הפועל הצעיר (עיתון)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

לחצו כדי להקטין חזרה
ש"י עגנוןדוד שמעונייוסף חיים ברנראלכסנדר זיסקינד רבינוביץ'
לדף הקובץ
תמונה אינטראקטיבית (לחצו להסבר)‏

"הסביבה האינטלקטואלית" של הפועל הצעיר בראשיתו. מימין: דוד שמעוני, י"ח ברנר, אז"ר וש"י עגנון (1910)
עמוד השער של "הפועל הצעיר", 12 במרץ 1968

הפועל הצעיר היה עיתון ארץ ישראלי, שנוסד על ידי מפלגת הפועל הצעיר בשנת 1907. עורכו הראשון של העיתון (עד שנת 1922) היה יוסף אהרונוביץ' ולאחר מכן יצחק לופבן. על-אף שיצא במסגרת מפלגתית, היה העיתון "רך" מבחינה אידאולוגית ולא דוגמטי וכופה את האידאולוגיה על התכנים. בראשיתו ראה "הפועל הצעיר" את טיפוח הספרות העברית כאחת ממטרותיו ובין הסופרים שפרסמו בו מפרי עטם נמנו ש"י עגנון, ר' בנימין, אז"ר, אברהם שמואל שטיין (א"ש שטיין), דוד שמעוני (שמעונוביץ'), יצחק וילקנסקי ומשה סמילנסקי, אשר ברש ויוסף חיים ברנר (שהיה, באופן יוצא דופן, גם חבר מערכת העיתון המתחרה, האחדות, של פועלי ציון)[1]. עגנון הזכיר את העיתון מספר פעמים בספרו "תמול שלשום"[2].

הופעתו של "הפועל הצעיר" הופסקה באוקטובר 1915 וחודשה רק בסוף 1918, אחרי סיום מלחמת העולם ה-I. בידיעה בעיתון "חדשות מהארץ" ("הארץ") דצמבר 1918 נכתב: "הנני בא רק להכריז בפני קוראי "החדשות מהארץ" על הופעתו מחדש של אחד האורגנים הכי חשובים שיצאו לאור עד עתה בארץ וכל חובבי הספרות והחיים החדשים יקבלו הודעה זו בברכה ובשמחה." [3]

עם האיחוד בין מפלגת אחדות העבודה ומפלגת הפועל הצעיר בשנת 1930 והקמת המפלגה המאוחדת מפא"י, הפך העיתון, שיצא במתכונת שבועית, להיות הביטאון הרשמי של מפא"י ביישוב ובשנות המדינה הראשונות. למרות היותו עיתון רשמי של המפלגה הובעו בו, בעידודו של עורכו לופבן, דעות אופוזיציוניות לקו המרכזי של המפלגה. בעיתון התפרסמו מאמרים מאת אנשי ברית שלום וכותבים אחרים שניגחו את הקו המרכזי האקטיביסטי של מפא"י ואת ראשיה.

בבואו לסכם 40 שנות הופעת "הפועל הצעיר" כתב לופבן, עורכו:

השחייה נגד הזרם... הייתה מסימניה הראשונים של במה זו... לא הרצון להיות פופולרי, לדבר אל יצר לבו של הרחוב, אלא הרצון להיות אמיתי ולחנך את הקורא ואת התנועה להכרת האמת, לתבונה, לשיקול דעת רציני ולאחריות, הייתה מגמתו של העתון הזה משך כל השנים. מעולם לא ערכו לו תשואות ולא מחאו לו כפיים, תמיד היה הוא כצנינים בעיני רבים, ואף בעדת אוהביו ובציבור שהוא שימש ומשמש לו כלי מבטא היה לא פעם מטרה לביקורת חמורה... במה לחינוך, להארה תרבותית ומוסרית, אך גם במת ריב ובמת מדון הייתה במה זו במשך ארבעים שנות קיומה.

יצחק לופבן, "על ספם של ימים: שנת הארבעים", הפוע"צ, 7.10.1946

העיתון נסגר בשנת 1970.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אניטה שפירא, ברנר, עמודים 227 - 228. היא מכנה סופרים אלה כ"סביבה האינטלקטואלית" של העיתון
  2. ^ שמואל יוסף עגנון, תמול שלשום, הוצאת שוקן, תשכ"ז, עמ' 132
  3. ^ מחבר=, הפועל הצעיר, חדשות מהארץ גליון ה- 13/12/1918 מופיע באתר עתונות יהודית הסטורית, 1918
ערך זה הוא קצרמר בנושא עיתונים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.