הרנסאנס האנגלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הרנסאנס האנגלי הוא מונח המתאר תנועה תרבותית ואמנותית באנגליה, שהחלה בתחילת המאה ה-16 והסתיימה בתחילת המאה ה-17. תנועה זו קשורה לרנסאנס האירופאי שהחל ככל הנראה בצפון איטליה במאה ה-14. תקופה זו בהיסטוריה התרבותית של אנגליה נקראת לעיתים "העידן האליזבתני" או "עידן שייקספיר", על שם השליטה הכי חשובה והסופר הכי מפורסם של הרנסאנס האנגלי. אולם מונחים אלו הם מטעים, משום ששייקספיר לא היה מפורסם בזמנו באותה מידה של היום, והרנסאנס האנגלי מכסה תקופה שהחלה לפני והסתיימה אחרי תקופת שלטונה של אליזבת הראשונה.

בתקופה זו משוררים, כמו ג'ון מילטון, פרסמו עבודות שניתן למצוא בהן את העניין הגובר של אנשי התקופה להבין את האמונות הנוצריות האנגליות. מחזאים כמו ויליאם שייקספיר וכריסטופר מרלו חיברו ייצוגים תיאטרלים של תפיסת החיים, המוות וההיסטוריה של האנגלים. לקראת סוף עידן שושלת טיודור, פילוסופים כמו תומאס מור ופרנסיס בייקון פרסמו את רעיונותיהם לגבי האנושות והחברה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הרנסאנס האנגלי בוויקישיתוף


ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.