הר פוג'י

הר פוג'י
富士山
	הר פוג'י בזריחה
אתר מורשת עולמית
	הר פוג'י, מקום קדוש ומקור השראה אמנותית
	האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 2013, לפי קריטריונים 3, 6
שטח האתר	207.02 קילומטרים רבועים
שטח אזור החיץ	496.27 קילומטרים רבועים
מידע כללי
סוג הר	הר געש שכבתי
על שם	Fuji district
גובה	3,776 מטר
שטח	19,311.9 הקטאר
מדינה	יפן
מיקום	האי הונשו
מספר הר געש	283030
התפרצות אחרונה	1707
העפלה ראשונה	663 על ידי נזיר אלמוני
מסלול ההעפלה הקל	צעידה
קואורדינטות	35°21′28.8″N 138°43′51.6″E / 35.358000°N 138.731000°E
	(למפת יפן רגילה) טוקיו אוסקה סאפורו סנדאי ניאיגטה פוקואוקה נהה ד.; קו.; צ.; קו.; סין רוסיה ים יפן האוקיינוס; השקט; הר פוג'י

הר פוג'י (ביפנית: ‏富士山^ⓘ‏^?‏, פוּגִ'י-סָאן) הוא הר געש במרכז האי הונשו, הגדול באיי יפן. זהו ההר הגבוה ביותר ביפן, המתנשא לגובה של 3,776 מטרים. הר פוג'י הוא הר געש פעיל, והתפרצותו האחרונה ארעה בשנת 1707.

להר פוג'י מקום מיוחד בתרבות היפנית, בה הוא מקודש. במשך מאות שנים הייתה ההעפלה על ההר טקס דתי, כתות מסוימות סגדו להר לבדו, וציירים יפנים רבים ציירו את ההר בסדרות ציורים מפורסמות. כיום הר פוג'י הוא אתר תיירותי מהפופולריים ביפן, וכ-200,000 איש מעפילים לפסגת ההר מדי שנה.

לעיתים מוזכר ההר במערב בשם "פוּגִ'י-יָאמָה", אך מדובר בקריאה שגויה של הקאנג'י המרכיבים את השם "פוג'י-סאן". מקור השם של ההר אינו ברור: הקאנג'י בשם ההר משמעותם "עושר" ו"שפע", אך ככל הנראה הם נבחרו מטעמי הגייה ולא מטעמי משמעות. על-פי פירוש עממי, פירוש השם הוא "אין כמוהו", ואילו אגדה עתיקה טוענת כי משמעות השם היא "בן-אלמוות".

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הר פוג'י מתנשא לגובה של 3,776 מטרים ופסגתו היא הנקודה הגבוהה ביותר ביפן. ביום נאה ניתן לראות את ההר מטוקיו הנמצאת במרחק כ-100 קילומטר. פוג'י מצוי בשטח הפארק הלאומי פוג'י-הקונה-איזו, הנחשב לפארק המתויר ביותר ביפן.

מבחינה אדמיניסטרטיבית, ההר נמצא על הגבול בין המחוז שיזואוקה למחוז יאמאנאשי. ההר מוקף ב-5 אגמים: אגם קָאווָאגוּצִ'י, אגם יָאמָאנָאקָה, אגם סָאי, אגם מוֹטוֹסוּ ואגם שוֹגִ'י.

הטמפרטורה בפסגת ההר נמוכה מאוד בגלל גובהה: הנמוכה ביותר שנרשמה באזור היא 38.0°C- והגבוהה ביותר עומדת על 17.8°C. במרבית חודשי השנה מכוסה הפסגה בשלג.

גאולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבחינה גאולוגית מסווג הר פוג'י כהר געש שכבתי – הר געש המורכב משכבות של טפרה וקילוחי לבה בהרכבים שונים המורבדות לסירוגין.

פוג'י נמצא סמוך לצומת משולש^[2] בו נפגשים שלושה לוחות טקטונים: לוח אוחוצק, הלוח האמורי והלוח הפיליפיני. מפגש בין-לוחי זה מתאפיין בפעילות טקטונית המתבטאת באזור הפחתה בו נוחת הלוח הפיליפיני אל מתחת ללוח האמורי. הפחתה זו מזינה את הגעשיות של הר הגעש.

היסטוריה געשית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הר הגעש פעיל, והוא התפרץ כ-20 פעמים במהלך ההיסטוריה היפנית. בעת התפרצות געשית פולט ההר זרמי לבה, סלעי סקוריה ואפר געשי.

מדענים הצליחו לזהות ארבעה מחזורים געשיים במבנה הר הגעש. המחזור העמוק ביותר, המכונה "סֵן-קוֹמִיטָקֵה" או "אשיטקה",^[3] מתבטא בשכבת אנדזיט אשר התגלתה רק לאחרונה במעמקי ההר. גילו של מחזור זה מוערך בכ-700 אלף שנים. מעליו נמצא מחזור "קוֹמִיטָקֵה-פוּגִ'י" – שכבת בזלת שנוצרה לפני כמה מאות אלפי שנים. המחזור השלישי, "פוג'י הישן", נוצר לפני כ-100,000 שנים, ומחזור "פוג'י החדש" החל ככל הנראה לפני כעשרת אלפים שנים.

ההתפרצויות המוכרות ביותר של ההר הן התפרצות ג'וֹגָאן והתפרצות הוֹאֶי. התפרצות ג'וגאן התרחשה בשנת 861 (השנה השישית של תקופת ג'וגאן, מכאן שמה), ובמהלכה נפלטו כמויות לבה גדולות. זרמי הלבה מילאו את אגם סֵנוּמִי ויצרו שני אגמים אשר קיימים עד היום - אגם סאי ואגם שוג'י. מקום ההתפרצות מכוסה היום ביער אאוקיגהארה.

התפרצות הואי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – התפרצות הואי של הר פוג'י

ההתפרצות האחרונה, המכונה "התפרצות הואי", החלה ב-16 בדצמבר 1707 ונמשכה עד 1 בינואר 1708. במהלך ההתפרצות נוצר על מדרון הר הגעש לוע חדש.

ההתפרצות, הידועה גם כ"ההתפרצות הגדולה של הואי", החלה כחודשיים לאחר רעידת האדמה בהוֹאֶי, אחת מרעידות האדמה החזקות בהיסטוריה של יפן. התפרצות זו לא כללה זרמי לבה גדולים, אך במהלכה נפלטו כמויות עצומות של סקוריה ואפר געשי, אשר הגיעו עד לאדו (טוקיו של היום), הנמצאת במרחק של 100 קילומטרים מההר. מוערך כי כמות הטפרה שנפלטה בהתפרצות עמדה על 800 מיליון מ"ק. האפר שנפל מסביב להר יצר סכרים טבעיים, אשר נפרצו בעקבות הגשמים בקיץ 1708. הדבר גרם לשיטפון בעמק אשיגארה.

נוסף על התפרצויות אלה, התפרץ פוג'י 16 פעמים מאז שנת 781. מרבית ההתפרצויות אירעו בתקופת הייאן, בעוד שבין שנת 1083 ל-1511 לא אירעו התפרצויות.

טיפוס על ההר ונוכחות צבאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

העלייה הראשונה המתועדת על הר פוג'י ארעה בשנת 663 על ידי נזיר בודהיסטי לא ידוע. בגלל מעמד הקדושה של ההר בתרבות היפנית, על הנשים נאסר לעלות על ההר עד לתחילת תקופת מייג'י. מאז, הפך ההר לאתר תיירותי פופולרי. עם זאת, אומר פתגם יפני מפורסם כי טיפש יהיה מי שלא יעלה על ההר פעם אחת בחייו - ורק טיפש יעלה עליו פעמיים. הזר הראשון שעלה על ההר היה רטרפורד אלקוק, השליח הבריטי הראשון ביפן, בשנת 1860.

לאורך ההיסטוריה של יפן, בסביבות ההר תמיד הייתה נוכחות צבאית: הסמוראים נהגו להתאמן למרגלות ההר, ליד הכפר גוֹטֵנבָה, והשוגון מינאמוטו נו יוריטומו ערך טקסי יָאבוּסָאמֵה (טקס דתי של קשתות רכובה) באזור. מאז שנת 2006, במקום נמצאים בסיסים של צבא יפן ושל חיל הנחתים האמריקני.

תיירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כ-200,000 בני-אדם עולים על הר פוג'י מדי שנה, כאשר כ-30% מהם תיירים זרים. מרבית התיירים מגיעים להר בקיץ, מתחילת יולי ועד סוף אוגוסט. בתקופה זו נפתחים ביתני מעבר על המסלולים המובילים לפסגת ההר. 4 מסלולים ראשיים מתחילים ב"תחנה החמישית", הנקודה האחרונה על ההר אליה ניתן להגיע ברכב או לעצור ללינת שדה. ארבעה מסלולים נוספים מתחילים ממרגלות ההר. בעוד שלאורך המסלולים האלה נשמרו עדיין אתרים היסטוריים רבים, מעטים מבין התיירים בוחרים להתחיל את העלייה ממרגלות ההר. בפסגת ההר יש 8 נקודות שיא, אשר אל כל אחת מהן ניתן להגיע ברגל - תיירים רבים מתחילים את העלייה בלילה כדי להגיע אל פסגת ההר בזריחה. העלייה על ההר מהתחנה החמישית לוקחת בין 3 ל-8 שעות.

האזור של הר פוג'י הוא חלק מגן לאומי "פוג'י-האקונה-איזו". בשנת 2013 הוכרז ההר כאתר מורשת עולמית תרבותי של אונסק"ו.

הר פוג'י בתרבות ואמנות יפנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעמדו הדתי של הר פוג'י[עריכת קוד מקור | עריכה]

הר פוג'י הוא מקום מקודש עבור היפנים מאז ההיסטוריה המוקדמת של האומה: קיימות עדויות לקיום פולחן על ההר מאז המאה השביעית. אחת מאגדות היפניות העתיקות מספרת כי קיסר יפן הורה לשרוף בפסגת ההר את סם החיים אשר קיבל מאהובתו, נסיכה בת הירח, ולכן ההר היה לסמל של חיי נצח עבור היפנים. בנוסף, לפי הדת שינטו, על ההר גרים האלים פוג'י-הימה וסאקויה-הימה. לפי בודהיזם, קדושתו של ההר נובעת מצורתו, המזכירה את פרח הלוטוס. מפאת קדושתו של ההר, העלייה עליו, אשר מאז המאה ה-17 הפכה לטקס דתי, הייתה אסורה על הנשים עד שנת 1872. בגלל מעמדו המיוחד של פוג'י בדתות יפן, נשמרו עליו מקדשים וטוריאי רבים. בנוסף, לאורך השנים, במיוחד בשנות ה-40 של המאה ה-20, הופיעו כתות ששמו את ההר במרכז הפולחן הדתי שלהן.

הר פוג'י באמנות יפן[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגלל מעמדו המיוחד של הר פוג'י וצורתו הסימטרית היפהפייה, הוא מופיע ביצירות אמנות רבות, כאשר המוקדמת ביניהם היא ציור על נייר מהמאה ה-9. הקשר המיוחד להר אופייני בייחוד לאמנים במאה ה-19 - למשל, צייר אוקיו-אה היפני המפורסם קצושיקה הוקוסאי הנציח את ההר בשתי סדרות ציורים: "36 מבטים על הר פוג'י", אשר זכתה לפרסום בינלאומי, ו-"100 מבטים על הר פוג'י". ההר מופיע גם בסדרת ציוריו "53 המראות של טוקאידו" של הצייר הירושיגה, אשר גם הקדיש להר שתי סדרות ציורים. הצייר אוטגאווה קוניושי צייר מספר תמונות של ההר, וכך גם מספר ציירים יפניים חשובים של סוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20.

יער אאוקיגהארה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היער לרגלי הר פוג'י, בצדו המזרחי, נקרא אָאוֹקִיגַהָארַה (青木ヶ原), או ג'וּקאָי (樹海, ביפנית - "ים העצים"). לפי אגדות עממיות, ביער זה מתגוררים שדים, ורוחות רפאים. זהו מקום ההתאבדויות השני בעולם, אחרי גשר שער הזהב. מאז שנות ה-50, כ-500 בני אדם שמו קץ לחייהם ביער; כ-30 גופות נמצאות ביער כל שנה, למרות שמספר ההתאבדויות השנתי הרשמי ביער אינו מפורסם מאז 2011. בניסיון להתמודד עם התופעה, הרשויות המקומיות אף הציבו ביער שלטים, הקוראים למבקרים אשר הגיעו ליער להתאבד לשקול את החלטתם מחדש.