התזמורת הממלכתית של ברלין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
התזמורת הממלכתית של ברלין
Staatskapelle Berlin
מקהלת הנערים של וינה, אגודת הזמר הווינאית, המקהלה הפילהרמונית ברטיסלאבה, התזמורת הממלכתית של ברלין – מוזיקפראיין
מקהלת הנערים של וינה, אגודת הזמר הווינאית, המקהלה הפילהרמונית ברטיסלאבה, התזמורת הממלכתית של ברלין – מוזיקפראיין
תאריך ייסוד 1570
מיקום ברלין, גרמניהגרמניהגרמניה
אולם קונצרטים Staatsoper Unter den Linden
מנצח כריסטיאן תילמן (מיועד)
פרסים אקו קלאסיק להרכב/תזמורת עריכת הנתון בוויקינתונים
www.staatskapelle-berlin.de
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

התזמורת הממלכתית של ברליןגרמנית: Staatskapelle Berlin) היא תזמורת האופרה של ברלין.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשיתה של התזמורת בשנת 1570, כאשר יואכים השני, הנסיך הבוחר מברנדנבורג, ייסד תזמורת בחצרו. בשנת 1701 הוביל סיפוחם של הנסיכים הבוחרים מברנדנבורג למלך פרוסיה להגדרת התזמורת כ"תזמורת החצר של מלך פרוסיה" ("Königlich Preußische Hofkapelle") והיא כללה כ-30 נגנים. התזמורת התחברה אל אופרת החצר המלכותית, מייסודו של פרידריך הגדול בשנת 1742. בין המוזיקאים ידועי השם ששמם נקשר עם התזמורת היו קרל פיליפ עמנואל באך, פרנץ בנדה ויוהאן יואכים קוונץ.

הקונצרט הראשון שנתן ההרכב לקהל רחב יותר, מחוץ לחצר המלכות, התקיים ב-1 במרץ 1783 ב"מלון פאריז", בניצוחו של יוהאן פרידריך רייכארדט, הקאפלמייסטר (מנהל מוזיקלי של ההרכב. אחרי כניסתו של ג'אקומו מאיירבר לתפקיד הקאפלמייסטר, משנת 1842, התרחב תפקיד התזמורת וסדרה שנתית ראשונה של קונצרטים למנויים יצאה לפועל. התזמורת ניגנה יצירות משל וגנר, מנדלסון ואוטו ניקולאי בביצועי בכורה, חלקם עולמיים וחלקם בגרמניה.

המנהל המוזיקלי של התזמורת, ה"שטאטסקאפלמייסטר" (Staatskapellmeister), תופס משרה מקבילה באופרה של ברלין. כיום מחזיק בשתי המשרות, מאז 1992, דניאל בארנבוים. מאז שנת 2000 נושא בארנבוים בתואר "מנצח למשך חייו" של התזמורת. בארנבוים והתזמורת הממלכתית של ברלין ערכו כמה הקלטות לחברת טלדק.[1][2]

מנהלים מוזיקליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Andrew Clements (2004-02-27). "Schumann: The Symphonies, Staatskapelle Berlin/ Barenboim". The Guardian. נבדק ב-2009-02-08.
  2. ^ Anthony Holden (2006-04-02). "Classical CDs: Mahler". The Observer. נבדק ב-2009-02-08.