הפרלמנט של דרום אפריקה

ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
הפרלמנט של דרום אפריקה
סמל הפרלמנט של דרום אפריקה
סמל הפרלמנט של דרום אפריקה
מדינה דרום אפריקה עריכת הנתון בוויקינתונים
בתים האספה הלאומית והאספה הלאומית של הפרובינציות
היסטוריה
תקופת הפעילות 31 במאי 1910 – הווה (113 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
משכן
עריכת הנתון בוויקינתונים
בתי הפרלמנט (קייפטאון) עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 33°55′33″S 18°25′11″E / 33.925777°S 18.419697°E / -33.925777; 18.419697
אתר אינטרנט
www.parliament.gov.za
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הפרלמנט של דרום אפריקה הוא הרשות המחוקקת של מדינה זו. על פי חוקתה הנוכחית יש בו שני בתים – האספה הלאומית בת 400 מושבים והמועצה הלאומית של הפרובינציות בת 90 מושבים. מקום מושבו הוא בעיר קייפטאון.

מאז הקמתו בשנת 1910 עבר מבנה הפרלמנט שינויים רבים כתוצאה מן ההיסטוריה הסוערת של דרום אפריקה. משנת 1994 ואילך, בעקבות ביטול משטר האפרטהייד, משתתפים בבחירות לפרלמנט כל תושבי המדינה.

הפרלמנט הנוכחי, שנבחר במאי 2014, הוא ה-14 מאז הפיכת דרום אפריקה לרפובליקה ב-1961, ה-26 מאז שהוקם לראשונה והחמישי מאז ביטול משטר האפרטהייד.

תולדות הפרלמנט[עריכת קוד מקור | עריכה]

אולם מליאת האספה הלאומית

1910 עד 1961[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם הקמת האיחוד של דרום אפריקה הוקם גם הפרלמנט, אשר כלל שני בתים - הסנאט ובית האספה (House of Assembly):

  • בסנאט נכללו סנאטורים שנבחרו על ידי הפרובינציות לתקופה של עשר שנים וכן המושל הכללי. מספר הסנאטורים השתנה מעת לעת.
  • בבית האספה נכללו צירים אשר נבחרו על ידי הציבור במחוזות בחירה נפרדים. מספר המושבים בבית ומחוזות הבחירה גדל בהדרגה עם הגידול באוכלוסיית המדינה.
  • לבנים בלבד היו יכולים להתמנות לפרלמנט או להיכלל בין חבריו.
  • זכות הבחירה ניתנה לגברים מגיל 21 (18 משנת 1960) - ללבנים בכל הפרובינציות, לשחורים בפרובינציית הכף ופרובינציית נטאל, ולצבעוניים בפרובינציית הכף.

הרכב הפרלמנט השתנה מעת לעת בעקבות תיקונים בחוקה:

  • ב-1930 ניתנה לנשים לבנות זכות להצביע לפרלמנט ולהיבחר לשני בתיו.
  • משנת 1937 נקבע לבוחרים השחורים ייצוג נפרד בשני בתי הפרלמנט - ארבעה נציגים בסנאט (שניים לפרובינציית הכף, אחד לנטאל ואחד לאורנג' וטרנסוואל) - ובבית האספה שלושה, שנבחרו במחוזות בחירה נפרדים.
  • החל מ-1950 יוצגו התושבים הלבנים בדרום-מערב אפריקה (כיום נמיביה, שנשלטה אז על ידי דרום אפריקה) על ידי ארבעה סנאטורים וששה חברי בית האספה.
  • החל מ-1957 יוצגו הצבעוניים על ידי נציגים נפרדים בשני בתי הפרלמנט ועל בסיס בחירה במחוזות בחירה נפרדים להם. ההצעה לתיקון זה לחוקה נתקלה בהתנגדות רבה והייתה נושא לשני פסקי דין של בית המשפט העליון של דרום אפריקה. ראש הממשלה יוהאנס סטריידום התגבר על כך על ידי הגדלת מספר חברי הסנאט ומינוי מספר מספיק של סנאטורים תומכי הממשלה, כך שלבסוף השיג את הרוב הנדרש לתיקון החוקה של שני שלישים.
  • בשנת 1960 בוטל הייצוג לשחורים בפרלמנט.

בשנת 1960 החליטו הבוחרים הלבנים במדינה במשאל עם על ניתוק הקשר של דרום אפריקה לכתר הבריטי והפיכתה לרפובליקה.

1961 עד 1984[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם הפיכת דרום אפריקה לרפובליקה לא חלו שינויים בהרכב הפרלמנט, אך כאלו התרחשו מאוחר יותר:

  • ב-1968 בוטל הייצוג לצבעוניים בפרלמנט, והוא ייצג מאותה עת ואילך בוחרים לבנים בלבד.
  • ב-1977 חדלה דרום-מערב אפריקה להיות מיוצגת בפרלמנט.
  • ב-1981 בוטל הסנאט והפרלמנט היה לבעל בית אחד בלבד.

1984 עד 1994[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1984 נתקבלה חוקה חדשה לדרום אפריקה. במסגרתה הוענקה מחדש זכות בחירה לצבעוניים ולהודים במדינה. לכל אחת מהקבוצות הוקם בית נבחרים משלה, שהביאו את הפרלמנט להרכב של שלושה בתים. שני הבתים החדשים פעלו לפי כללים נפרדים:

  • מרבית חברי הבתים נבחרו במחוזות בחירה, ונוספים נבחרו על ידי חברי הבתים ומונו על ידי נשיא המדינה
  • שני הבתים חוקקו חוקים בעניינים הנוגעים לקבוצת הגזע שלהם וקיבלו חקיקה יחד עם הבית השלישי בעניינים משותפים לבני כל הגזעים. בפועל הייתה לבית השלישי דומיננטיות בתהליך החקיקה כיוון שמספר חבריו היה גדול משל שני הבתים האחרים גם יחד.

תחת השיטה החדשה המשיכו השחורים במדינה להיות לא מיוצגים ונטולי זכות בחירה. לשיטה זו לא הייתה לגיטימציה גם בקרב הצבעוניים וההודים, שרבים מהם החרימו את הבחירות.

במשאל עם שנערך בשנת 1992 אישרו הבוחרים (לבנים בלבד) ברוב של 68.73 אחוזים רפורמה אשר הובילה לסיום משטר האפרטהייד. בשנה שלאחר מכן ביצע הפרלמנט התלת-בתי את אחת מפעולותיו האחרונות וקיבל חוקת-ביניים, אשר נכנסה לתוקפה ב-27 באפריל 1994 - המועד בו נערכו הבחירות החופשיות הראשונות במדינה.

1994 ואילך[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוקת הביניים העניקה לראשונה זכות בחירה לגברים ונשים בני כל הגזעים, מגיל 18 ואילך. מבנה הפרלמנט השתנה והוא כלל שוב שני בתים - סנאט ואספה לאומית. הסנאט נקבע כבעל 90 מושבים - עשרה לכל אחת מהפרובינציות. האספה הלאומית הייתה לבעלת 400 מושבים, שנבחרו בבחירות ארציות (כלומר ללא מחוזות בחירה נפרדים) ויחסיות על בסיס רשימות מועמדים מפלגתיות.

בשנת 1997 נתקבלה חוקה קבועה למדינה, ובמסגרתה השתנה שמו של הסנאט למועצה הלאומית של הפרובינציות.

המפלגה הלאומית הייתה למפלגת הרוב בפרלמנט משנת 1948, ומכוח חוקי האפרטהייד היא שמרה על מעמדה זה בכל הפרלמנטים שנבחרו עד ביטולו של משטר זה. מאז הבחירות החופשיות הראשונות ב-1994 מהווה הקונגרס הלאומי האפריקני את מפלגת הרוב בפרלמנט.

מקום מושב הפרלמנט[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתי הפרלמנט בקייפטאון

מאז הקמתו שוכן הפרלמנט בעיר קייפטאון, במבנים אשר שימשו לפניו את הפרלמנט של כף התקווה הטובה. מקום זה נבחר כפשרה בין הפרובינציות שהקימו את דרום אפריקה בשנת 1910, שכולן שאפו שעיר הבירה של האיחוד תימצא בשטחן. לבסוף הוסכם שקייפטאון תהיה הבירה המחוקקת, פרטוריה הבירה האדמיניסטרטיבית ובלומפונטיין הבירה השיפוטית.

מפלגת הקונגרס הלאומי האפריקאי הציעה להעביר את מקום מושב הפרלמנט לפרטוריה, בנימוק שהריחוק ממקום מושב הממשלה מאלץ את חבריה ואת עובדי הציבור והדיפלומטים במדינה לנוע הלוך ושוב בין שתי הערים כאשר הפרלמנט נמצא במושב. תושבי קייפטאון מתנגדים לכך מחשש לפגיעה ביוקרת העיר ובטענה שהמפלגה מנסה להביא לצנטרליזציה של הממשל במדינה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]