הרצון לעוצמה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פרוטומה של ניטשה מאת מקס קלינגר

הרצון לעוצמהגרמנית: Der Wille zur Macht) הוא מושג מרכזי בהגותו המאוחרת של הפילוסוף פרידריך ניטשה. על אף מרכזיותו בפילוסופיה של ניטשה, המושג לא מוצג באופן שיטתי, ופרשנותו שנויה במחלוקת. מקובל להבין את הרצון לעוצמה כתיאור הדחף העיקרי של כל ישות בעולם להיות יותר ממה שהיא. לרצון לעוצמה מובן אקזיסטנציאליסטי של הענקת משמעות לחיי היחיד, של רצון לחזק את ההוויה והקיום מבחינה איכותית. ניתן להבין הישגים, שאיפות, וחתירה למצוי כביטויים של הרצון לעוצמה.

חוקרים רבים, ביניהם הפילוסוף ירמיהו יובל רואים במושג "הרצון לעוצמה" תחליף למושג הקונאטוס אצל שפינוזה (השאיפה של כל יצור להתמיד בקיומו, לשמר את עצמו).[1]

בראש וראשונה רוצה כל חי את כוחו להפעיל - החיים עצמם הם הרצון לעוצמה: - השימור העצמי אינו אלא אחת התוצאות העקיפות והמצויות ביותר.

כמו כן, חוקרים רבים מצביעים על "הרצון לעוצמה" כפיתוח וכהתנגדות למושג "הרצון לחיים" (אנ') של מורהו הרוחני שופנהאואר.

רק במקום שיש חיים, יש גם רצון: אבל לא רצון לחיים כי אם - ככה אנחנו מלמדים אותך - רצון לעוצמה!

ניטשה, "על ההתגברות העצמית", מתוך: כה אמר זרתוסטרא, עמ' 191–192, בתרגום אילנה המרמן

המילה "עוצמה" התפרשה פעמים רבות בהקשר פוליטי, אך ניטשה הוא בעיקרו פילוסוף א-פוליטי. כאשר ניטשה כתב אודות הרצון לעוצמה, הוא השתמש באופן עקבי בבמילה הגרמנית "Macht" לתיאור "עוצמה", ולא במילה "Kraft", כאשר זו האחרונה היא בעלת קונוטציה כוחנית-אלימה. בהתאם לכך, רבים מפרשני ניטשה טוענים כי אין לפרש את הרצון לעוצמה כרצון לשלוט או כשאיפה להגיע למעמד כוחני כלשהו כלפי מישהו אחר, אלא כסובלימציה של הכוח של היחיד. הרצון לעוצמה הוא הרצון להשתחרר בכל מחיר מן הקרע הפנימי שבקרבנו, המציין מצב שבו כוחות החיים מכלים זה את זה, מצב הגורם לחיינו להפוך לנרפים וחלושים. אין המדובר ברצון לכבוש או להתעשר, אלא ברצון להגיע למצב של חיים אינטנסיביים ככל האפשר, חיים משוחררים מניגודים פנימיים, מרפיון ומחולשה. הרצון לעוצמה איננו הרצון לכוחניות אלא, כפי שניטשה אומר, הרצון להחשיב את עצמנו למסוגלים להגיע למה שבכוחנו להיות, כלומר למצות את הפוטנציאל שלנו, מצב שאיננו כרוך בחולשה הנובעת מהאשמה עצמית ומניגודים פנימיים שאינם באים על פתרונם. ביטוי לרצון לעוצמה כעוצמת חיים מופיע באחת מאמרותיו הידועות ביותר של ניטשה:

מתוך בית־הספר למלחמת החיים. - מה שלא הורג אותי מחזק אותי.

המקור בגרמנית
Aus der Kriegsschule des Lebens. — Was mich nicht umbringt, macht mich stärker

סיבה אפשרית לנטייה לפרש את "הרצון לעוצמה" בתור ביטוי לכוח אלים (Kraft) היא סגנון הכתיבה החופשי, הפואטי והפרובקטיבי של ניטשה, העושה שימוש נרחב במטפורות. אף שניטשה משתמש במטפורת של מלחמה לתיאור הרצון לעוצמה, פרשנים שונים טוענים כי אין להתייחס לכך במובן ליטראלי. יעקב גולומב טוען כי תיאורים אלו נועדו לתאר את צמיחת העוצמה בתור "צמיחה והתבגרות רוחנית, על ידי התגברות על אותם רכיבים באישיותנו, ובקורות חיינו, אשר מדכאים את יכולתנו ליצור".[2]

הרצון לעוצמה מתגשם במלואו בסגנון החיים של ה"על-אדם", במודל של חיים המאפשר לנו להשתחרר מן הפחדים, מייסורי המצפון, מן ההאשמה ומכל צורות הניגודים הפנימיים המכבידים על חיינו ומרוקנים אותם מתוכנם, ולהיות יוצרי ערכי חיים חדשים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאות נוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ירמיהו יובל, שפינוזה וכופרים אחרים, תל אביב: ספרית פועלים, 1988, עמ' 382
  2. ^ יעקב גולומב, האם "הרצון לעוצמה" אצל ניטשה מבשר את הופעת "המפלצת הקרה"?, באתר יוטיוב