הרי העברים
הַרי הָעֲבָרִים הוא כינוי שניתן במקרא לרכס הרים באזור עבר הירדן המזרחי, ושימש כאחת מתחנות בני ישראל בעת מסעם במדבר לאחר יציאתם מצרים.
כמו כן נזכר הר זה בספר במדבר[1] בשם הר נבו, עליו נצטווה משה לעלות: ”וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה עֲלֵה אֶל הַר הָעֲבָרִים הַזֶּה וּרְאֵה אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל” (משה כידוע לא זכה להיכנס אליה).
בספר דברים ישנו תיאור מפורט של ההר[2]: ”הַר הָעֲבָרִים הַזֶּה הַר נְבוֹ אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ מוֹאָב אֲשֶׁר עַל פְּנֵי יְרֵחוֹ”.
זיהוי המקום[עריכת קוד מקור | עריכה]
מתיאור המקום בתורה (לעיל) משתמע שהר העברים נמצא בפינה הצפונית מערבית של רמת מואב סמוך לערבות מואב,[3] וזה אכן מסתדר עם האמור שהר העברים היה התחנה האחרונה של העברים עד ערבות מואב.[4]
עם זאת, בספר במדבר, פרק ל"ג, פסוק מ"ז נאמר: "וַיַּחֲנוּ בְּהָרֵי הָעֲבָרִים לִפְנֵי נְבוֹ." תיאור זה סותר את האמור בציטוט בספר דברים, פרק ל"ב, פסוק מ"ט בשני דברים: ראשית בדברים מדובר על הר אחד, בעוד בספר במדבר מדובר על "הרי העברים". כמו כן, מספר דברים משתמע שהר העברים הוא הר נבו, בעוד שמספר במדבר משתמע שהרי העברים הם לפני נבו. לפיכך ככל הנראה הרי העברים היו רכס הרים, שהר נבו היה אחד מהם.[3]
רמז נוסף בנוגע למיקום הר העברים, נמצא בספר ירמיהו. ירמיהו מקונן[5]:
”עֲלִי הַלְּבָנוֹן וּצְעָקִי וּבַבָּשָׁן תְּנִי קוֹלֵךְ וְצַעֲקִי מֵעֲבָרִים כִּי נִשְׁבְּרוּ כָּל מְאַהֲבָיִךְ.”
משתמע מכאן שהר העברים נמצא בסמיכות לרכסי הלבנון והבשן. לפיכך מסתבר שבשם זה נקראו אשדות המערב של רמת מואב, היורדות אל ערבות מואב ואל ים המלח והנראות למשקיף מצד יריחו כשלשלת הרים גבוהים.[3]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| קודמת: עלמן דבלתימה |
נדודי בני ישראל במדבר | הבאה: ערבות מואב |