הפיקוח על הבנקים
הפיקוח על הבנקים היא חטיבה בבנק ישראל הפועלת כרשות פיקוח על פעילות התאגידים הבנקאיים בישראל. העומד בראש החטיבה הוא המפקח על הבנקים.
תפקידיו של הפיקוח על הבנקים הם להבטיח את ניהולם התקין של הבנקים, להגן על עניינם של לקוחות הבנקים ולשמור על יציבותם הפיננסית של הבנקים ויכולתם לעמוד בהתחייבותם למפקידים. בסמכות החטיבה להורות לכל הבנקים כיצד לפעול ולבדוק את פעילותם השוטפת בהיבטים הפיננסיים והצרכניים, מפעם לפעם.[1]
המפקח על הבנקים הנוכחי הוא דני חחיאשוילי.[2]
תפקידו של הפיקוח על הבנקים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ככלל, מערכת הבנקאות היא חלק חשוב ונכבד מכלל המשק. זאת, משום שהיא מהווה את הבסיס לפעילות הפיננסית של המשק ומרכזת למעשה את ענייני הכספים של תושבי המדינה. הדבר כולל את כל החברות העסקיות, בעלי החברות ומשקי הבית, כלומר למעשה כל אזרח ואזרח. אם כן ניתן להסיק כי תקלות, אף הקלות ביותר, בתפקודה של המערכת הבנקאית עשויות לפגוע במידה משמעותית בתפקודו של המשק כולו. מכאן שלכל אחד מאזרחי המדינה יש אינטרס חברתי ואישי שכל המערכת הבנקאית תתפקד היטב ותהיה יציבה.
מבקרי מוסד המפקח על הבנקים טוענים כי לעיתים, בשם השמירה על היציבות של הבנקים ודאגה לרווחיותם, נפגעים הלקוחות. לשיטתם, במטוטלת שבין הגנת הצרכן ובין שמירה על היציבות הפיננסית של הבנק קיים חוסר איזון, אשר משרת את האינטרסים של הבנקים עצמם.
תפקידיו וסמכויותיו של הפיקוח על הבנקים עוגנו בכמה מסגרות חוק: פקודת הבנקאות, 1941, פקודה מימי המנדט הבריטי שתוקנה ועודכנה במשך השנים; חוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981; חוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א–1981; חוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א–1981.[3]
פעולותיו של הפיקוח על הבנקים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפיקוח על הבנקים קובע נורמות והגבלות לפעילותם השוטפת של הבנקים בתחום הניהול והתקינה. נוסף על כך הוא עורך ביקורת והערכה בספרי הבנקים, כדי לנתח את הממצאים, להעריך את מצבם העסקי ולוודא כי הם מקיימים את ההוראות לגבי הפעילות השוטפת ונמנעים מסיכוני יתר.
כמו כן הפיקוח על הבנקים מעודד פיקוח של הלקוחות ושל גורמי שוק ההון השונים על הבנקים ועל פעולותיהם העסקיות. בעקבות הידוקו של הפיקוח הרחיב המפקח על הבנקים את החובה הקיימת באשר לפירוט המידע שהבנקים מחויבים למסור ללקוחותיהם בדבר הריביות שהם גובים ומשלמים, העמלות תמורת שירותיהם וסדרי ההתקשרות החוזית בינם ללקוחותיהם.
תפקיד חשוב נוסף הוא הטיפול בפניות הציבור. אם לקוח כלשהו סבור כי הבנק נהג עימו שלא כשורה, הוא רשאי להגיש תלונה אל היחידה לפניות הציבור. לאחר בירור התלונה, היחידה מודיעה למתלונן ולבנק את תוצאות הבירור. אם הוחלט כי התלונה מוצדקת, הבנק מחויב לתקן את התנהגותו.
הפיקוח על הבנקים נעשה באמצעות חמישה אגפים מרכזיים: אגף הביקורת, אגף הערכה מוסדית, אגף מדיניות והסדרה, אגף בנק–לקוח ואגף טכנולוגיה וחדשנות. בראש כל אחד מהאגפים עומד מנהל אגף שהוא סגן למפקח על הבנקים.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
באוגוסט 1991 הוציא המפקח על הבנקים ד"ר אמנון גולדשמידט לראשונה את קובץ הוראות ניהול בנקאי תקין, שהיה מבוסס על חוזרים שהוצאו במשך השנים. הוראות אלו משקפות את עמדת המפקח על הבנקים לגבי הנורמות הנדרשות לניהול בנקאי תקין בתחומים שונים. אי־קיום הוראות אלו הוא פגם בניהול התקין של עסקי התאגיד הבנקאי. המפקח על הבנקים רשאי בין היתר לדרוש תיקון פגם כאמור בהתאם לסמכותו לפי סעיף 8א(א) לפקודת הבנקאות, 1941.
ההוראות חלות על התחומים האלה: ניהול ובקרה; אשראי והשקעות; סיכונים פיננסיים; סיכוני ניהול; חשבונות לקוחות; הלוואות; ניירות ערך; כרטיסי אשראי.
בזמן כהונתו של רוני חזקיהו כמפקח על הבנקים פרץ המשבר הכלכלי החמור שהחל בקיץ 2007 כמשבר הסאבפריים בארצות הברית, והתפתח כשנה לאחר מכן לממדים עצומים כמשבר אשראי עולמי. המשבר הוביל בנקים בכל רחבי העולם למחיקות הון ענקיות, ואף לפשיטות רגל במקרים מסוימים. בישראל התברר בעת המשבר כי ככלל, מערכת הבנקאות בארץ במצב טוב יותר משל רוב העולם המערבי. עם זאת היה אפשר לזהות השפעה שלילית על הבנקים ברמה כזו או אחרת. הבנק הבעייתי ביותר היה בנק הפועלים, שהיה חשוף משמעותית לנכסים כגון ניירות ערך מגובי משכנתאות וביטוחים נגד פשיטות רגל (CDS), שמחיריהם ירדו ובכך הסבו לבנק הפסדי עתק. עקב כך הגבירו בבנק ישראל בתחילת המשבר את הרגולציה, וחזקיהו חייב את הבנק להיפטר מנכסים אלו גם במחיר הפסד. כעבור חודשים אחדים התברר מהלך זה כנכון, שכן אילולא מכר הבנק את אותם נכסים הוא היה סופג הפסדים גדולים בהרבה.
התערבות משמעותית נוספת של המפקח על הבנקים בעניין בנק הפועלים הייתה בסוגיית ההליכים לקבלת ההחלטות בדירקטוריון. הפרשה הגיעה לשיאה עם התפטרותו של מנכ"ל הבנק צבי זיו, בשל חילוקי דעות עם יו"ר הדירקטוריון דני דנקנר. עוד באותו יום הזדרז הבנק לדווח על מינויו של ציון קינן למנכ"ל במקום זיו. סמיכות הזמנים והפתאומיות שבהן נעשה המהלך עוררו את זעמו ואת חששו של חזקיהו, והוא הורה לדנקנר להשהות את מינויו של קינן למנכ"ל עד שיברר את הרקע שהוביל להתפטרות. בעלת השליטה בבנק, שרי אריסון, הביעה התנגדות לעצם התערבות הבנק בהחלטות הדירקטוריון. כך התפתח מאבק עיקש ומתוקשר בין בנק ישראל לבנק הפועלים, אשר הסתיים בהדחתו של יו"ר הדירקטוריון דני דנקנר.[4][5]
המפקחים על הבנקים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| שם | תקופת כהונה | תפקידים לאחר הפרישה |
| אליהו שמעוני | 1961–1968 | |
| מאיר חת | 1969–1975 | פרופסור, דירקטור (ובכלל זה היה יו"ר בנק לאומי) |
| עודד מסר | 1975–1982 | דירקטור |
| גליה מאור | 1982–1987 | מנכ"ל בנק לאומי |
| ד"ר אמנון גולדשמידט | 1987–1992 | סמנכ"ל בנק דיסקונט, דירקטור בבנק הבינלאומי |
| זאב אבלס | 1992–1998 | יו"ר בנק אגוד |
| ד"ר יצחק טל | 1998–2003 | דירקטור בבנק טפחות |
| יואב להמן | 2003–2006 | יו"ר חברת "שכל" |
| רוני חזקיהו | 2006–2010 | יו"ר הבנק הבינלאומי, החשב הכללי |
| דוד זקן | 2010–2015 | חבר ועדת השקעות ”עמיתים”, ודירקטור במרכז הישראלי לאפוטרופסות. |
| חדוה בר | 2015–2020 | |
| יאיר אבידן | 2020–2023 | |
| דני חחיאשוילי | 2023 |
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הפיקוח על הבנקים, באתר בנק ישראל
- הוראות המפקח על הבנקים, באתר בנק ישראל
- סבר פלוצקר, מי צריך פיקוח על הבנקים?, באתר ynet, 5 במרץ 2004
מירב ארלוזורוב, אל תגזימו עם הרדיפה של הפיקוח על הבנקים, באתר TheMarker, 10 בדצמבר 2017
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ הוראות המפקח על הבנקים, המשקפות את עמדתו לגבי הנורמות הנדרשות לניהול בנקאי תקין בתחומים שונים.
- ^ מיכאל רוכוורגר, דני חחיאשוילי מונה למפקח על הבנקים, באתר הארץ, 5 ביוני 2023
- ^ חקיקה בנקאית - חוזרים, נהלים ודברי הסבר
- ^ תני גולדשטיין, הערכה: דני דנקנר לא יתפטר אלא יודח, באתר ynet, 19 במאי 2009
- ^ לפרסם הסיבות שהובילו להדחתו של יו"ר בנק הפועלים דני דנקנר, התנועה לחופש המידע, 19 ביולי 2009