי ציוד:

  • כדור: בתרגיל הכדור, ניתן להשתמש בכדור מגומי או מפלסטיק גמיש. קוטר הכדור צריך להיות בין 18 סנטימטר ל-20 סנטימטר ומשקלו 400 גרם. הכדור יכול להיצבע בכמה צבעים, לרוב צבע הכדור מתאים לצבע הבגד. במהלך התרגיל הכדור חייב להיות בתנועה מתמדת. המהלכים המוכרים הנעשים עם הכדור הם: גלגול, כדרור, זריקות ותפיסות, גלגול על הגוף, הקפצות ועוד.
  • חישוק: החישוק יכול להיות עשוי מפלסטיק או עץ, ובלבד שהוא שומר על צורתו במהלך השימוש. הקוטר הפנימי הוא 51–90 סנטימטרים, וחייב לשקול מינימום 300 גרם. החישוק יכול להיות בצבע טבעי או מכוסה באופן חלקי או מלא על ידי צבע או כמה צבעים, ועליו סרט דביק בצבע זהה או שונה מצבע החישוק. השימוש הבסיסי בחישוק כולל סיבוב סביב היד או הגוף, גלגול, נדנוד, יצירת מעגל, זריקה ומעבר בתוך החישוק.
  • סרט: מכשיר הסרט מורכב מסרט ומידית שמכונה מקל. המקל יכול להיות בכל צבע, עשוי מעץ במבוק או מפלסטיק, בקוטר מרבי של 1 סנטימטר, צורתו גלילית או חרוטית והאורך שלו בין 50 ל-60 סנטימטר. הסרט עשוי מסאטן או בד דומה בחתיכה אחת, בכל צבע, משקלו 35 גרם ואורכו 6 מטר. התרגיל מורכב מאלמנטים הנקראים הצלפה, נחשים וספירלות. התרגיל צריך להתבצע בתנועה זורמת, הפלה של המכשיר או יצירת קשר בסרט במהלך זריקתו לאוויר, יגרמו להורדת נקודות.
  • אלות: בתרגיל האלות משתמשים באלות העשויות פלסטיק, גומי או חומר סינתטי, באורך של 40–50 ס"מ ובמשקל מינימלי של 150 גרם לכל אלה. במהלך התרגיל המתחרות מבצעות זריקות ותפיסות, סיבובים, רקיעות, שמיניות ועוד.
  • חבל: תרגיל שכבר לא נכלל בתחרויות רשמיות. כלל זריקות ותפיסות, כריכה מסביב לגוף, ועוד. החבל עשוי מקנבוס או חומר סינתטי דומה. אסור השימוש בחבל בעל ידיות.

תנאי התחרות:

  • המשטח: המתעמלות מתחרות על שטיח בגודל 14X14 מטר. כל יציאה מהמשטח או נפילת מכשיר מחוץ למשטח, מורידה נקוד מהציון הכללי של התרגיל. המשטח מאפשר למתעמלות לבצע גלגולים ותרגילי אקרובטיקה מורכבים.
  • המוזיקה: משך המוזיקה בתרגיל אישי הוא מקסימום 90 שניות, ואילו בקבוצתי אורכה המקסימלי הוא 150 שניות. מאז 2012 המוזיקה יכולה להיות קטע אינסטרומנטלי, ווקלי או מוזיקה משולבת מילים[2].
  • הלבוש: בעבר התחרו המתעמלות בבגדי גוף פשוטים, או לבושות באוברולים צמודים. היום החוקה מאפשרת למתעמלות ללבוש גם בגד גוף עם חצאית קצרה. אין הגבלה על צבע הבגד, אך הוא חייב להיות צמוד. בדרך כלל הבגדים מלאי צבעים ומסוגננים ועליהם מודבקות אבנים נוצצות. רצוי שהבגד יהיה מותאם לאופי התרגיל, המוזיקה והמכשיר איתו המתעמלת מבצעת את התרגיל. בגדי הגוף מעוצבים ונתפרים באופן אישי לכל מתעמלת על ידי תופרת מקצועית.
  • הנעליים: הנעלים אותן נועלות המתעמלות הן נעלי חצי כף רגל, העשויות מעור, דמויות עור, או בד בצבע בז'. הנעל מכסה רק את החלק הקדמי של כף הרגל ומחוזקת על ידי שתי גומיות מעל העקב. הנעל מסייעת למתעמלות לבצע סיבובים על המשטח, ומגנה על אצבעות כף הרגל.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדים בחוג התעמלות בקריית אתא

התעמלות אומנותית הוא ענף התעמלות אשר התפתח בתחילת המאה ה-20 ואשר הוכר כספורט על ידי הפדרציה הבינלאומית להתעמלות בשנת 1963. בענף זה, המשתתפות מתחרות בארבעה תרגילים עם מכשירי יד: חישוק, אלות, סרט וכדור. התרגילים משלבים תנועות בלט, אקרובטיקה ומחול, ומתבצעים בליווי מוזיקה, על משטח בגודל 14X14 מטר. אליפות העולם הראשונה בהתעמלות אמנותית נערכה בבודפשט בשנת 1963. האליפות נערכה תחילה אחת לשנתיים ומאז תחילת שנות ה-90 נערכת כל שנה. בשנת 1984, הוכרה ההתעמלות האומנותית כענף אולימפי ונוספה לראשונה למשחקי לוס אנג'לס 1984.

התעמלות אמנותית נוצרה בעקבות ההתמזגות של כמה סגנונות:

  1. הענף של התעמלות אסתטית נוצר הודות לפרנסוא דל סרט (1811–1871). הוא הכריז שלגוף יש שפה משלו, כך נוצר ביטוי "שירת הגוף". באותה תקופה הייתה תשוקה לימי קדם שבהם ניתנה חשיבות רבה לשלמות הגוף. הוא המציא את העקרונות לאמצעי ביטוי שהשפיעו מאוד על ההתעמלות: עקרון הקשר בין תנועות הגוף והמצב הרגשי, עיקרון של התמזגות ושיתוף פעולה בין חלקי הגוף הרבים כמו גלים שונים, עקרון ההתנגדות תוך כדי תנועה, לדוגמה מצב מנוגד בין רגליים וידיים.
  2. התעמלות ריתמית (מהמילה "קצב") – סוג של פעילות גופנית שהאלמנט החשוב בה הוא ליווי מוזיקלי. היא נוצרה הודות לאמיל ז'אק-דאלקרוז (1865–1950) שהיה מורה למוזיקה ושירה מז'נבה והשתמש בריתמיקה כהכנה לנגינה בכלי. לאחר מכן התחיל דאלקרוז להציג את הריתמיקה כאמצעי לחינוך כוח רצון, חיזוק של בריאות גופנית ונפשית והתפתחות הרמונית של בני האדם.
  3. התעמלות בריקוד – נוצרה הודות לג'ורג' דמיני (1850–1917), מורה ופיזיולוג צרפתי שהוכיח את חשיבותם של התרגילים לשחרור ומתיחות השרירים, תנועות הריקוד ותרגילים עם מכשירים כגון אלות, מקלות, זרי פרחים וכו' שליוו את התפתחותם של התכונות הבאות: גמישות, זריזות, קואורדינציה, יציבה טובה, חינניות ושטף תנועה.
  4. ריקוד חופשי אשר פותח על ידי איזדורה דאנקן (1891–1927); דנקן התנגדה למערכת העקרונות של הבלט הקלאסי ועשתה שימוש בתנועות המערבות ספורט והתעמלות אמנותית. איזדורה דאנקן ראתה כאידיאל את תנועות הריקוד העתיקות, תנועות של ריצות והליכות פשוטות. היא הייתה הראשונה שסירבה להשתמש במחוך וטריקו והופיעה בטוניקות ארוכות ויחפה. היא גם השתמשה בריקודיה בצעיפים, שמזכירים לנו את הסרט המודרני.

התמזגות של ארבע תנועות אלו השפיעו על התפתחותה של התעמלות אמנותית – ענף שמאחד בתוכו את הריקוד ואת הקושי של התעמלות, את האסתטיקה והחן.

בשנת 1941 ארגנו אליפות בלנינגרד בברית המועצות (סנקט פטרבורג היום), התחרות הראשונה בהתעמלות אמנותית. בשנות ה-40 נבלמה התפתחות ההתעמלות האמנותית בברית המועצות, כמו גם ענפי ספורט אחרים, בגלל מלחמת העולם השנייה. בשנת 1948 התקיימה אליפות ברית המועצות הראשונה. בסוף שנות ה-40 המציאו תוכנית וחוקה לתחרויות. מכאן ואילך התקדמה התפתחות הענף במהירות רבה ועלה מספר הספורטאיות, שהתחילו להתעניין בענף ספורט הזה.

משנת 1949 התקיימו מדי שנה אליפויות ברית המועצות, ומ-1965 גביע ברית המועצות. בשנת 1954 התחילו הספורטאיות החזקות ביותר לקבל תוארי "מאסטר הספורט", ומתעמלות התחילו לצאת להופעות במדינות שונות כגון בלגיה, צרפת ומדינות מזרח אירופה.

לאחר מכן, ב-1963, הוכרזה התעמלות אמנותית כענף ספורט על ידי איגוד ההתעמלות העולמי. ב-1960 נערכה בסופיה שבבולגריה התחרות הבינלאומית הראשונה ולאחר כשלושה חודשים בדצמבר 1963 נערכה בבודפשט שבהונגריה תחרות בשם גביע אירופה. לעומת זאת כאשר בדקו את התוצאות, גילו שמעבר למדינות אירופאיות שהשתתפו בתחרות, היו גם מדינות אחרות. ולכן החליטו להכריז על תחרות זאת אליפות העולם הראשונה ואלופת התחרות הייתה מתחרה ממוסקבהלודמילה סבינקובה. באליפות העולם הראשונה התחרו בנות לפי החוקה, שהייתה מקובלת בברית המועצות באותה תקופה.

ב-1967 נוצר סוג תחרותי חדש בתרגילים קבוצתיים ובאותה שנה התקיימה אליפות עולם בתרגילים קבוצתיים. נבחרת ברית המועצות זכתה אז במקום הראשון. מ-1978 התחילו להתקיים אליפויות אירופה.

החל ב-1963 התחילו להתקיים אליפויות עולם פעם בשנתיים, כל שנה אי זוגית, ובכל שנה זוגית מ-1978 עד 1992 התקיימו אליפויות אירופה. מ-1982, אליפויות עולם ואירופה מתקיימות כל שנה.

מ-1984 התעמלות אמנותית היא ענף אולימפי. מייסודו של הענף עד סוף שנות ה-80 המדינות החזקות ביותר היו ברית המועצות ובולגריה. בשנות ה-90 אחרי שברית המועצות התחלקה למדינות שונות וכל המדינות האלו התחילו לפתח את ההתעמלות האמנותית באופן עצמאי, התחרות ביניהן גדלה והבולטות ביותר היו רוסיה, בלארוס, אוקראינה וגם בולגריה. גם המדינות האירופאיות התקדמו והחזקות ביניהן היו ספרד, צרפת, גרמניה ואיטליה.

מבנה התחרויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אליפויות רשמיות, כגון אליפות העולם ואליפות אירופה, כוללות עד 9 תחרויות, מהן 6 ליחידות ו-3 לקבוצות.

המתכונת הנוכחית של אליפות העולם:

בחמשת הימים הראשונים נערכות תחרויות היחידות. ביומיים האחרונים תחרויות הקבוצות.

יחידות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בארבעת הימים הראשונים מבצעות המתעמלות תרגיל אחד בכל יום, כאשר ביומיים הראשונים מתבצעים תרגילים ב-2 מכשירים (למשל בשנת 2011 חישוק וכדור) וביומיים הבאים שני המכשירים האחרים (ב-2011 אלות וסרט). כל מדינה רשאית לרשום לתחרות מקסימום 4 מתעמלות, כאשר בכל מכשיר מתחרות לא יותר מ-3 מתעמלות. בערב היום השני, לאחר שכל המתעמלות סיימו להתחרות בשני מכשירים, נערכות תחרויות הגמר במכשירים האלה, אליהן עולות 8 המתעמלות שהשיגו את הציונים הטובים ביותר בכל מכשיר (עם הגבלה של 2 מתעמלות ממדינה אחת). אותו תהליך חוזר בשני המכשירים האחרים בערב היום הרביעי. באותו יום נקבע גם הדירוג הקבוצתי, על פי 10 התוצאות הטובות (מתוך 12) של המתעמלות מכל מדינה.

24 המתעמלות הטובות בדירוג הכולל (בהגבלה של שתיים ממדינה), על פי חישוב של שלוש התוצאות הטובות שלהן, מעפילות לגמר קרב רב, אשר נערך ביום החמישי של התחרות. בתחרות הקרב רב מבצעות המתעמלות פעם נוספת את כל ארבעת התרגילים, והדירוג נקבע על פי סיכום התוצאות בכל המכשירים. תחרות קרב רב היא החשובה ביותר, והיחידה אשר נערכת במשחקים האולימפיים.

קבוצות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביום הראשון של תחרות הקבוצות נערכת תחרות הקרב רב, אשר כוללת את שני התרגילים - תרגיל אחד עם חמישה מכשירים זהים (ב-2011 5 כדורים), ותרגיל שני עם שלושה מכשירים מסוג אחד ושניים מסוג אחר (ב-2011 3 סרטים ו-2 חישוקים). סיכום התוצאות בשני התרגילים קובע את הדירוג. תחרות קרב רב היא היחידה בתוכנית האולימפית.

ביום השני מתקיימות תחרויות הגמר בכל תרגיל בנפרד, בהן משתתפות 8 קבוצות שהשיגו את התוצאות הטובות ביותר בכל תרגיל ביום הראשון.

גברים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד סוף המאה ה-20 היה ענף זה נשי בלבד, אבל אז החלו ביפן לערוך גם תחרויות התעמלות אמנותית לגברים. בנים יפנים מבצעים תרגילים קבוצתיים ללא מכשיר ותרגילים אישיים עם מכשירי יד שונים מהתעמלות אמנותית של נשים כגון חישוקים קטנים, אלות וחבל.

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

אירה ריסנזון
ערך מורחב – התעמלות אמנותית בישראל

ענף ההתעמלות האמנותית הוא ענף הספורט האולימפי המוביל בישראל ביחד עם ענפי הג'ודו והשיט. ישראל אירחה את אליפות אירופה בהתעמלות אומנותית לראשונה בישראל בחולון ב-2016, ותארח אותה פעם נוספת ב-2022 בתל אביב-יפו[3].

מדליות באליפויות העולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה מקום מדליה מתעמלות תחרות
2011 מונפלייה, צרפת ארד נטע ריבקין חישוק
2011 מונפלייה, צרפת ארד נבחרת ישראל סרטים וחישוקים
2014 איזמיר, טורקיה כסף נבחרת ישראל אלות
2017 פזארו, איטליה ארד לינוי אשרם קרב-רב
2017 פזארו, איטליה ארד לינוי אשרם סרט
2018 סופיה, בולגריה כסף לינוי אשרם קרב-רב
2018 סופיה, בולגריה כסף לינוי אשרם חישוק
2018 סופיה, בולגריה ארד לינוי אשרם סרט
2019 באקו, אזרבייג'ן כסף לינוי אשרם חישוק
2019 באקו, אזרבייג'ן כסף לינוי אשרם אלות
2019 באקו, אזרבייג'ן כסף לינוי אשרם סרט
2019 באקו, אזרבייג'ן כסף לינוי אשרם, ניקול זליקמן, ניקול וורנקוב, יוליאנה טלגין צוות
2019 באקו, אזרבייג'ן ארד לינוי אשרם כדור
2019 באקו, אזרבייג'ן ארד לינוי אשרם קרב-רב
2022 סופיה, בולגריה כסף נבחרת ישראל קרב-רב
2022 סופיה, בולגריה כסף נבחרת ישראל חישוקים
2023 ולנסיה, ספרד זהב נבחרת ישראל קרב-רב
2023 ולנסיה, ספרד ארד דריה אטמנוב קרב-רב
2023 ולנסיה, ספרד זהב נבחרת ישראל סרטים וכדורים

במשחקים האולימפיים, סיימה נבחרת ישראל במקום השישי בגמר (בייג'ינג 2008, ריו דה ז'ניירו 2016), נטע ריבקין סיימה במקום שביעי (לונדון 2012), לינוי אשרם זכתה במדליית הזהב וניקול זליקמן סיימה במקום שביעי (טוקיו 2020).

במהלך השנים המתעמלות האמנותיות הישראליות זכו גם בעשרות מדליות בסבבי הגביע העולמי ובמדליות באליפויות אירופה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 13x13 מטר ועוד שולי ביטחון של חצי מטר בכל צד. ראו בדף התקנות של איגוד ההתעמלות, עמוד 26
  2. ^ על פי סעיף 3 בתקנון המשחקים האולימפיים קיץ 2012 [1]
  3. ^ אורן אהרוני, רשמית: ישראל תארח את אליפות אירופה בהתעמלות אמנותית ב-2022, באתר ynet, 31 באוגוסט 2019