הרי ירושלים

הרי ירושלים
נחל שורק, נוף אופייני בהרי ירושלים
נחל שורק, נוף אופייני בהרי ירושלים
מידע כללי
על שם ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
גובה 650 מטר (גובה ממוצע)
מדינה ישראלישראל ישראל
מיקום מרכז הארץ
רכס הרים הרי יהודה עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 31°47′00″N 35°3′00″E / 31.78333°N 35.05000°E / 31.78333; 35.05000
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
עין נקובא וברקע מבשרת ציון, הרי ירושלים
נוף טרסות בנחל רבידה, הרי ירושלים

הרי ירושלים הוא אזור גאופוליטי הררי ומבותר במרכז ארץ ישראל, באזור העיר ירושלים. בהגדרתם הרשמית, הרי ירושלים הם החלק מהרי יהודה הנכלל בתוך פרוזדור ירושלים, ובתוך הקו הירוק, אך לעיתים מכלילים בו גם אזורים שמחוצה לו. המונח הרי ירושלים הוא יותר מונח גאופוליטי, שבא לתאר את החלק של הרי יהודה שנמצא בתוך הקו הירוק, מאשר מונח גאוגרפי.

בתוכנית החלוקה של האו"ם (1947), נכלל חלק מפרוזדור ירושלים בשטח המדינה הערבית העתידית, וחלקו בשטח הבינלאומי שכלל את ירושלים. במהלך מלחמת העצמאות כבשה חטיבת הראל את האזור, מה שנתן למדינת ישראל אחיזה באזור ההר, דרך גישה לירושלים ואת השטח ששימש לבניית מערב העיר ירושלים.

גובהם הממוצע של הרי ירושלים הוא כ-650 מטרים מעל פני הים. ההרים הם שלוחות מקבילות היורדות מבמת ההר הגבוהה (800 מטר) של ירושלים, כיוונן מזרח-מערב, וביניהן נחלי אכזב הזורמים מערבה. מדרונותיו תלולים, ואין בו כמעט במת הר ושטחים מישוריים. את האזור מנקז אחד הנחלים הגדולים במרכז, נחל שורק, שבתוך העמק שלו עוברת מסילת הרכבת הישנה מיפו לירושלים. יובליו הגדולים בתחום הרי ירושלים הם נחל רפאים ונחל כסלון.

השטחים הפתוחים בהרי ירושלים משופעים בשרידי חקלאות קדומה, הכוללים שרידי מתקנים החצובים בסלע או בנויים מאבני שדה, ובהם טרסות, שומרות, גתות יין, בתי בד, מחצבות, בורות מים, כבשני סיד, שבילים ועוד. מתחם לדוגמה, הכולל מטעי זית, גפן, תאנה, שקד ורימון, שוחזר באזור הסטף.

פסגות בולטות בהרי ירושלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסגות גבעת הרדאר, הר גילה ונבי סמואל נמצאות מעט מחוץ לקו הירוק.

מסלול הליכה העובר ליד בית החולים הדסה עין כרם

יישובים באזור[עריכת קוד מקור | עריכה]

שרפות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שריפות יער הן תופעה נפוצה בהרי ירושלים. בשנים 1987–2009 התרחשו בהרי ירושלים כ־4,000 אירועי שרפה, אם כי מרבית השרפות כילו שטח קטן מ־100 דונם. לפי הערכה, שרפה גדולה (נזק ל־6,000 דונם לפחות) מתרחשת אחת ל־12 שנים בממוצע, ושרפה של 1,500 דונם מתרחשת אחת לארבע שנים בממוצע.[1] שרפות בולטות אחדות:

תוך שבועות אחדים לאחר השרפה ישנם סימנים של התחדשות הצומח.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]