הפלג הירושלמי
 | |
| הרב שמואל אוירבך מקים הפלג ומנהיגו הראשון | |
| אוכלוסייה | |
|---|---|
| כ-60,000 (2018) | |
| ריכוזי אוכלוסייה עיקריים | |
| ירושלים, בני ברק, אשדוד, מודיעין עילית, אלעד, ביתר עילית | |
| שפות | |
| עברית, יידיש | |
| דת | |
| יהדות |
הפלג הירושלמי היא קבוצה מתוך הזרם הליטאי ביהדות החרדית בישראל, הדוגלת באידאולוגיה שמרנית יחסית לזרם הליטאי המרכזי, ובעקבות המחלוקת בציבור הליטאי התפצלה ממנו החל מ-2012. הקבוצה ידועה בהתנגדותה להתייצבות בני ישיבה בלשכת גיוס, ובהפגנות שהיא מקיימת. נכון ל-2018 מנה הפלג כ-60,000 נפש, והיווה כ-6.5% מהחרדים בישראל.[1]
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – המחלוקת בציבור הליטאי
בסוף שנות ה-90 של המאה ה-20 דעכה פעילותו של הרב שך כמנהיג הציבור החרדי וכראש ישיבת פוניבז'. בישיבת פוניבז' החלה מחלוקת פנימית שגרמה לפיצול הישיבה לשתי ישיבות נפרדות ולסכסוכים אלימים בישיבה. מחלוקת זו תרמה ליצירת שני מחנות בציבור הליטאי – ה"מחבלים" וה"שונאים", כשהרב אלישיב שנתפס כמנהיג החרדים לאחר מות הרב שך, והרב שמואל אוירבך תמכו בצד ה"מחבלים", והרב שטיינמן, על אף שלא הביע דעה פומבית במחלוקת נתפס כשייך לפלג ה"שונאים".
לקראת סוף חייו של הרב אלישיב גבר החיכוך בין הרבנים שטינמן ואוירבך, לגבי זהותו של ממלא מקומו של הרב אלישיב בהנהגת הציבור הליטאי.
העיתון יתד נאמן בעריכת נתן גרוסמן תמך בעמדת ה"מחבלים" ובהתאם לכך תקף את עמדותיו של הרב שטיינמן. במאי 2012 בוצע מהפך שליטה בעיתון והוא עבר לידי מקורבי הרב שטיינמן, שפיטרו את העורך והמנכ"ל נגד דעתו של הרב אוירבך.[2] כתחליף, הקימו אנשי הרב אוירבך את עיתון הפלס.
בבחירות לרשויות המקומיות ב-2013 קראו אנשי הרב אוירבך שלא לתמוך בדגל התורה, ותמכו במפלגת "בני תורה" שהקימו. לאחר הבחירות הורו הרב שטיינמן והרב חיים קניבסקי להרחיק את תומכי "בני תורה" ממוסדות הלימוד הכפופים למרותם, דבר שהביא להקמת מוסדות לימוד ייעודיים לתומכי הרב אוירבך ולהתמסדותו של הפלג הירושלמי.
לאחר מות הרב אוירבך ב־2018 לא נוצר מנהיג ברור לקבוצה, ובהדרגה נוצרו שני קבוצות עיקריות: מחנהו של הרב אשר דויטש ומחנהו של הרב צבי פרידמן.[3]
אידאולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
האידאולוגיה של הפלג שמרנית יותר מזו של הזרם הליטאי המרכזי, אך פחות קיצונית מזו של אנשי העדה החרדית ונטורי קרתא. מחלוקת בולטת בין הפלג לזרם המרכזי היא ההוראה לבני ישיבות לא להתייצב בלשכת הגיוס לצורך קבלת מעמד תורתו אומנותו. בעקבות כך רבים מבחורי הפלג נחשבים משתמטים מגיוס ומפעם לפעם נעצרים אחדים מהם. הפלג מקיים הפגנות בכל פעם שנעצר בחור שלא התייצב ואף הקים ארגוני תמיכה ייעודיים לבחורים אלו.
גם ביחס ליציאת אברכים לשוק העבודה הפלג נוקט בעמדה שמרנית יותר מזו של הזרם המרכזי, והשתתפות הגברים המשויכים לפלג בשוק העבודה קטנה יותר. על אף שבזרם הליטאי שלפני הפיצול הייתה מקובלת לקיחת תקציבים ממשלתיים עבור מוסדות החינוך, חלק ממוסדות החינוך של הפלג מתנגדים לתקצובם ממדינת ישראל מחשש להתערבות ממשלתית באופי ובתכני הלימוד.[4]
בבחירות לכנסת התשע עשרה הצביעו אנשי הפלג לרשימת יהדות התורה לאחר סיכום של האדמו"ר מגור עם הרב אוירבך, אך החל מהבחירות לכנסת העשרים הפלג נמנע מלתמוך במפלגה כלשהי, ומפאת כך אנשיו אינם מצביעים.[5][6]
בזמן מגפת הקורונה בישראל פעלו מוסדות החינוך של הפלג הירושלמי כמעט כרגיל למרות האיסור החוקי על כך.[7]
הנהגה[עריכת קוד מקור | עריכה]
המנהיג הראשון של הפלג היה הרב שמואל אוירבך שהקים את הפלג ועמד בראשו עד לפטירתו ב-2018.[8]
לאחר פטירת הרב אוירבך הוקמה "מועצת גדולי עולם התורה" הכוללת שנים עשר רבנים שמונו כדי לקבוע את הקו האידאולוגי של התנועה.[9] בראשם בלטו הרב צבי פרידמן[10] והרב שמואל דויטש.[11] עם זאת, התגלעו חילוקי דעות בקרב רבני המועצה על המשך המלחמה בגיוס ועל הצבעה בבחירות. מחנה הרוב, הנתמך על ידי עיתון הפלס[12] ובראשו בולט הרב אשר דויטש, מסרב להכריז איסור גורף על הבחירות, ומתנגד בחלק מהמקרים לקיום הפגנות על מעצר עריקים. בראש המחנה האחר בולט הרב צבי פרידמן שמוביל קו מחמיר יותר, תומך בהפגנה בעקבות כל מעצר של עריק מעריקי הפלג ומכריז איסור גורף על השתתפות בבחירות.[13]
חילוקי הדעות הובילו לפיצולים ולפיטורים במוסדות "בני תורה".[14] בחורים הלומדים בישיבות המזוהות עם מחנה הרב דויטש שיצאו להפגין בהפגנות שנתמכו על ידי הרב פרידמן סולקו מישיבות.[15]
בפוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – בני תורה (מפלגה)
לקראת הבחירות לכנסת ה-19 הקימו אנשי הפלג את מפלגת נצח שלבסוף לא התמודדה בבחירות.[16] בבחירות לרשויות המקומיות ב-2013 התמודדה מפלגת בני תורה מטעם הפלג וזכתה במושבים בערים ירושלים, בני ברק ומודיעין עילית. בבחירות לרשויות המקומיות ב-2018 התמודדה המפלגה גם בערים בית שמש, ביתר עילית ואלעד אך לא זכתה לנציגים בביתר עילית ובאלעד.
לקראת הבחירות לרשויות המקומיות ב־2024 הגישו אנשי הרב צבי פרידמן רשימות נפרדות במודיעין עילית ובני ברק, אך לאחר מכן פורסם כי הרב פרידמן הורה על משיכת הרשימות ותמיכה ברשימת בני תורה,[17] ולאחר מכן באגודת ישראל.[18] בבחירות אלו הצליחה המפלגה להכניס לראשונה נציג בביתר עילית.
מוסדות חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]
לפלג הירושלמי מוסדות חינוך (בתי ספר, סמינרים וגני ילדים) בירושלים, בני ברק, מודיעין עילית, בית שמש, אלעד, אשדוד, ביתר עילית, צפת, טבריה, אופקים ונתיבות.[19] הישיבות הגדולות המזוהות עם אנשי הפלג: ישיבת פוניבז' בראשות הרב שמואל מרקוביץ, ישיבת מעלות התורה, ישיבת כנסת יצחק בחדרה, וישיבת גרודנא באשדוד, ישיבת "דעת אליהו" בירושלים בראשות הרב נפתלי עלזאס, "הישיבה הגדולה החדשה – מיסודם של בוגרי ישיבת חברון" בראשות הרב שמואל אריאלי וישיבת "באר מרדכי" בראשות הרב ברוך שמואל דויטש, שפרש מישיבת קול תורה.
תקשורת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – הפלס (יומון)
כלי התקשורת הרשמי של הפלג הירושלמי הם עיתון הפלס שהוקם ב-2012 עם הקמת הפלג, ושבועון המבט שהוקם ב-2021. בנוסף קיימים קווי תוכן שונים המופעלים על ידי אנשי הפלג ומשמשים בין השאר לקריאה בזמן אמת באמצעות צינתוק המודיע על יציאה להפגנה, או קריאת "ויחזור לתלמודו" המודיעה על סיום ההפגנה.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תגית הפלג הירושלמי באתר כיכר השבת
- אביגדור רבינוביץ, "הפלג הירושלמי": החרדים שמפוררים את החרדיות מבפנים, באתר ynet, 20 במרץ 2017
- עינת פישביין, אנחנו החרדים האמיתיים ונהפוך את המדינה כשצריך, באתר "המקום הכי חם בגיהנום", 2 בנובמבר 2017
- יקי אדמקר, קיצוני ופורע חוק: תוכנית ההתנתקות של "הפלג הירושלמי" מהמדינה, באתר וואלה!, 20 באוקטובר 2017
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ גלעד מלאך, המפלגות החרדיות בישראל - מה צופן העתיד?, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, 15 ביולי 2019 וראו כאן הסברו של גלעד מלאך על אופן החישוב
- ^ נתי טוקר, דרמה בעיתון החרדי "יתד נאמן": העורך הראשי פוטר, באתר TheMarker, 31 במאי 2012
- ^ משה ליפשיץ, הפלג הירושלמי: הזרם הליטאי הקיצוני מתפצל ומאבד את כוחו, בעיתון מקור ראשון
- ^ משה ויסברג, הרבנים הליטאים ב'דער איד': "לא לקחת תקציבים מהמדינה", באתר בחדרי חרדים, 15 באוקטובר 2016
- ^ חשש בימין: הליטאים הירושלמים יחרימו את הבחירות, באתר ynet, 16 במרץ 2015
- ^ הפלג הירושלמי: לא מצביעים בבחירות, באתר ערוץ 7, 7 באפריל 2019
- ^ דקלה יוגב, איך (לא) חרדים מקורונה, באתר כלכליסט, 23 באפריל 2020
- ^ ישראל כהן, לאחר פטירת הגר"ש: הוקמה "מועצת" של רבני 'בני תורה', באתר כיכר השבת, 25 בפברואר 2018
- ^ ישראל כהן, הערב: כינוס 'מועצת גדולי התורה' הראשון של "בני תורה", באתר כיכר השבת, 4 במרץ 2018
יענקי כץ, תיעוד: כך יזם הגרב"ש דיטש את הקמת 'מועצת הפלג', באתר כיכר השבת, 5 במרץ 2020 - ^ יקי אדמקר, יורשו של הרב אוירבך: חילוני הוא גוי; עדיף שישראל לא הייתה קמה, באתר וואלה!, 19 ביוני 2018
- ^ ויהי אחרי הנהגת הגר"ש אויערבך זצ"ל: הדמות הבכירה ב'פלג הירושלמי' נחשפת לראשונה, באתר בחדרי חרדים, 2 באפריל 2018
- ^ יענקי כץ, הגר"צ פרידמן תוקף: "הפלס הצטרפו לעיתונות החרדית", באתר כיכר השבת, 12 בינואר 2020
- ^ יענקי כץ, עוד מחלוקת ב'פלג': הרב אוירבך סירב לאסור את הבחירות, באתר כיכר השבת, 15 בספטמבר 2019
- ^ שאול כהנא, המחלוקת על החיידרים; מסתמן: יוקם תלמוד תורה חדש, באתר כיכר השבת, 1 במאי 2019
אבי רבינא, הסכסוך ב"פלג הירושלמי": מנהלת בית הספר - פוטרה מתפקידה, באתר כיכר השבת, 24 ביולי 2019 - ^ שאול כהנא, "רדיפת מוסרי הנפש"; בחורים שהשתתפו בהפגנות - סולקו, באתר כיכר השבת, 11 בדצמבר 2019
שאול כהנא, בחורים שנשמעו לגר"צ פרידמן - סולקו מישיבת 'גרודנא', באתר כיכר השבת, 29 ביולי 2019 - ^ איחוד אצל הליטאים, רשימת נצח פרשה מהבחירות, באתר וואלה!, 17 בינואר 2013
- ^ אבי גלדוביץ', דרמה ב'פלג': הגר"צ פרידמן הורה להסיר את המפלגה - ויתמוך ברשימת הזרם המרכזי, באתר בחדרי חרדים, 27 בספטמבר 2023
- ^ החרדים בבחירות לרשויות המקומיות: סקירת נתונים, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, 20 בפברואר 2024
- ^ ישראל כהן, הרשימה: מוסדות החינוך של 'הפלג הירושלמי', באתר כיכר השבת, 7 ביולי 2016