הפרלמנט ההלני
| מדינה | יוון |
|---|---|
| סוג | בית מחוקקים חד-ביתי |
| היסטוריה | |
| תקופת הפעילות |
1843–הווה (כ־181 שנים)  |
| הרכב | |
| מספר מושבים | 300 |
 | |
|
קבוצות פוליטיות
| |
| בחירות | |
| שיטת בחירות | ייצוג יחסי משופר |
| בחירות קודמות | 7 ביולי 2019 |
| בחירות הבאות | 2023 או לפני |
| מנהיגים | |
| יושב ראש | ניקוס ווציס, סיריזה |
| ראש ממשלה | קיריאקוס מיצוטאקיס, דמוקרטיה חדשה |
| ראש האופוזיציה | TBD |
| משכן | |
 | |
| הארמון המלכותי הישן, בככר סינטגמה, אתונה, הרפובליקה ההלנית | |
| אתר אינטרנט | |
| www.hellenicparliament.gr | |
  | |
הפרלמנט ההלני (יוונית: Βουλή των Ελλήνων – "הפרלמנט של ההלנים") הוא הרשות המחוקקת ביוון.
בפרלמנט, השוכן בבירת יוון, אתונה, ישנם כ-300 נציגים הנבחרים מדי ארבע שנים בבחירות מחוזיות. הפרלמנט בנוי בשיטה של בית מחוקקים חד-ביתי. במהלך השנים 1844-1863 ו-1927-1935 היו בפרלמנט כשני בתים. כיום המפלגה הגדולה בפרלמנט היא מפלגת המרכז-ימין דמוקרטיה חדשה, שמטעמה יש 159 נציגים.
החוקה אינה קובעת מספר מדויק של חברי פרלמנט, אלא רק שבפרלמנט יהיו בין 200 ל-300 נציגים. כיום, לפחות 250 נציגים נבחרים באופן יחסי במחוזות, ועד 50 נציגים נבחרים בטופס כללי מרשימת המפלגה הגדולה ביותר, על מנת להשיג יציבות.[א] המועמדים חייבים להיות בני 25 ומעלה ובעלי אזרחות יוונית. הם זכאים לחסינות פרלמנטרית.
כיום ישנן שש ועדות קבועות בפרלמנט:
- ועדת התרבות והחינוך
- ועדת ההגנה הלאומית והיחסים בינלאומיים
- ועדת הכלכלה
- ועדת הרווחה
- ועדת המנהל ציבורי, הסדר ציבורי והמשפטים
- ועדת התעשייה והסחר.
בנוסף על כך, ישנן ועדות משנה וועדות מיוחדות.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אמנם יוון השיגה את עצמאותה בשנת 1821, הפרלמנט הראשון רק בשנת 1843, כ-22 שנים לאחר קבלת העצמאות. זאת לאחר שאותון המלך יצר מונרכיה חוקתית ובה פעל פרלמנט בעל שני בתים, שיפעל תחת המלך. לאחר מרד עממי שהתרחש באוקטובר 1862, המלך גורש מיוון והופסקה השיטה המונרכית. בתקופה זו היה בית אחד בפרלמנט אשר נבחר מדי ארבע שנים.
החוקה של שנת 1911 חיזקה את המודרניזציה של הפרלמנט, עיקרון שלטון החוק ואת זכויות האדם, תוך הגנה של הביטחון האישי, יצירת חינוך חינם לכלל הציבור, הפקעת אדמות למען חקלאים עניים וכיבוד זכות הקניין. בשנת 1927 חודשה החוקה וקבעה כי הפרלמנט ייבחר פעם ב-5 שנים, חיזוק זכויות האדם (כגון חופש העיתונות) ויצירת מעמד למפלגות בתוך הפרלמנט.
בשנת 1952 ניתנה זכות בחירה לנשים. לאחר המשטר הצבאי התקיים משאל עם ובו 69.18% מהעם בחרו בשיטת הדמוקרטיה פרלמנטרית על פני שיטת המונרכיה החוקתית. בשנת 1975 נוצרה חוקה המבוססת ברובה על החוקות של צרפת משנת 1958 ועל החוקה של גרמניה המערבית.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של הפרלמנט ההלני (ביוונית, באנגלית ובצרפתית)
ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ בשנת 2016 עבר חוק שביטל את שיטת הבונוס להשגת רוב קואליציוני, אך חוק זה לא היה תקף לגבי הבחירות הבאות, ב-2019. בשנת 2020, ביוזמת מפלגת השלטון דמוקרטיה חדשה, עבר חוק חדש שהחזיר את השיטה עם שינויים קלים: אם המפלגה גדולה ביותר זוכה ב-25% מהקולות לפחות, היא מקבלת 20 מושבים נוספים מעבר לכוחה היחסי, ועוד מושב אחד על כל חצי אחוז מהקולות מעבר ל-25%, עד למקסימום של 50 מושבים נוספים, שמתקבלים על פי חישוב זה אם המפלגה זכתה ב-40% או יותר מהקולות. שיטה זו יושמה לראשונה בבחירות הבזק ביוני 2023.
