הר איתן
 | |
| פסגת הר איתן ושרידי הכפר ח'ירבת אל-לוז ההרוס לחלוטין על המפנה של ההר | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| גובה | 788 מטר |
| מדינה |
 ישראל |
| מיקום | ממערב לירושלים |
| רכס הרים | הרי ירושלים |
| קואורדינטות | 31°46′10″N 35°06′43″E / 31.7694444°N 35.1119444°E |
|
(למפת הרי ירושלים רגילה)   הר איתן | |
  | |
הר איתן הוא חלק מיער הסטף הנמצא בניהול ובטיפול של הקרן הקיימת לישראל. גובהו הוא 788 מטר מעל פני הים.
הר איתן נמצא לא רחוק ממחלף הראל בכביש ירושלים-תל אביב ליד מבשרת ציון ובית זית. ההר הוא חלק מהרי ירושלים. בצידו המזרחי נובעים מעיינות הסטף וצידו המערבי משקיף על נחל שורק.
ההר בעל ערכי טבע ונשקפים ממנו נופים מרהיבים. בהר נמצאים שרידי התיישבות מלפני 6,000 שנה ושרידי חקלאות מדרגות בני 4,500 שנה. במורד ההר ניתן לראות כיצד התמודדו תושבי ההר במשך אלפי שנים עם תנאי האזור, וכיצד הכשירו אלפי דונמים של מדרגות חקלאיות שעליהן גידלו, בשיטת חקלאות בעל, זיתים, גפנים ושאר עצי ארץ ישראל.
בהר נמצא מסלול מסומן באורך 8 ק"מ באותו גובה נוף ומשמש להולכים, רצים ורוכבי אופניים מכל הארץ שמגיעים במיוחד למסלול לתחרויות ארציות וטיולי משפחות.
הכפרים ח'ירבת אל-לוז וסטף[עריכת קוד מקור | עריכה]
את ההר אכלסו שני כפרים ערבים, ח'ירבת אל-לוז וסטף, ובהם מאות תושבים, שעזבו בעקבות אירועי מלחמת העצמאות.
התיישבויות עולים[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר מלחמת העצמאות, ב-7 בנובמבר 1949 הוקמה באזור כפר סטף התיישבות של עולים מצפון אפריקה בשם "ביכורה". היישוב הוקם בעזרת מפלגת הלוחמים של יוצאי ארגון הלח"י[1]. בחודש מאי 1950 הוקמה התיישבות עולים באזור ח'ירבת אל-לוז. השם שניתן ליישוב במפות התכנון היה אבטח, בהמשך שונה השם ל"לוזים" תוך שימור שם הכפר הערבי ח'ירבת א-לוז.[2] העולים שהובאו להתיישב בלוזים היו מעולי תימן שעלו זה מכבר במבצע על כנפי נשרים. החורף של 1950/51 היה חורף קשה במיוחד. הרמטכ"ל יגאל ידין יזם את מבצע "מעברות" לסיוע לישובי העולים. במסמכי הפקודה בנוגע ללוזים (במסמך נכתב לוזון) פורט הציוד שיסופק ליישוב, בין היתר 130 מעילים, 400 שמיכות ונעליים לכל התושבים.
באוגוסט 1950, נרצח מנחם שמעון בלוזים. הגירסה שהיתה מקובלת היתה שנרצח בפיגוע טרור, אבל ישנן ראיות המצביעות על כך שהוא נפגע מירי של תושבים של ביכורה לעבר לוזים, שאולי היו קשורים למבריחים בלתי חוקיים. בסתו 1950, התיישבות ביכורה פוזרה, שנה לאחר מכן נרצחו בלוזים האחים אברהם ושלום חזי, ומייד לאחר מכן גם פוזרה גם התיישבות זו.[3] חלק מהתושבים עברו ליישוב אבן ספיר שהוקם בסמוך.
מחנה צבאי[עריכת קוד מקור | עריכה]
באתר הוקם מחנה בסיס האם של יחידה 101[4] עד פירוקה ולאחר מכן שכן במקום מתקן אימונים של בה"ד 4 עד לנטישתו לאחר מלחמת ששת הימים.[5] במקום הוחסנו טנקי הסופר שרמן של "פלוגת הטנקים הסודית" כיום נמצא באתר המחנה חניון לילה של קק"ל.
מרכז ההנצחה הלאומי[עריכת קוד מקור | עריכה]
בהר איתן תוכנן לקום המרכז הלאומי להנצחת מערכות ישראל. ב-1980 החליטה ממשלת מנחם בגין להקים את המרכז הלאומי לגבורה ולהנצחה על שטח של 4,600 דונם. במקור תוכנן השטח הבנוי של המרכז להשתרע על פני 30 אלף מ"ר שיכללו מוזיאון, מרכז מידע, חינוך ומחקר, וכן מאגר מידע ממוחשב על הנופלים, אך בעיות תקציביות ומחאה ציבורית בגין הרס הנוף, מנעו את הקמתו.
גן לאומי הר איתן[עריכת קוד מקור | עריכה]
באפריל 2007 החליטה המועצה הארצית לתכנון ולבנייה על הקמת גן לאומי בהר איתן. עם זאת, הגן הלאומי לא הוכרז על פי חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח-1998 והגן לא מופיע ברשימת שמורות טבע וגנים לאומיים מוכרזים כפי שפורסמה על ידי רשות הטבע והגנים.
דרומית לפסגת ההר נמצא עיקר שטחו של הגן הלאומי המתוכנן, כולל שרידי הכפר ח'רבת א-לוז שחרב ב-1948. באזור נמצאות טרסות רבות, בהן בוסתנים שבהם נטועים בעיקר שקדים, אך גם תאנים וחרובים. המחקר של הטרסות בהר איתן הראה שרובן הגדול מתוארך למאות השנים האחרונות, והן אינן קדומות יותר.[6] בשטח ישנם גם בורות מים ושומרות. הטרסות אינן מעובדות מאז 1948 ונכון לשנת 2013 מתפשטות בהן סירה קוצנית. באזור בולטת פריחת כרכום מצוי, נרקיס מצוי ורקפת מצויה. בחלקים מהגן הלאומי המתוכנן נמצא יער נטוע של אורנים וברושים. בנוסף נכלל באזור גם מעיין ניקבה בשם עין דלית.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הר איתן, באתר "טבע ונופים בישראל"
- הר איתן סדרת תחקירים בעריכת דן גולן
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ זאב וילנאי, אנציקלופדיה לידיעת הארץ, תל אביב: הוצאת ידיעות אחרונות, 1956, עמ' 152.
- ^ 10 יישובים חדשים הוקמו בחודש מאי, 9 ביוני 1950
- ^
ניר חסון, המסמכים מרמזים: פרשת רצח משנות ה-50 היתה פיגוע של יהודים נגד יהודים, באתר הארץ, 15 ביוני 2023
- ^ היסטוריה של יחידה 101
- ^ רחל יוד, דף מידע על אזור הסטף באתר משרד החינוך, עמ' 7
- ^ Yuval Gadot, Uri Davidovich, Gideon Avni, Yoav Avni, Michal Piasetzky, Gala Faershtein, Dan Golan, Naomi Porat, The formation of a Mediterranean terraced landscape: Mount Eitan, Judean Highlands, Israel, Journal of Archaeological Science: Reports 6, 2016-04-01, עמ' 397–417 doi: 10.1016/j.jasrep.2016.02.028
