הפיגוע בראס בורקה
| תאריך |
5 באוקטובר 1985  |
|---|---|
| מקום |
ראס בורקה |
| קואורדינטות | 29°12′28″N 34°44′06″E / 29.20777778°N 34.735°E |
| סוג |
פיגוע ירי |
| נשק |
נשק אוטומטי |
| הרוגים |
7 |
| פצועים |
4 |
| מבצע |
סולימאן חאטר |
  | |
הפיגוע בראס בורקה, הידוע גם כ"הטבח בראס בורקה", התרחש ב־5 באוקטובר 1985 (שבת חול המועד סוכות), כאשר שוטר משמר הגבול המצרי ירה לעבר קבוצה של 12 מטיילים ישראלים באתר נופש בראס בורקה שבסיני.
תוצאות האירוע[עריכת קוד מקור | עריכה]
מהירי נהרגו שבעה ישראלים, מהם ארבעה ילדים. חלק מההרוגים נפטרו כתוצאה מדימום שנמשך מספר שעות, בשל העיכוב שנגרם עד שהשלטונות המצריים אפשרו גישה של כוחות ההצלה למקום. חבריו של השוטר היורה ליחידה גיבו אותו ובמשך זמן רב מנעו מבני משפחה וממטיילים אחרים, ובהם רופא, גישה אל הפצועים בשטח באיומי רובה. סולימאן חאטר וחבריו ליחידה היו שוטרי משמר הגבול המצרי. השוטר היורה גם ירה והרג שוטר מצרי שניסה לעצור אותו.
הנרצחים באירוע היו: חמן שלח (שופט בבית משפט השלום בירושלים, בנו של יונתן רטוש), אילנה שלח ובתם צליל (שהשתתפה כילדה בתוכנית הטלוויזיה לילדים "שיישאר בינינו"), אמיר באום, דינה ברי, אניטה גריפל (דוקטורנטית באוניברסיטה העברית בירושלים) ועופרי טוראל.
השוטר המצרי שביצע את הפיגוע, סולימאן ח'אטר, נידון למאסר עולם והתאבד בכלא המצרי. לפני מותו, הוגדר ח'אטר כלא־שפוי על ידי גורמים מצריים, אך הוא טען שהוא שפוי ושביצע את הפיגוע לשם הגנה על ארצו. להגנתו טען, שאחת המטיילות, ילדה בת חמש, גידפה את הדגל המצרי. באיראן הוצא לכבודו בול זיכרון ובטהראן נקרא רחוב על שמו. במכתב שנשלח לשר הפנים של מצרים באוגוסט 2011 על ידי 20 עורכי דין מצריים נקרא ח'אטר "גיבור לאומי" ונטען כי ישראל רצחה אותו[1].
השלטונות המצריים פיצו את משפחות ההרוגים ב־107,000 דולר אמריקני לכל משפחה.
ראס בורקה נמצאת על החוף המזרחי של חצי האי סיני, בין טאבה לנואיבה. בשנות האלפיים שכן בחוף אתר נופש בשם "באסאטה".
הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]
שמה של עופרי טוראל, הונצח על ספסלים ציבוריים ברחבי היישוב תמרת, בו התגוררה אמה.
השיר "פרח",[2] שנכתב על ידי צרויה להב, הולחן ידי יהודה פוליקר, ובוצע במקור על ידי גידי גוב נכתב לזכר הילדות שנהרגו בפיגוע.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רוני שקד ובצלאל רובין, 3 ישראלים העידו בפני המצרים על 'טיול המות', ידיעות אחרונות 7 בנובמבר 1985, עמוד 3.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יהודית זילברשטיין, יוסף ולטר, רפאל מן ושפי גבאי, 4 ילדים ו-3 מבוגרים - המטיילים שנהרגו בסיני, מעריב, 6 באוקטובר 1985 (המשך)
- עמירה שגב, ב-85' ירה חייל מצרי על מטיילים ישראלים בדרום סיני והרג 7 מהם, באתר הארץ, 7 באוקטובר 2004
יאיר אשכנזי, 32 שנים אחרי האירוע, אמנון ברי חוזר להיות הילד בן ה-8 שאחותו נרצחת לנגד עיניו, באתר הארץ, 27 ביולי 2017- צפורה רומן, 34 שנה לאחר הטבח מגלה הניצולה: 'אמי המאמצת נרצחה כשגוננה עלי', באתר ynet, 10 באוקטובר 2019
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ניר יהב, המצרי שהסיר דגל ישראל מהשגרירות יזכה לאבטחה?, באתר וואלה!, 25 באוגוסט 2011
- ^ המילים לשיר פרח, אתר שירונט