הפארק הלאומי קומואה

הפארק הלאומי קומואה
מראה בפארק
מראה בפארק
אתר מורשת עולמית
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית טבעי בשנת 1983, לפי קריטריונים 9, 10
שטח האתר 1,150,000 הקטאר (אתר מורשת עולמית) עריכת הנתון בוויקינתונים
הערות אתר מורשת עולמית בסיכון 2003-2017
מידע כללי
תאריך הקמה 1 בינואר 1968 עריכת הנתון בוויקינתונים
נתונים ומידות
שטח 11,491.50 קילומטר רבוע, 1,150,000 הקטאר
מיקום
מדינה חוף השנהבחוף השנהב חוף השנהב
מיקום מחוז סוואננס, Zanzan District, Zanzan Region עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 9°09′49″N 3°46′21″W / 9.1636111111111°N 3.7725°W / 9.1636111111111; -3.7725
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הפארק הלאומי קומואהצרפתית: Parc national de la Comoé) הוא פארק לאומי בצפון מזרחה של חוף השנהב כ-600 ק"מ צפונית לעיר אביג'אן. זהו אחד האזורים המוגנים הגדולים ביותר במערב אפריקה. גודלו ומגוון האזורים האקלימיים עליהם הוא מתפרש מצפון לדרום מאפשרים שפע בתי גידול וגיוון ניכר בצורות החיים הנמצאות בו. הפארק מוכרז מאז שנת 1983 כאתר מורשת עולמית.

האתר מוגדר כאתר בסיכון מאז 2003, ביוני 2017 פורסם על ידי איגוד השימור העולמי שהאתר מועמד לצאת מרשימה זאת.[1]

גאוגרפיה ואקלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפארק הלאומי קומואה בחוף השנהב בדרך לגאואי מרכז השמורה על גדות הנחל קומואה

שטחו של הפארק הוא כ-12,000 קמ"ר, וגובהו הממוצע מעל פני הים בין 250 ל-300 מטר. המקום הנמוך ביותר בפארק שוכן בגובה של 120 מטר, ושיא הגובה הוא בהר יֶוֶולֶה (Yévelé) בגובה של 600 מטר. הפארק משתרע במישור סחף קדום של שני נהרות - נהר קומואה ויובליו הזורמים מצפון לדרום, ונהר וולטה במזרח. רוב האדמה באזור אינה פורייה ואינה מתאימה לעיבוד חקלאי.

האקלים באזור הוא אקלים טרופי לח. ממוצע הגשמים השנתי הוא כ-1,200 מ"מ, והעונה הגשומה נמשכת מיוני עד אוקטובר. העונה היבשה נמשכת כששה חודשים בדרומו של הפארק וכשמונה חודשים בצפונו, אזור חם ויבש יותר. הטמפרטורה הממוצעת היא כ-26°.

צומח וחי[עריכת קוד מקור | עריכה]

פארק קומואה הוא דוגמה מיוחדת לאזור ובו מגוון בתי גידול שונים, המציגים מעבר מיער ראשוני, סוגי יער שונים, סוואנה וסוואנה מיוערת, וכן ערבה. הגיוון בבתי הגידול מתבטא גם בגיוון במיני בעלי החיים הנראים בפארק, ובהם 11 מיני קופים, 11 סוגי טורפים[2] (בהם אריה, צבוע נקוד, זאב טלוא ונמר), פנגולין ענק, שנבוב, פיל סוואנה אפריקני, ו-21 מינים של מכפילי פרסה, שכוללים חזיר יבלות, חזיר הסבך, היפופוטם, תאו סודאני, ומספר אנטילופות כדוגמת אנטילופת סוס קצרת-קרן, קודו הביצות, קודו מסורטט, קובוס המים, קובוס שחור-רגל, צביון אדום ואוריבי. בין הזוחלים בפארק נמצאים גם שלושה מינים של קרוקודילים, שלושתם בסיכון. על העופות בפארק ניתן למנות עשרה סוגים של אנפות, חסידות, ברווזים, נשר, נץ, ועוד.

נוכחות אנושית[עריכת קוד מקור | עריכה]

סביב הפארק חיים מספר שבטים מקומיים, העוסקים בחקלאות ובציד. צפיפות האוכלוסייה בפארק נמוכה יחסית, אך בשנת 2003 החליט ארגון אונסק"ו להוסיף אותו לרשימת האתרים הנתונים בסכנה, בשל המצב הפוליטי ההפכפך בחוף השנהב, אשר הביא לירידה בפיקוח על הפארק, עלייה בציד הבלתי חוקי וברעיית בקר בתוך תחומי השמורה.

ביערות שוכנים כמה אתרים הנחשבים מקודשים, אך לא כולם ידועים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ IUCN
  2. ^ באתר UNEP מוזכרים 17 מיני טורפים.