הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הלטבית

הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית של לטביה
Latvijas Padomju Sociālistiskā Republika

דגל סמל
לחצו כדי להקטין חזרה לחצו להגדלה
מוטו לאומי	פועלי כל הארצות התאחדו!
ממשל
משטר	רפובליקה סובייטית
	Alfrēds Rubiks
שפה נפוצה	לטבית, רוסית
עיר בירה	ריגה (והעיר הגדולה ביותר)
גאוגרפיה
יבשת	אירופה
היסטוריה
הקמה	כיבוש לטביה
תאריך	21 ביולי 1940
פירוק	פירוק ברית המועצות
תאריך	20 באוגוסט 1991
ישות קודמת
ישות יורשת
שטח בעבר	64,589 קמ"ר (נכון ל־1991)
אוכלוסייה בעבר	2,666,678 (נכון ל־1989)

הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית של לטביה (לטבית: Latvijas Padomju Sociālistiskā Republika, רוסית: Латвийская Советская Социалистическая Республика, Latviyskaya Sovetskaya Sotsialisticheskaya Respublika ) הייתה אחת הרפובליקות שהרכיבו את ברית המועצות לשעבר. היא הייתה ממשלת בובות סובייטית, שהוכרזה ב-21 ביולי 1940 לאחר הפלישה והכיבוש של לטביה על ידי ברית המועצות.

היסטוריה

בספטמבר 1939 מטוסי ברית המועצות החלו לאסוף מודיעין על המדינות הבלטיות. בקיץ 1940 ברית המועצות כבשה את מדינות אלו, לאחר הצבת אולטימטום. סטלין רצה לחסל את ההנהגה הפוליטית, ולכן מינה ממשלת בובות. מאוחר יותר הפכה לטביה לרפובליקה סובייטית שירשה את ממשלת הבובות. בקיץ נערכו בחירות מפוברקות. בין 1941 ל-1944 הרפובליקה נכבשה על ידי גרמניה הנאצית, אולם נכבשה בשנית על ידי הסובייטים ב-1944. בתקופת הכיבוש הנאצי כמעט ולא הייתה התנגדות בקרב הלטבים, הלטבים שיתפו פעולה עם ההנהגה הנאצית באזוריהם. לאחר שחרור השטח מהכיבוש הגרמני על ידי הצבא הסובייטי התחדש שילוב הרפובליקה בברית המועצות. בשנת 1946 בוצע רפורמה בתחום החקלאות והחל תהליך הקמת הקולחוזים. עוד בשנת 1940 השלטון החדש החל בגירוש המוני של המעמד המבוסס ופקידות לסיביר. מדיניות זו חודשה במהלך שנות ה-40 של המאה ה-20. בתגובה, החל במאבק מזוין של הלטבים נגד השלטון הקומוניסטי. מאבק זה נמשך במשך כמה שנים והסתיים בתחילת שנות ה-50. במרץ 1949 במהלך הגירוש הגדול של מרץ גורשו לסיביר כ-42 אלף אזרחים. בשנת 1949 הוגבל השימוש בשפה הלטבית.

תקופת שלטונו של ניקיטה חרושצ'וב התאפיינה בחיזוק משמעותי התעשייה הלטבית. עקב כך, גדל הצורך הגדול בעובדי כפיים. לשם מילוי מטרה זו, הועברו פועלים רבים ללטביה לעבוד במפעלים ובשכך ירד אחוז הלטבים האתניים.

בסוף שנות ה-80, עם תחילת מדיניות הפרסטרויקה של מיכאיל גורבצ'וב עד מהרה קמה תנועה לאומית שדרשה ניתוק הרפובליקה מברית המועצות וחידוש המדינה העצמאית. בשנת 1988 הוחזר השימוש בדגל הלאומי הישן. מאבק זה קיבל תנופה משמעותית לאחר בחירות חופשיות שהתקיימו במרץ 1990 וקבלת רוב לתנועות האופוזיציה בסובייט העליון של הרפובליקה. בחודשים לאחר מכן נערך משאל עם ותוצאותיו הראו רוב ברור בעד עצמאות. לטביה הכריזה על עצמאותה ב-21 באוגוסט 1991, יום שבו נכשל המהפך בברית המועצות. הכרזת העצמאות הוכרה על ידי מוסקבה ב-6 בספטמבר של אותה שנה.

אוכלוסייה

במהלך השלטון הסובייטי חלו שינויים מהותיים בהרכב אוכלוסיית לטביה:

• בהתאם למפקד אוכלוסין משנת 1935, הלטבים היו כ-77% מאוכלוסיית המדינה - כ-1.467 אלף תושבים. בהתאם למפקד אוכלוסין משנת 1979 חלקם ירד ל-52% בלבד, למרות הקטנה מינורית במספרם ל-1.344 אלף תושבים.
• בהתאם למפקד אוכלוסין משנת 1935, הרוסים היו כ-8.8% מאוכלוסיית המדינה - כ-168 אלף תושבים. בהתאם למפקד אוכלוסין משנת 1979 חלקם עלה ל-34%, תוך גידול במספרם ל-905 אלף תושבים (כמעט פי-6).
• בהתאם למפקד אוכלוסין משנת 1935, הגרמנים היו כ-3.3% מאוכלוסיית המדינה - כ-62 אלף תושבים. בהתאם למפקד אוכלוסין משנת 1979 חלקם ירד ל-0.1% בלבד (פחות מ-4 אלף תושבים).
• בהתאם למפקד אוכלוסין משנת 1935, היהודים היו כ-5% מאוכלוסיית המדינה - כ-93 אלף תושבים. בהתאם למפקד אוכלוסין משנת 1979 חלקם ירד ל-0.9% בלבד (כ-22 אלף תושבים).

שינוי זה היה תוצאה של מספר תהליכים:

• עזיבת האוכלוסייה הגרמנית בעקבות הסכם ריבנטרופ–מולוטוב ובריחה לאחר עזיבת הכוחות הנאצים בשנת 1944.
• שואת יהודי לטביה במהלך מלחמת העולם השנייה ועליית היהודים במהלך שנות ה-70 של המאה ה-20.
• מדיניות מכוונת של השלטון להביא ללטביה אוכלוסייה ממוצא רוסי.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הלטבית בוויקישיתוף

לחצו כדי להקטין חזרה

לחצו להגדלה

---

רפובליקות ברית המועצות. למידע על רפובליקה, לחצו עליה