הצבת חירום
בארגון שפעילותו בזמן חירום שונה במידה ניכרת מפעילותו בזמן רגיעה, הצבת חירום (בראשי תיבות: הצ"ח) היא התפקיד שניתן לחלק מעובדי הארגון בזמן חירום, תפקיד שונה מזה שהם ממלאים בשגרה. הצבת חירום מקובלת בארגונים כגון צבא ובית חולים.
בצה"ל נפוצה הצבת חירום בקרב טייסים שעברו לתפקידי מטה או הדרכה, ובמקביל מוצבים בהצבת חירום בטייסת, שבה הם מתאמנים, בדומה לטייסי מילואים, לשם מילוי תפקיד קרבי בשעת חירום. הצבת חירום מתקיימת בחיל האוויר גם לצוותי קרקע.[1] הצבת חירום קיימת גם בכוחות היבשה. דוגמה לכך היא סא"ל אוריאל קידר, שהיה קצין מחקר ופיתוח בחיל הקשר ואחר כך בחיל התותחנים, ובמקביל היה בעל הצבת חירום כמג"ד תותחנים.
גם בבתי חולים בישראל יש לחלק מאנשי הסגל הרפואי הצבת חירום בבית החולים, כהיערכות לאופי הפעילות השונה בזמן מלחמה.
חוק שירות עבודה בשעת חירום מאפשר למשרד הכלכלה והתעשייה לקבוע הצבת חירום לקשת רחבה של עובדים, לשם המשך פעולתם התקינה של מפעלים חיוניים גם בשעת חירום.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ נדב נוקד, לראשונה: הצבת חירום לצוותי קרקע, באתר חיל האוויר הישראלי, 1 באוקטובר 1997