השילוח (כתב עת ישראלי)

השילוח
מו"ל	קרן תקווה
תאריכי הופעה	אוקטובר 2016 – הווה (כ־7 שנים ו־28 שבועות)
שפה	עברית
מדינה	ישראל
	hashiloach.org.il

אין לבלבל ערך זה, העוסק בכתב עת שהחל לצאת ב-2016, עם הערך "השילוח (כתב עת)", העוסק בכתב עת עברי בעריכת אחד העם.

השילוח - כתב עת ישראלי להגות ומדיניות הוא כתב עת מודפס בעל גרסה מקוונת היוצא לאור בירושלים בחסות המרכז לחירות ישראלית (לשעבר קרן תקווה ישראל). כתב העת ראה אור לראשונה באוקטובר 2016 והוא הופיע תחילה חמש פעמים בשנה, והחל באמצע 2022 - ארבע פעמים בשנה. לכתב העת תפוצה של כמה אלפי מנויים, חלקם במסגרת מנוי על ספריית "שיבולת".

מאפיינים עיקריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל גיליון, בן כ-200 עמודים, כולל מאמרים העוסקים בסוגיות של הגות ומדיניות, לצד מאמרי ביקורת ורשימות אקטואליות קצרות. בין הנושאים המטופלים בו: מזרח תיכון ואסטרטגיה, כלכלה ומבנה המשק, זהות לאומית וסוגיות ממשל, ושאלות של משפחה, חינוך וחברה - לצד מאמרים בהגות יהודית וציונית. 'השילוח' שואף לקיים דיון מעמיק הפונה לקהל רחב. הקו הכללי של השילוח הוא שמרנות ליברלית.^[1]

גיליון טיפוסי של השילוח כולל כמה חטיבות. חטיבת "כיכר ציון" כוללת מאמרי דעה, ארוכים מן המקובל בעיתונות היומית, מאת חברי המערכת וכותבים אורחים, תגובות קוראים לגיליונות קודמים, ומדור "הכרוניקה" העוקב אחר סוגיות אקטואליות. לב הגיליון הוא חטיבת המאמרים הארוכים - כשישה מאמרים, רובם עשויים בסוגת המסה העיונית, בעניינים שונים של מדיניות והגות. החטיבה הסוגרת את הגיליון כוללת מדורים: "קלאסיקה עברית", ובו מונגש טקסט ישן ממיטב הכתיבה העברית, עם הקדמה וביאורים; שני מאמרי ביקורת ארוכים יחסית, בדרך כלל על ספרי עיון חדשים; מדור סקירות הספרים "קריאה ראשונה", מאת חברי המערכת, ומדורו של מבקר הספרות אריק גלסנר "קריאה שנייה" המציע מסה עיונית בתחום הספרות; והמדור "שיחה עולמית" הסוקר מאמרים בעיתוני העולם העוסקים בנושאים אקטואליים ועקרוניים שקוראי העיתונים הישראליים ממעטים להיחשף אליהם.

על פי תיאורו העצמי של כתב העת, המופיע בעמוד הגב שלו, כתב העת "מבקש להיות בית לכתיבה מעמיקה, רעננה ורחבת יריעה על כל מה שחשוב לנו כבני אדם, כיהודים וכציונים - מן השאלות הגדולות של הקיום האנושי בן זמננו ועד לדיון המושכל במדיניות הציבורית הראויה לישראל. 'השילוח' נועד להיות במה לדיון ללא מורא וללא משוא פנים, אך מתוך כבוד עמוק למורשת התרבותית של הציוויליזציה המערבית, ובמיוחד לזו שלנו, שמקורה בציון".

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההשראה לשמו של כתב העת באה מ"השילוח", ירחון עברי מסוף המאה ה-19 שנוסד באודסה על ידי אחד העם, שנתכנה על שם מעיין השילוח בירושלים. על פי האמור בגב הגיליונות, שם זה נבחר משום שהנביא ישעיהו דימה ל"מי השילוח ההולכים לאט" "את האמת היוצאת מירושלים: מרחיקת ראות, יסודית - ולא פעם מציעה מבט שונה מזה של השיח השגור".

הגיליון הראשון זכה לחשיפה בזכות מאמרה של שרת המשפטים איילת שקד, שבו היא פרשה את השקפת עולמה על אודות מקומה של הרשות השופטת בדמוקרטיה, שוק חופשי ויחסי דת ומדינה.^[1]^[2] הגיליון השלישי, שכלל מאמרי ביקורת על חזון ארבעת השבטים של הנשיא ראובן ריבלין ומאמר המערער על היחס המועדף שלה זוכה החקלאות בישראל, עורר גם הוא פולמוסים. גיליון 4 הוקדש כולו לציון חמישים שנה לשחרור ירושלים ואירח את ראש עיריית ירושלים ניר ברקת. בגיליון החמישי פורסם מאמר מאת יאיר לפיד על מהותו של המרכז הפוליטי בישראל.^[3]^[2] בגיליון השישי השתתף חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ', ששטח את תוכנית ההכרעה ותפיסתו לפתרון מעמד יהודה ושומרון.^[4] בגיליון 11 פרסם גיל ברינגר, יועצה של שרת המשפטים איילת שקד, ביקורת על עודף הסמכויות של היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה לתפיסתו, לקראת דיונים בהצעת חוק שהוגשה בנושא מינויים של היועצים המשפטיים.^[5]

מו"ל כתב העת הוא עמיעד כהן; העורך הראשי מהקמת כתב העת ועד גיליון 36 שלו, גיליון אדר-שני תשפ"ד, מרץ 2024, היה ד"ר יואב שורק. בחודש זה נכנס לתפקיד העורך הראשי ד"ר שגיא ברמק. עורך המשנה הוא צור ארליך. סגני העורך בגיליונות הראשונים היו דביר שוורץ ויצחק מור. אחריהם נכנסו לתפקיד עו"ד ליאת נטוביץ'-קושיצקי וד"ר אלון שלו. יובל סימן-טוב החליף בתפקיד את אלון שלו.