התחנה לחקר ציפורי ירושלים
 | |
| שלט כניסה לאתר | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| תאריך הקמה | 1994 |
| מייסדים | עמיר בלבן וגדעון פרלמן |
| מיקום | |
| מדינה |
 ישראל |
| מיקום |
ירושלים  |
| שכונה | גן סאקר |
| קואורדינטות | 31°46′47″N 35°12′22″E / 31.77985746°N 35.20616055°E |
| האתר הרשמי | |
 | |
  | |
התחנה לחקר ציפורי ירושלים על שם נילי ודוד הוקמה בשנת 1994, והיא אתר הטבע העירוני הקהילתי הראשון בירושלים.
ירושלים משמשת נקודת עצירה לעשרות אלפי ציפורים נודדות, והתחנה שבתחומה אוספת מידע על הרגלי הנדידה ועל מצבם של עופות שונים המגיעים אליה. בנוסף לסקר ולמחקר, התחנה פתוחה לציבור ומקיימת פעילויות להעלאת מודעות לתחום הצפרות, ולעידוד שמירה על הטבע.
התחנה שוכנת בפאתי גן סאקר, סמוך למשכן הכנסת ולבית הקברות שייח' באדר, ומכונה בפי כל 'הצפריה' או הציפוריה'.
טיבוע ציפורים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – טיבוע עופות
התחנה עוסקת באופן רוטיני בטיבוע של הציפורים המגיעות אליה.
בתהליך הטיבוע, ציפור נלכדת ברשת ערפל שמיועדת לכך, עוברת תהליך של זיהוי, גיול (קביעת גיל), קביעת זוויג (במידה והדבר אפשרי. לא תמיד ניתן לקבוע אם מדובר בזכר או בנקבה) ומספר מדידות. המדידות מאפשרות למטבע, כאיש מקצוע, לדעת אם הציפור זה עתה הגיעה מחלקו הראשון של המסע, או כבר שוהה זמן מה בנקודת העצירה הנתונה ועומדת להמשיך בנדידה.
בסיום התהליך, עונדים לציפור טבעת אלומיניום על אחת הרגלים. לכל טבעת יש מספר סידורי אחר, ושם של האוניברסיטה האחראית על אותו טיבוע. חלק קטן מהציפורים נלכדות פעם נוספת, וכך נצבר לאורך השנים מידע רב אודות הרגלי הנדידה של הציפורים.
תצפיות מתוך מסתור[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתחנה לחקר ציפורי ירושלים נבנה מבנה בעל חלון רחב אך נמוך לכל רחבו, המאפשר ליושבים מאחוריו לצפות בציפורים ובבעלי החיים מבלי להפריע להם. מול מסתור ברכה (נתרם על ידי קרן ברכה) מוקמו מספר בתי גידול שונים: בריכה מלאכותית מהווה מספר סוגים של בתי גידול לחים, עשביה נמוכה (בתה) משרתת ציפורים אוכלות זרעים, סבך של עצים ושיחים משרת את ציפורי השיר הקטנות המעדיפות להסתתר במהלך היום, ועצים גבוהים מעט יותר משרתים עורבים, שלדגים ועוד ציפורים גדולות יחסית.
חשיבותה של ירושלים במסלול הנדידה[עריכת קוד מקור | עריכה]
עופות גדולים כגון חסידות ועגורים עפים בתעופה פאסיבית, בדאיה, ולכן מעדיפים לנדוד בשעות היום החמות ומעל למישור החוף או מעל לערבה ובקעת הירדן. במסלולים אלה הם נהנים מתרמיקות ונודדים בקלות. הציפורים הקטנות יותר לעומת זאת, אינן דואות, הן עפות תעופה אקטיבית ומנפנפות בכנפיהן לאורך כל הדרך. הציפורים שנודדות בתעופה אקטיבית מעדיפות לנדוד בשעות ובמקומות הקרירים, ולכן הן נודדות מעל לגב ההר בשעות החשכה. ירושלים היא הנקודה הדרומית ביותר שבה יש מזון, מים וצמחייה להסתתר בה בשעות היום.
הבניין החי[עריכת קוד מקור | עריכה]
מרכז המבקרים ע"ש גוטמן הוא המבנה החי הראשון בישראל: בקירות הוטמנו כ-70 תיבות קינון בגדלים שונים. הקירות מחופים באבנים בלתי אחידות כדי ליצור חריצים, כוכים ומחילות לחיות בר קטנות. בכך הם משמשים מחסה ובית לציפורים, חיות קטנות וצמחים שביתם עלול היה להיפגע בבניית מבנה רגיל. על הגג החי הוטמנו מעל 700 פקעות של פרחי ארץ ישראל, המספקים צוף וזרעים לחיות בר קטנות: דבורים, לטאות ופרפרים מגיעים לגג בכל שעות היום. תוכו של המבנה מכיל את הגלריה ע"ש גייל רובין, בה מוצגות תערוכות אומנות בנושאי טבע.
תחומי העיסוק הנוספים של התחנה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתחנה לחקר ציפורי ירושלים מתקיימים סיורים של בתי ספר לצד כינוסים מקצועיים בנושאים כגון אדריכלות ירוקה ופיתוח בר קיימא.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של התחנה לחקר ציפורי ירושלים
