התחייה היוונית (אדריכלות)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
התחייה היוונית
המוזיאון הארכאולוגי הלאומי באתונה, יוון
המוזיאון הארכאולוגי הלאומי באתונה, יוון
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע כללי
אזור גאוגרפי צפון אירופה וארצות הברית
טווח תאריכים סוף המאה ה-18 ותחילת המאה ה-19
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
בית האופרה המלכותית בקובנט גארדן
שער ברנדנבורג-המבנה הראשון בגרמניה בסגנון התחייה היוונית
הקפיטול בוושינגטון
מקדש יווני צבעוני על פי היטורף

התחייה היוונית היא סגנון באדריכלות אשר רווח בסוף המאה ה-18 ובתחילת המאה ה-19 בעיקר בצפון אירופה ובארצות הברית. התחייה היוונית נחשבת לשלב האחרון בהתפתחות האדריכלות הנאו קלאסית, והשימוש הראשון במונח נעשה ב-1842.

אדריכלי סגנון התחייה היוונית ראו בעצמם אנשי מקצוע מעולים, והרבו בהשתלמויות ובלימוד ארכאולוגי של סגנון הבניה והעיצוב האדריכלי בתקופת יוון העתיקה.

הגילוי מחדש של יוון הקלאסית[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות ההערכה העצומה שנרכשה ליוון העתיקה ולתרבותה בקרב שכבת המשכילים באירופה, הרי שכמות המידע האמיתי שבידם עד לאמצע המאה ה-18 הייתה מועטה. המידע אודות המבנים השונים התבסס בעיקר על כתבים היסטוריים ולא כלל מחקר ארכאולוגי מעשי. הביקור באתרים היה קשה וכרוך בסכנות רבות. למעשה, עד לתקופה זו, רק מעטים הגיעו לאתונה וסיירו באתרי העתיקות שלה, בלי שנערך בהם כל מחקר מדעי מוסדר. בשנת 1762 פורסם ספר המחקר הראשון אודות עתיקות יוון פרי עבודתה של משלחת פרטית בריטית.

צפון אירופה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צפון אמריקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ארצות הברית – אדריכלות בסגנון התחייה היוונית הוצגה בארצות הברית בעיקר בזכותו של תומאס ג'פרסון. בשנת 1803 מינה את האדריכל בנג'מין הנרי לטרוב כמפקח על הבנייה הציבורית בארצות הברית. המבנה המפורסם ביותר שלו הוא הקפיטול בוושינגטון הבירה, אך בנוסף אליו תכנן מבני ציבור נוספים בסגנון זה. תלמידי לטרוב המשיכו את דרכו האדריכלית כשתכננו את רוב המבנים הממשלתיים בארצות הברית, שנבנו במאה ה-19.
  • קנדה – הושפעה גם היא מן הבנייה המאסיבית בסגנון התחייה היוונית של שכנתה מדרום, אם כי במידה צנועה יותר ופחות ראוותנית.

צבעוניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניגוד לרושם המתקבל מן המבנים המאוחרים שניבנו בסגנו האדריכלי של התחייה היוונית, ולפיו כל המבנים היו בגוונים של לבן, הרי שממצאים בחפירות ארכאולוגיות העלו כי ייתכן וחלק מן המבנים היו צבועים גם בצבעים אחרים.

האדריכל הצרפתי ז'ק איגנס היטורף טען כי המקדשים ביוון העתיקה היו צבועים בגוון של אוכרה, ואילו הפיתוחים והקישוטים של המבנה הודגשו באדום, כחול, ירוק, וזהב. רעיונות אלה עוררו חילוקי דעות עזים בקרב אנשי המקצוע, מכיוון שאצרו בתוכם קריאת תיגר מהותית על הרעיון האוטופי הטבעי והנקי של העבר הקלאסי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא התחייה היוונית בוויקישיתוף